פורום ג'יפולוג 4X4 - כל מה שרצית לדעת על צילום בשטח (כמעט...)

אבנר ברוך, אחד משלנו - כתב, צלם, טייל ופרוייקטור בהתהוות דואג לשתף את חברי הפורום מידי פעם בטיפ צילום מתוך הידע ונסיון הצילום שנרכש אצלו במשך כעשור וקצת של פרקטיקה מקצועית בתחום. אז לקחנו חלק מהטיפים שהועלו בפורום וריכזנו אותם לכדי כתבה אחת, כנראה מתוך כמה שיגיעו בהמשך.
מידי פעם, כשמגיעה בקשה מהגולשים, אבנר מעביר את הידע שלו במהלך סדנת צילום שטח בת שני מפגשים - פרטים על אחת כזו תמצאו בסוף הכתבה.

טיפ מס' 1. למה מבזק (פלאש) או האם שימוש במבזק חיוני?

יש מן ויכוח סתמי ולא רשמי בקרב הצלמים באם מותר או צריך להשתמש במבזק. השוללים שימוש במבזק טוענים כי הדבר פוגע באותנטיות של הצבע. אני מהמצדדים בשימוש במבזק ולהלן הסיבות העיקריות:
1. המבזק יכול לחשוף צבעים הנחבאים בגלל הצל
2. המבזק יכול להמחיש תנועה

שימו לב לתמונה הבאה:

(צולם ע"י צמרת, מעלה אברהם)

התמונה סובלת מיחס שלילי בין הנושא (המצולמים) והרקע. במילים פשוטות - יש יותר רקע מואר משטח המצולמים. תרחיש זה מבלבל את חיישן האור במצלמה ולכן נבחרה חשיפה ממוצעת לפי כמות אור הרקע. התוצאה ניכרת בפנים החשוכות של המצולמים.

בתמונה הבאה נעשה שימוש במבזק והתוצאה ניכרת בפנים הברורות -

הנה דוגמא מאוד שכיחה -

(צולם ע"י צמרת במכתש הגדול בדרך למעלה אברהם)

בתמונה זו השמש מעל ולכן נוצר צל מתחת לרכב. בזכות המבזק הצלחנו להאיר שטחים "מתים" אלו.

לקריאת תגובות הגולשים בפורום לטיפ מס' 1

טיפ מס' 2. עוד על מבזק

הטיפ הקודם יצר אשכול דיי נכבד, לקראת סוף האשכול הדיון קצת סטה וגרר ויכוח השוואתי בין חיישני האור לסרט הצילום, חשיפה ועוד. אני חוזר שוב לנושא המבזקים כדי לחדד מספר נקודות:

מבזק חיצוני או מובנה?

מבזק חיצוני חזק יותר.
הוא בנוי ומתוכנן לעבוד קשה ומהר.
בתוך כל מבזק ישנו קבל שתפקידו להטען ולהתפרק.
זמן הטעינה ויכולת הטעינה קובעות בעצם את יכולת הצילום עם המבזק ברצף ובתנאי תאורה קשים.
* מבזק לא מקצועי פשוט נטען לאט יותר ואינו מצליח לעבור את טווח 2 המטרים הראשוניים.
* מבזק מקצועי מסוגל לצלם ברצף גם במהירות תריס גבוהה וגם בתנאי תאורה קשים.
* מבזק חיצוני מצוייד באמצעים לצילום בחושך גמור (אור עזר לבן או אדום)
* מבזק חיצוני יכול להתחבר למבזקים נוספים ליצירת אפקט סטודיויתרון נוסף של המבזק החיצוני הוא יכולת הכיוון (גמישות בכיוון).

המבזק מאפשר לכוון את כיוון ההארה 360 מעלות בצידוד ו 90 מעלות בהגבהה (שמיים).
כיוון המבזק לשמיים/תקרה הוא יתרון עצום ועל כך נדבר בעוד מספר רגעים...
המבזק המובנה של המצלמה הוא בגדר NICE TO HAVE ותו לא.

בעבר, המבזק היה נפתח עד לגובה מסויים ובשימוש בעדשות מסויימות היתה נוצרת קשת שחורה בתחתית התמונה כתוצאה מהסתרת אור המבזק ע"י גוף העדשה. כדי לפתור את הבעיה, העלו בס"מ בערך את גובה המבזק במצב פתוח.

המבזק המובנה המוגדל תופס יותר מקום בגוף המצלמה ועל זה משלמים בפריסמה פחות מתקדמת או פריזמה מקובעת (לא משתנה).

החיסרון הגדול ביותר של המבזק המובנה הוא אי היכולת להטען מהר והרבה ולכן עוצמתו חלשה יחסית למבזק החיצוני.

(חשוב לציין כי מהירות הצילום ברצף עם מבזק תלויה גם בגודל הזיכרון הפנימי של המצלמה ובגודל התמונה)

למה מכוונים את המבזק לתקרה?

יש מבינכם כאלו שוודאי תוהים מדוע צלמים מכוונים את ראש המבזק לתקרה. התשובה פשוטה:
* כאשר המבזק מכוון ישירות למצולם, יכול להיווצר צל מאחורי המצולם (תלוי במרחק בין המצולם לקיר, ככל שהמרחק קצר יותר, יהיה הצל חזק יותר).
* כאשר המבזק מכוון ישירות למצולם, האור לפעמים קשה ומשטיח את קווי המתאר של פני המצולם (למרות הטכניקה והטכנולוגיה).
כאשר מכוונים את המבזק לתקרה או כלפי מעלה באופן כללי, המבזק משמש כמקור אור חזק (בדומה לשמש או פרוז'קטור).
האור הנפלט מהמבזק מתפזר בחלל ופוגע במצולם באופן רך יותר.
כאשר אור המבזק פוגע בתקרה, הוא מוחזר מטה ופוגע גם בפניו של המצולם וגם בקיר שמאחוריו, וכך מקבלים אור רך יותר מלא פרטים וצל מוחלש.
כאשר מכוונים את המבזק לתקרה צריך לקחת בחשבון שכעת על האור לעבור מסלול גדול יותר עד למצולם (המצלמה לא יכולה לדעת זאת לבד). לכן יש להגביר את עוצמת האור פי 2 (משחק של ניסוי טעיה).
בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בכמות אביזרי העזר למבזקים החיצוניים. ניתן למצוא כיסויים מיוחדים שמאפשרים פיזור רך יותר של האור, בהשקעה של מספר עשרות דולרים ניתן לקבל תוצאות מדהימות.

לקריאת תגובות הגולשים לטיפ מס' 2

טיפ מס' 3. הקדמה לחשיפה

תהליך הצילום מתחלק לשלושה חלקים (אין קשר לצה"ל!):

1. תכנון התמונה
2. טכניקה
3. קומפוזיציה

החלק הראשון קשור בבגרות המקצועית של הצלם. המודעות לשלב זה באה עם הזמן ועם הניסיון. הצלם המתחיל (בלי קשר לגיל) כלל אינו מודע לשלב זה ואילו הצלם המקצועי משקיע בו זמן רב. אני לא הולך להרחיב הפעם אודות חלק זה מכיוון שהוא פשוט דורש קצת יותר משקעים, זמן ושורות של טקסט בניחוח פילוסופי. אני כן הולך להרחיב אודות החלק השני, וכך זה מתחיל -

הטכניקה:

זו בעצם כל התיאוריה אודות החשיפה, הצמצם, התריס וכדומה. אני הולך להתעלם לרגע מהצילום הדיגיטלי ואתמקד בתיאוריה הטהורה והזכה של עולם הצילום.

טכניקת הצילום מתמקדת בשליטה באור:

אור השמש
הצל
אור הירח
אור ההשתקפות
מחסור באור
חומרים בולעי אור
חומרים מחזירי אור
חומרים תמימים למראה אך איומים ונוראיים למצלמה (ים, חול ים, שלג)
ספקטרום האור כפי שהוא נראה לעין
ספקטרום האור כפי שהוא נראה למצלמה (סרט הצילום)
מקור אור יחיד או מרובה?

חשבתם שמצב P במצלמה פותר לכם את כל העיסוק בסוגיות הללו? תחשבו שוב...

כדי להסביר כיצד שולטים באור, נתחיל עם דוגמא פשוטה משגרת חיינו -

נניח שמקור אור חזק מאיר את עינכם באופן פתאומי. התגובה המיידית שלכם תהיה סגירת העפעפים. התגובה המשנית תהיה סגירת האישון. שתי הפעולות הללו נועדו לצמצם את כמות האור. באופן דומה עובדת המצלמה - ישנם מנגנונים בתוך המצלמה (וגם בעדשה) שתפקידם לווסת את כמות האור העובר לסרט הצילום.

אם אור חזק ייקלט בסרט הצילום אזי נקבל תמונה בהירה מידיי (שרופה....זו בעצם חשיפת יתר)
אם אור חלש מידי ייקלט בסרט הצילום אזי נקבל תמונה כהה מידי סרט הצילום מוגן מפני חשיפה לאור בעזרת רכיב שנקרא "תריס". זהו בעצם העפעף שמגן על העיין מפני החשיפה לאור...

במצב הטבעי התריס סגור ואור אינו עובר לסרט הצילום.
כאשר מצלמים, התריס נפתח לפרק זמן שהצלם בוחר ונסגר שוב כדי למנוע חשיפת יתר.

רכיב נוסף שמווסת את כמות האור הוא הצמצם - זהו בעצם האישון של המצלמה.

בעדשות מקצועיות הצמצם ממוקם בחלק האחורי של העדשה אולם מפאת צמצום עלויות ייצור רכיב זה מוחלף בפעולות מחשב המתבצעות במצלמה.

כאשר הצמצם פתוח - יותר אור עובר דרכו
כאשר הצמצם סגור - פחות אור עובר דרכו

דומה לפעולת אישון העין לא? אם כן, גם התריס וגם הצמצם מווסתים את כמות האור....אז איך בוחרים במנגנון הנכון? צמצם או תריס?

לצמצם יש תפקיד נוסף בתהליך הצילום והוא - עומק השדה.
התריס יכול לעזור לנו להקפיא תנועה או להקליט תנועה מתמשכת

אתם תבחרו לווסת את כמות האור בעזרת הצמצם או בעזרת התריס לפי מטרת הצילום (זוכרים את החלק הראשון? תכנון התמונה?.....)

אם עומק השדה חשוב לכם, תווסתו את כמות האור לפי הצמצם
אם תנועת הנושא המצולם חשובה לכם, תווסתו את כמות האור לפי התריס

לפני שנתקדם, נדבר על עומק השדה:

מקמו את האצבע המורה כשלושים ס"מ מול עינכם והתמקדו בקצה האצבע - תוכלו להשים לב כי הרקע מטושטש
כעת התמקדו על הרקע - האצבע מטושטשת
כאשר הנושא ברור והרקע מטושטש אנו אומרים כי עומק השדה רדוד
כאשר הנושא והרקע ברורים - אנו אומרים כי "יש עומק שדה"
עין האדם אינה יכולה להתמקד על שני עצמים.
עדשת המצלמה יכולה להתמקד על אינסוף עצמים (תאורטית)

כאשר אנחנו מצלמים, אנחנו שואלים את עצמנו מהו עומק השדה הנדרש (אם בכלל..) והאם חשוב לנו להקפיא את תנועת הנושא.

עכשיו מגיע החלק המעניין -

תחשבו על החשיפה לאור כעל יחידה או כמות השווה ל 1.
נסמן את מהירות התריס (עפעף הנפתח לשבריר שניה) בעזרת האות X
נסמן את מצב הצמצם באות Y

חשיפה נכונה שקולה בעצם ליחס בין הצמצם לתריס באופן הבא - 1 = X*Y

אנחנו חייבים לשמור על היחס בין כמות האור שעובר דרך העדשה (Y) וכמות האור שעובר דרך התריס (X)
ככל שכמות האור דרך הצמצם גדולה יותר, נצטרך לפצות בעזרת פחות אור דרך התריס ולהיפך
אם היחס יופר נקבל חשיפת יתר או תת-חשיפה
במצב צילום אוטומטי (P) המצלמה קובעת את מצב התריס והצמצם ודואגת לשמור על יחס קבוע
במצב ידני הצלם שולט באופן מלא על התהליך ועל התוצאה
ישנם מצבים חצי-אוטומטיים בהם הצלם קובע פרמטר אחד והמצלמה משלימה את הפרמטר השני

הלכה למעשה:

רכב נוסע בשביל ואני מעוניין להקפיא את תנועת הרכב - אני אבחר מהירות תריס גבוהה ואניח למצלמה לחשב את מצב הצמצם הנדרש
הדיפנדר שלי חונה בקצה מכתש רמון בשקיעה ואני מעוניין לטשטש את הרקע - אני אבחר בצמצם פתוח ואניח למצלמה לחשב את מהירות התריס הנדרשת
טיפות מים מטפטפות מהברז וחשוב לי לתפוס טיפה או שתיים באוויר - אני אצלם במהירות התריס הגבוהה ביותר ואניח למצלמה לבחור את מצב הצמצם הנדרש
נחל אוג זורם בשצף, אני מעוניין ליצור אפקט שיבליט את תנועת המים - אצלם במהירות האיטית ביותר כדי שהתריס ייפתח לכמה שיותר זמן וקח בעצם אקבל אפקט הקלטה של תנועת המים למספר שניות או אפילו דקות. מנגד, הצמצם יהיה סגור כדי למנוע כניסת אור רבה לסרט הצילום.

זו ההקדמה על רגל אחת.

הנה מספר דוגמאות:

חשיפה ארוכה להקלטת תנועה (צמצם סגור, תריס פתוח ל 30 שניות).

שימוש בתריס להקפאת תמונה + שימוש במבזק חיצוני להדגשת התנועה ולמילוי צללים:

שימוש במהירות תריס (או צמצם פתוח) להקפאת התמונה.

חשיפה ארוכה להמחשת תנועה:

לקריאת תגובות הגולשים בפורום לטיפ מס' 3

טיפ מס' 4. הצמצם, עומק השדה והחשיפה

תזכורת:

תפקידה הראשון של העדשה הוא לווסת את עוצמת האור כתלות במצב מפתח הצמצם (Aperture).
תפקידה השני – שליטה על עוצמת עומק השדה (Depth Of Field) .

נשים לב לתמונות הבאות:

מה ההבדל בין התמונות?

בתמונה השמאלית לא ניתן להבחין ברקע, רק הנושא (הסוללה הראשונה) עליו התמקדנו ברור.
בתמונה הימנית הנושא והרקע ברורים לגמרי.

נגדיר את מושג עומק השדה (Depth Of Field): כל מצב בו הרקע נראה מטושטש והנושא ברור נקרא מצב של חוסר עומק שדה.
כאשר הנושא והרקע ברורים, אנו אומרים כי יש עומק שדה.

איך נדע לשלוט על עומק השדה? על גבי העדשה או בתפריט המצלמה, ישנם מספרים המציינים את מצב העדשה.
המספרים נעים בתחום הבא: f/1.4 f/2 f/2.8 f/4 f/5.6 f/8 f/11 f/16 f/22

רק עדשות מקצועיות מסוגלות להגיע למפתח צמצם גדול של 2.8 או גדול יותר (עדשות אלו נקראות עדשות מהירות מכיוון שהן מאפשרות צילום במהירויות תריס גבוהות).

מפתח צמצם גדול = מספרים קטנים (2.8 לדוגמא)
מפתח צמצם קטן = מספרים גדולים (22 לדוגמא)
מפתח צמצם גדול = אין עומק שדה
מפתח צמצם קטן = עומק שדה מקסימלי

דוגמא לשליטה על עומק השדה - שימוש בצמצם פתוח כדי לטשטש את הרקע:

בתמונה למטה נפתח הצמצם כדי לאפשר צילום במהירות תריס גבוהה:

בצילומי נוף בהם נדרש עומק שדה רב, נעזרים במפתח צמצם מאוד קטן ( f/22 או יותר קטן). היות וכמות האור העובר קטנה מאוד, נדרשת חשיפה מאוד ארוכה.

כדי להמנע מתמונה מטושטשת שיכולה להיגרם כתוצאה מהחשיפה הארוכה, הצלם מחבר את המצלמה לחצובה.

בתמונה למטה הצמצם נסגר כדי לקבל עומק שדה מקסימלי:

לקריאת תגובות הגולשים בפורום לטיפ מס' 4

טיפ מס' 5. מיקום נכון ושימוש באור

טיפ כל כך פשוט אבל כל כך חשוב -כאשר מצלמים בצהריי היום, השמש נמצאת בזוית, כלומר - בדיוק מעל לראשינו.
זווית זו יוצרת צל לא מחמיא הבא לידי ביטוי בתצורות שונות וממש לא ידידותיות למשתמש כדוגמת:

אף מוגדל
סנטר כפול
עיניי פינג-פונג
זאת ועוד...

כאשר השמש זורחת או שוקעת, זווית השמש יכולה להיות לעזר או להפריע. ההבדל תלוי במטרה ובמיקום הצלם.

לרוב נעדיף לצלם בשקיעה או קצת לפני השקיעה כאשר השמש מאחורינו והנושא המצולם לפנינו, כלומר - השמש מאירה על פניו של המצולם (זהו האור הרך ביותר והטוב ביותר לצילום בתנאי חוץ).

לעיתים המצולם מסתיר את אור השמש בעזרת כובע או מטריה וייש צורך למלא את הצל שנוצר באור משלים.

לשם כך ניעזר במבזק המצלמה, לעיתים אף נגביר את עוצמת ההארה של המבזק (משחק של ניסוי וטעיה).

ניתן גם להתכופף מעט ולצלם מזווית נמוכה כדי שאור המבזק יאיר טוב יותר את הצל מתחת לסנטר.

בהעדר מבזק, הפיתרון הוא פשוט - שדלו את המצולם להפנות מבט מעט מעלה ו/או הצידה עד שפניו ייחשפו.

לקריאת תגובות הגולשים בפורום לטיפ מס' 5

אבנר ברוך, גולש ג'יפולוג וצלם, מעביר מידי פעם בפעם סדנאות צילום לבקשת הגולשים.הסדנא הקרובה תתקיים בתאריך 26/11/14 וב-28/11/14.

הסדנא מועברת בשני מפגשים - חלק ראשון תאורטי ולאחריו מפגש-שטח מעשי. סה"כ כ 8 שעות של כייף, אדרנלין, הצלבות ומהלכי מתלה כמיטב המסורת.

לפרטים נוספים והרשמה לסדנא לחצו כאן