פורום ג'יפולוג 4X4 - נעילה אוטומטית LOKKA לסרן קדמי טויוטה 8 אינץ' IFS

בשנת 2005 טויוטה הציגה בהיילקס סרן קדמי 8 אינץ' בתצורת "צדפה" (Clamshell). למרות שתצורת הצדפה לא יחודית וכבר לא חדשה, חסרה אופציה זולה ופשוטה לנעול אותה, עד שחברת LOKKA האוסטרלית הוציאה נעילה תואמת לוקרייט. המידע ברשת נכון לכתיבת שורות אלו מעט וחלקי, אז הזמנתי, התקנתי וגם כתבתי לטובת מי שרוצה להפוך את ההיילקס ויגו או Revo שלו לרכב 4X4 אמיתי, כזה שכל הגלגלים שלו מסתובבים ביחד.

כתבת ההשקה של האתר הזה שאתם קוראים היתה המדריך לנעילות דיפרנציאל. עשרים שנה חלפו ביעף, ג'יפים וטנדרים באו והלכו. בשנתיים האחרונות היילקס 2015 משרת כרכב הטיולים המשפחתי שלנו, והוא אמנם מוגבה, נועל צמיגי שטח מלא ונעילת דיפרנציאל אחורית מקורית, אבל בלי נעילה קדמית הוא לא היה 4X4 "מלא-מלא". עד עכשיו.

את ההתקנה ביצעתי בעצמי, בתנאים ביתיים. היא לא מסובכת, ואפשר לגמור את הסיפור ביום אחד, בטח אם אתם נעזרים בחבר. רק שימו לב לשני טיפים חוסכי זמן - יש לנתק את מסרק ההגה. ולא לפרק את את ה"רגל" שמכילה את מנגנון ניתוק הציריה הימנית - או בשמה הרשמי Front Differential Tube assembly. פשוט אין צורך, ובסרטון היחיד ביוטיוב בנושא מבזבזים על זה זמן.

הנעילה:
המוצרים של LOKKA הם נעילות אוטומטיות קלאסיות תואמות לוקרייט. מק"ט הנעילה לסרן קדמי של טנדר היילקס דור 8 (Revo) הוא LOKKA-TOY-FO-960. מק"ט לטנדר היילקס דור 7 (Vigo) הוא LOKKA-TOY-FO-959. לא יודע מה ההבדלים, אבל יש מק"טים שונים.

הדיפרנציאל והמתלה הקדמי דומים עד זהים בין היילקס דור 7 ו8 אז הכתבה אמורה להיות רלוונטית לגמרי לבעלי הויגו, ואם יש הבדלים אתם מוזמנים לציין אותם בתגובות ואני אאדכן אחר כך בגוף הכתבה.

הנעילה הקדמית וגם פרוצדורת ההתקנה רלוונטיים גם ללנדקרוזר 120 ו150, אבל רק אם מסבים אותם לתצורת הנעה Part-time. לוקה מוכרים גם קיט הסבה שכזה, כמו גם נעילה אחורית אוטומטית לקייס עם ובלי LSD. יש כאן בהחלט אופציה מעניינת להפוך קרוזר 120 ישן למפלצת כפולת נעילות בתקציב מצחיק שהיה שמור עד לאחרונה לבעלי סמוראים וג'ימנים.

את הנעילה מזמינים ישירות מאתר LOKKA באוסטרליה, מחירה 327 דולר אוסטרלי ובפועל עלתה 1,900 שקלים ביד, בארץ, כולל משלוח ומיסים ובלי התעסקות מצידי. השרות של האוסטרלים במייל איטי אבל מסודר וענייני.

כלי עבודה וחומרים:

סט כלים מילימטריים רגילים. בוקסות ומפתחות 12, 14, 17, 19, 21, 22.
ידית כוח 1/2 עם צינור מאריך, ו/או פטיש אויר ו/או מברגת אימפקט גיבורה. חלק מהברגים סגורים במומנט אימתני.
פטיש ואזמל לחליצת הציריות.
חולץ תפוחי הגה (תמונה של החולץ המתאים בהמשך)
מדיד עלים - Feeler Gauge וקליבר למדידת מרווחי הנעילה.
דורן 6 מ"מ
ידית מומנט
נוזל אבטחת הברגות (לוקטייט 242 או תואם) לסגירת הקורונה
בוקסה אלן 12 מ"מ גיבורה
ביט אלן 10 מ"מ בשביל פקק מילוי שמן
משחת אטימה RTV

הכנת אזור העבודה:מעמידים שני בוקים יציבים מתחת לשלדה, לפני גשר הגיר. מורידים גלגלים, מפרקים את שתי פלטות הפח שמגנות על החזית ומתחת לדיפרנציאל. רצוי לשטוף בלחץ את כל סביבת העבודה אחרי הורדת המיגון.

ניתוק מסרק הגה: זה הסוד להורדת הדיפרנציאל. ביוטיוב רואים אנשים נאבקים בדיפרנציאל כמו כלבים בזירה, וזה כתוב בספר הטיפולים. לא צריך להסיר את המסרק, רק להסיר את שני הברגים הגיבורים שמחזיקים אותו, ואז הוא יכול לזוז קדימה כמה מ"מ - וזה בדיוק המרווח שנדרש כדי להוציא את הדיפרנציאל בלי לסבול. בספר הטיפולים כתוב גם לנתק את משאבת הקלאץ' (ברכב ידני) - בפועל אין צורך.

ריקון שמן: על ידי מפתח או בוקסה אלן 10 מ"מ. הגישה לפקק הריקון טריביאלית, לעומת זאת הגישה לפקק המילוי קשה, ולכן נשאיר אותה לאחר כך. תנו לשמן לצאת לבד, לקערה/מיכל בנפח 2 ליטר לפחות.

ניתוק ציריות: אין צורך לפרק את הציריות מהנאבה, אלא רק לשלוף אותן מתוך קצוות הדיפרנציאל. אין צורך לנתק בלמים. שלושה שלבים בלבד לניתוק כל צירייה: פרוק תפוח הגה, ניתוק משולש תחתון מהנאבה על ידי שני ברגים, ושליפת הצירייה.

מסירים את הפין הפציל ופותחים את אום הצריח שמחזיק את תפוח ההגה.

זה חולץ ההגה שמתאים מתוך ערכת חולצים סטנדרטית. הרעיון בחליצה הוא לשמור את הגומיות שלמות, מתוך הנחה שהתפוחים תקינים ורוצים להחזיר אותם כמו שהם. את מוטות ההיגוי מזיזים הצידה שלא יפריעו.

ניתוק משולש תחתון מהנאבה על ידי הסרת שני ברגים גיבורים מלמטה. עכשיו יש מספיק חופש למשוך את הציריות החוצה.

הציריות נכנסות לתוך קצוות הדיפרנציאל בלחץ קל. האבטחה היא על ידי טבעת C קפיצית. הדרך להוציא את הציריות (ולהכניס אותן בסוף) היא על ידי מכות מדודות באחת מששת המגרעות היעודיות שסביב בית הפעמון השחור. לא לנסות לדחוף משהו בין הצירייה לבין הדיפרנציאל, כמו שעושים בחלק מסרטוני יוטיוב אמריקאים על דיפרנציאלים דומים! בתמונה למעלה מצויר הכלי המקורי שמתחבר לפטיש חולץ.

בהנחה שאין לנו את הכלי היעודי, נשכבים על הרצפה ומפרקים את הצירייה מלמטה באמצעות אזמל כלשהו ופטיש קילו עד קילו וחצי. כמה מכות בריאות והצירייה יוצאת.

בתמונה מעל ניתן לראות את טבעת הC הקפיצית בחריץ, קצת פחו מסנטימטר מקצה הצירייה.

ניתוק גל הינע קדמי: מסמנים בטיפקס או צבע כדי להחזיר את הגל לאותה אורינטציה. שני מפתחות 14 מ"מ. את גל ההינעה מניחים בצד על הקורה הדקה שמתחתיו.

פרוק מכלול הדיפרנציאל מהרכב - רשימת ניתוקים: ניתוק מחבר חשמלי ליחידת הADD (הקופסה שבחזית), ניתוק מחבר של חיישן חום דיפרנציאל בחלק האחורי של הדיפרנציאל, ניתוק שני ברגים אדומים בתמונות (מפתח 12 מ"מ) שמחזיקים את ההצמה המשותפת לשני אלו.

ובתמונות פחות סטריליות:

ניתוק צינורית ואקום מקופסת הADD, ניתוק צינור נשם הסרן וניתוק בורג 12 מ"מ בראש הדיפרנציאל שמחזיק אותם, הגישה לבורג הזה קצת חרא:

תעברו שוב ותודאו שניתקתם ארבעה (4) דברים: שני קונקטורים חשמליים, צינורית ואקום, צינור נשם. ושלושה (3) ברגים 12 מ"מ. אחרת אתם עלולים למשוך משהו בכוח כשהדיפרנציאל יפול לכם על הרגל.

הסרת הצדפה מהרכב - העבודה השחורה

הצדפה מחוברת על ידי זוג זרועות גיבורות לגשר שלדה קדמי, ומונחת על ידי תושבת שלישית בתוך גשר שלדה אחורי. לא מפרקים את הזרועות. מנתקים את שתי התושבות הקדמיות מהשלדה, ברגים ארוכים ואומים מעל הגשר. משתמשים באזיקונים כדי לשמור את הסדר הנכון של הגומיות (שוב בהנחה שהם תקינות ויחזרו למקום).

התושבת הבודדת האחורית היא גוז'ון שנכנס לתוך חור בשלדה ומאובטח על ידי אום ארוך מיוחד, שנפתח עם בוקסה אלן 12 מ"מ גיבורה. האום בתמונה מעל לאחר שיצא מקורת השלדה.

וזה הגוז'ון במבט מלמטה אחרי שהאום יצאה. הגוז'ון הזה הוא השחקן העיקרי במחזה של הורדת הצדפה שעומד להתחיל.

אין לי דרך טובה יותר להסביר את הדרך הנכונה מאשר התרשים מספר הטיפולים המקורי. אני מניח שבין הקוראים יהיו מטרוסקסואלים שבטעות מצאו עצמם עם היילקס, שילכו בדרך הקלה של ליפט מוסכים, ג'ק גירים, ואפילו ינסו לגייס חבר לעזרה. אבל גבר אמיתי לא יסלח לעצמו כל החיים שלא עשה את זה לבד, עם מבט קשוח בעיניים, כמו קלינט איסטווד בימים הטובים.

השיטה היא לשכב על הגב, רגליים כלפי חזית הרכב, ברכיים (אז בשביל זה הן נועדו!) מתחת לבושינגים של הזרועות, ושתי ידיים על הצדפה. מניפים את הפלאנג' שאליו מתחבר הדריישפט בנחישות עד שהגוז'ון יוצא מהחור. ואז לוקחים נשימה עמוקה, ובתנועה אחת אקרובטית, עושים את מה שהמאייר הטכני היפאני צייר למעלה כל כך יפה, והנבלה על הרצפה - בהנחה שניתקתם את מסרק ההגה, כי אם לא אתם תבזבזו כמוני שעתיים מהחיים בלהבין שצריך לנתק אותו.

החלק הקשה מאחורינו. מגיע לכם בירה קרה. שוטפים את הגופה היטב. לפני זה לחסום את הקצוות עם סמרטוטים ולשים לב לקונקטורים החשמליים.

פיצוח הצדפה: כאן צריך לעזוב את מה שרואים ביוטיוב. לא צריך ולא רצוי לנתק את "הרגל" שבצד הימני של הדיפרנציאל. היא סגורה במומנט מפלצתי עם 4 ברגים טורקס E14 שגם ככה אין לכם בוקסה מתאימה בשבילם. שוכחים מכל המנגנון ופותחים ישר את עשרת הברגים בהיקף שמחזיקים את החצאים ביחד.

אחרי שכולם בחוץ, מה שמחזיק את הצדפה זה RTV אדום (מקורי טויוטה). בעזרת אזמל/מברג ופטיש, אפשר עם כוס שמפניה ליד, בעדינות אך בנחישות, בהדרגה מסביב, מפצחים את הצדפה.

מצד שמאל של הדיפרנציאל שלפנו מוקדם יותר את הצירייה השמאלית. היא היתה תפוסה עם טבעת C קפיצית. אותו דבר נכון לצד ימין, ממנו מבצבצת הצירייה הקצרה (Stub axle) שמובילה למנגנון הניתוק ADD. אבל עכשיו קל הרבה יותר - מכניסים מברג גיבור בין הצירייה לקרוס-שאפט ובעזרת מכות פטיש קלות דוחפים מול הצירייה ושולפים את הדיפרנציאל.

הרכבת הנעילה: דומה להרכבה של לוקרייט בכל דיפרנציאל 2 סטליטים. כדי להוציא את הקרוסשאפט צריך לפרק את הקורונה. חשוב לסמן את הקורונה מול הקייס כדי להחזיר לאותה אורינטציה. מקבעים את הדיפרנציאל במלחציים ובעזרת מברגת אימפקט או ידית כוח פותחים את עשרת הברגים.

מברג ומכות פטיש גומי בהיקף ישחררו את הקורונה:

דורן (מקב) 6 מ"מ יוציא את הפין שמחזיק את הקרוס-שאפט בכיוון הנראה בתמונה למטה:

אחרי הוצאת הקרוס-שאפט כל הסטליטית והשימסים מתפרקים, חשוב לא לאבד את סדר החלקים בשלב הזה. הדיסקיות Thrust washers משמשות להרכבת הנעילה, לא לאבד אותן ולא לבלבל בין הימנית לשמאלית!

הנעילה כוללת את החלקים הבאים: שני קאפלרים (החלק החיצוני שמשתלב בצירייה, מכונה גם Axle gear), שני דרייברים (החלק הפנימי שמשתלב בקרוס-שאפט מכונה גם Cam gear), שני ספייסרים, ארבעה פינים וארבע קפיצים (בניגוד ללוקרייט שם יש 4 זוגות של קפיצים קונצנטריים, פה יש קפיצים בודדים). ההרכבה לפי ההוראות המצורפות לנעילה (זה השלב היחיד שבו ההוראות מלאות ומפורטות וצריך להתייחס אליהן). מדידות המרווחים מתבצעות כך:

מדיד עלה בין קרוס-שאפט לספייסר+קאפלר (ודיסקית Thrust washer מקורית - לא לשכוח!), צריך להראות 0.15 עד 0.5 מ"מ. לבדוק בשני הצדדים, ובשני הצדדים - כלומר 4 מדידות. בהתקנה בסרן קדמי של רכב חדש יחסית (שלי בן חמש) המרווחים היו קרובים יותר למינימום - 0.2-0.25 מ"מ וסימטרי בין שני הצדדים - שזה מצויין.

המרווח השני נמדד לאחר הרכבה כולל קרוס שאפט פינים וקפיצים, עם עלים או במקרה זה יש גישה לקליפר והמדידה מספיק מדויקת. צריך להיות בין 3.7 ל4.2 מ"מ. שוב במקרה שלי זה היה 3.7 וטיפה, כאמור כי החלקים כמעט חדשים.

אם אתם גבוליים במדידות, כלומר 0.5 או יותר במדידה הראשונה, ו4.1 או יותר בשנייה, זה אומר שהקייס או הדסקיות שחוקות מדי. זה לא אמור להיות בסרן קדמי של רכב חדש יחסית, אבל זה בהחלט נפוץ בהתקנת נעילות כאלו בג'יפים ישנים, ובדרך כלל אנשים מתעלמים ומרכיבים ומקווים שיהיה בסדר. ולרוב הכל באמת בסדר, אבל זה גם המקור מספר אחד לכשלים בנעילות. אם זה המצב צריך להשיג thrust washers עבים יותר.

לא צילמתי את שלב החזרת הקרוס-שאפט, אז הנה תמונה מהספר. מכניסים את הפין מהכיוון שהוא יצא, הוא הולך עד הסוף (יש שם מן קוניות שעוצרת אותו) ואז נותנים מכה מהדופן שמקפלת מעט מהמתכת של הקייס על הפין ומאבטחת אותו.

את הקורונה מחזירים בדיוק כמו שהייתה, ברגים נקיים עם לוקטייט, הידוק למומנט 97 ניוטון-מטר.

מעמידים את הסרן על הרגל שלו. נעזרתי במלחציים לתפוס את הזרוע כדי שהוא יהיה יציב. מורחים משחת אטימה RTV (ויקטור ריינז או פרמטקס פירמות טובות) על כל ההיקף. שימו לב שכאן האטימה היא לא רק מצח אלא יש פלאנג' של כמה מ"מ, פשוט נותנים בוכתה על כל ההיקף והחומר כבר יגיע למקום. גם במקור אין אטם אלא משחה.

את הדיפרנציאל מניחים בעדינות ודופקים פנימה כדי שישב על הצירייה. פטיש גומי רחב או פטיש וקרש כדי לפזר את המכה על פני המיסב.

הצדפה נסגרת עם 10 ברגים למומנט 50 ניוטון-מטר. נותנים למשחת האטימה זמן להתייבש.

חזרה לרכב: אותה אקרובטיקה אבל ברברס. אם מאוחר מדי כבר ביום, תשאירו את זה למחר בבוקר. אחרי ליל מנוחה, ארוחת בוקר של גברים וכשהשמש זורחת; רגליים ברכיים ידיים והופה הוא חוזר למקום. ברגע שהגוז'ון של התושבת האחורית נכנס לתוך החור בשלדה, כל השאר תותים בדבש.

מהדקים בחזרה את שתי הזרועות הקדמיות, את האום אלן 12 המיוחד, מרכיבים בחזרה את כל מה שניתקנו (שני קונקטורים חשמליים, צינורית ואקום ונשם, שלושה ברגים M12 שמחזיקים את הצמות). ולא לשכוח את מסרק ההגה!

מסרק ההגה צריך להסגר ב130 ניוטון מטר, התושבות ב110, אלו מומנטים שמעבר לידית המומנט שלי שנגמרת ב110. כדי לא להזיק לה, סגרתי חזק (ממש!) עם ידית כוח שמעט ארוכה יותר מידית המומנט.

החזרת ציריות: קלה יותר מהוצאה בגלל כיוון הדפיקה. מורחים מעט שמן גיר על הציריות, מוודאים שטבעת הC הקפיצית במקום ושהיא פתוחה כלפי מטה. דופקים על המגרעות עם משהו ארוך מספיק שיגיע בנוחות מעבר לנאבה.

מחברים בחזרה את המשולש התחתון לנאבה עם שני הברגים, מומנט סגירה 160 ניוטון-מטר. כלומר שוב ידית כוח, אבל הפעם באמת הכי חזק שיש. מחברים חזרה את תפוחי ההגה, ולא שוכחים את הפין הפציל.

מילוי שמן:
צינור פקס 16 מ"מ נכנס בול לתוך פתח המילוי. הכמות היא 1.65 ליטר שמן גיר GL-5. ממלאים עד שנוזל מפתח המילוי. לא לשכוח לסגור את פתח הריקון לפני.

הגישה לסגירת הפקק של פתח המילוי ממש חרא. בתמונה מעל ומתחת אפשר לראות שהפתח ממש משיק לקורת שלדה, ושימוש במאריכים למיניהם פשוט לא ילך. הפתרון הפשוט הוא ביט אלן 10 מ"מ קצר ומפתח פתוח כדי להדק אותו עם קצות האצבעות.

מחזירים גלגלים, ועכשיו כמו לכל נעילה אוטומטית, צריך לבצע בדיקת שחרור, שזה אומר לתפוס גלגל אחד, ואז לסובב גלגל שני ולראות שהוא משתחרר והנעילה מרצ'טת. אממה, פה הכל משולב חשמלית. כדי שהצירייה השמאלית תשתלב, הרכב צריך להיות ב4X4. אם הוא ב4X4, אז הסרן הקדמי נעול לאחורי, ובגלל שהגלגלים האחוריים לא באויר, העסק לא חופשי להסתובב. בתנאי שחיברתם כבר את הדרישפט. אפשר לא לחבר את הדרישפט, אבל בשביל להעביר ל4X4 ברכב עם שילוב חשמלי כמו זה, לפעמים חובה ליסוע טיפה קדימה אחורה כדי שהעסק ישתלב... ואת זה לא כדאי לעשות עם דרישפט קדמי לא מחובר. בקיצור, היה מאוחר והלוגיקה של להגיע למצב הנכון לבדיקה לא הסתדרה לי אז כוס-אומו הבדיקה, הורדתי מהבוקים ונסעתי לסיבוב בשדות...

...אל תהיו במתח, הכל עובד יופי. בנסיעה בהנעה אחורית לא מרגישים כלום, למרות שהדרישפט הקדמי אמור עכשיו להסתובב על פארש. בשילוב 4X4 הנעילה כצפוי מורגשת, ההיגוי קשה ומתמרכז מהר יותר. מתרגלים. איך שחזרתי הביתה ארובות השמיים נפתחו על העמק. למחרת יצאתי לעוד סיבוב שדות, הפעם בתנאי מרגרינה כבדים, והספקתי ליפול לתוך תעלה - וגם לצאת ממנה בקושי. LOKKA כבר חסכה לי חילוץ מביך אחד!

סיכום: עד כמה יותר קשה התקנת נעילה אוטומטית בדיפרנציאל 8 אינץ' "צדפה" בהשוואה לעבודה על סרן חי טויוטה, סוזוקי או סרן דנה-ספייסר של ג'יפ? במובנים מסוימים זה קל יותר - לא צריך לפרק ברקסים, וחליצת הציריות קלילה. העבודה על איברי הפנים זהה. מה שקשה יותר זה רק הקטע הפיזי של הוצאת והכנסת מכלול הדיפרנציאל בין קורות הרכב. הוא כבד הרבה יותר מ"ביצה" והתמרון שלו דורש שרירים, קואורדינציה ושכל. אבל אם אני הצלחתי, באמת שכל אחד יכול... בהצלחה!

61 תגובות

נמרוד - 22-03-21, 09:59
- תגובה
נכתב במקור על ידי אליהו פרז

שלום נמרוד , שכנעת אותי בלהזמין את הנעילה מהאתר של lokka
בהחלט בהסתכלות על עלות מול תועלת היא בהחלט פתרון טוב
האם הצלחת ליצור איתם קשר ? אני מעונין להזמין ולא בטוח האם הדגם שבאתר טוב עבוא הרכב

כמו שכתוב, אני הזמנתי ישירות מהאתר שלהם. תמלא שם את הטופס הזה, גם אם אתה לא יודע את כל הפרטים.
https://www.lokka.com/contact
הם יחזרו אליך עם הדגם הנכון.