פורום ג'יפולוג 4X4 - ביקורת הביקורת: פניה לכתבי הרכב הישראלים בנוגע לחשמל

אתם מכירים את המצב. אתם אומרים למישהו "תקשיב, יש לי משהו לומר לך, אבל אל תיעלב". אתם יודעים שהוא כן ייעלב, נכון? אז תקשיבו, אתם הולכים להיעלב אבל תקשיבו בכל זאת. כשהעלבון יעבור אתם תרוויחו. את הפדיחה שלכם, אתם עושים יום יום בלי לשים לב. כתבי רכב, עורכים: כשמדובר על רכב חשמלי, נראה שאתם לא מבינים את המושגים הבסיסיים שאתם כותבים עליהם וזה מביך.

מאחורי המסך הקוראים מסתלבטים עליכם. המון קוראים. גם כאלה שלא נחשבים מבינים ברכב או חובבי רכב קוראים את הכתבות שלכם ולא מתייחסים כבר לשום מילה ברצינות כי אתם טועים בבסיס של הבסיס. תגידו, וולט, אמפר, קילוואט, קוט"ש/קוטג', מה זה משנה?

אם הייתי כותב כתבה על רכב ומצהיר שיש לו הספק של 30 קג"מ ומומנט של 180 כוחות סוס ובמיכל הדלק יש קיבולת של 4 מטר לא הייתם מקבלים אותי לעבודה בתור כתב רכב, נכון? אז למה אתם חושבים שזה בסדר להציג רמה דומה של חוסר הבנה במה שאתם כותבים על מכוניות חשמליות?

הנה משהו שכתבתי לפני כמה שנים על יחידות וחשבונות בכל מה שנוגע לרכב חשמלי, ואני מצטט את עצמי לא מתוך מגלומניה אלא מתוך עצלנות:

"מנוע (חשמלי) צורך הספק. גם הרדיו והמזגן והאורות והמטען של הטלפון. כל אלו צורכים הספק וההספק נמדד ביחידת מידה - וואט. ככל שצורכים יותר הספק כך נצרכים יותר וואטים, ואלף וואט הם קילוואט - KW.

ההספק הוא מידה רגעית וכדי להבין את ההשלכה שלו על קיבול המצברים יש להכפילו בזמן בו הוא נצרך. אם צורכים מהמצבר הספק של קילוואט אחד למשך שעה אחת, צרכנו מהמצבר של הרכב קילוואט שעה אחד - KWh. כאשר מטעינים את המצבר בהספק של קילוואט אחד במשך שעה אחת, מטעינים חזרה למצבר אנרגיה בכמות של קילוואט שעה אחד. עכשיו אתם כבר יכולים להתחיל להבין איך מחשבים טווח בקילומטרים, זמן טעינה ועוד.

אם למכונית שאתם שוכרים יש טווח מוצהר של 400 קילומטרים, זה לא אומר שזה הטווח האמיתי. זה אומר שיש לה מצבר שכאשר הוא מלא למשל לכמות אנרגיה ניתנת לניצול של 100 קילוואט שעה, וצריכת האנרגיה הממוצעת שלו היא 25 קילוואט שעה לכל 100 ק"מ, אזי בצריכה ממוצעת הטווח שלו יהיה 400 קילומטרים. אבל אם תנהגו בעליות ובדרכים הרריות, והצריכה הממוצעת תהיה 30 קילוואט שעה לכל 100 קילומטרים, תקבלו מאותה כמות אנרגיה רק 310 קילומטרים. בדיוק כמו שטווח נסיעה על מיכל דלק מחושב לפי נפח הדלק במיכל והצריכה הממוצעת של ליטרים ל100 ק"מ."

(זה היה מתוך כתבה על אאודי חשמלי שכור באירופה אבל החשבון נכון תמיד)

אז איך יוצא שבכתבה על טכנולוגיית ההטענה העתידית של BYDתומר הדר מכלכליסט כותב :

"למכונית חשמלית יש סוללה בקיבולת מסוימת שנמדדת בקילוואט/שעה, לכל מכונית חשמלית יש גם דירוג של מתח אופטימאלי (מרבי) שהיא יכולה לקבל מהעמדה. יש מכוניות שמסוגלות לקבל עד 70 קוט"ש, יש שמסוגלות לקבל 150 קוט"ש. המתח יקבע כמה זמן הרכב ישהה בעמדה, חשוב גם לציין שהמתח אינו אחיד במהלך כל הטעינה. כלומר, הרכב עשוי לקבל מתח של 170 קוט"ש לפי הצהרת היצרן, אבל ככל שהסוללה מתמלאת מתח הטעינה יירד"

ואיך יכול להיות שנועם ריין כותב באותו נושא בiCar:

"...בזכות מתח עבודה גבוה של 1,000 קילוואט, מגה-וואט אחד"

(מתח, ואט, קילו, מגה... WTF)

אז הנה שיעור קצר בנושא הזה של חדשות הטעינה. הספק (נמדד בוואט) הוא מכפלה של מתח (וולט) כפול זרם (אמפר).

כשתחנת טעינה סטנדרטית בתקן הסיני הנוכחי מעבירה זרם של 250 אמפר במתח מירבי של עד 1000 וולט, המכפלה היא 250,000 וואט (250 קילוואט).

והנה חזרנו לנושא - חשוב לומר שיש שני תקנים סיניים לתחנות טעינה זרם ישר - האחד עד 1000 וולט והשני עד 750 וולט. התקן חשוב כי המכוניות ומערכות הטעינה שלהן חייבות להתאים לתקן. זה הדבר החשוב בתקנים. כלומר טעינה במתח של 1000 וולט איננו דבר חדש אלא מתאים לתקן. מה שחדש הוא שהספק הטעינה בהדגמה של BYD הגיע לרגע קצר ל 1000 קילוואט - זה באמת הרבה, והרבה מעבר לתקן הנוכחי.

ששי כהן כתב על זה בישראל היום:

"טכנולוגיית טעינה אולטרה מהירה חדשה, המבטיחה טעינת 400 ק״מ ב-5 דקות בלבד באמצעות שימוש במתח של 1,000 וולט, המקצרת דרמטית את זמן טעינת הרכב ומשווה אותו לזמן הנחוץ לתדלוק מכל דלק מלא ברכב מונע בדלק..."

כאמור בעניין הוולטים / וואטים חבטנו עד זוב דם, אבל בואו נראה מה לגבי הטענה של "משווה אותו לזמן הנחוץ לתדלוק" . בתחנת דלק יש ספיקה של סביב 40 עד 50 ליטר לדקה של בנזין (אני לא סגור על המספר המדוייק בתקן אבל זה סדר גודל). עבור סולר יש גם מילוי מהיר למשאיות בספיקה גבוהה יותר. אבל נישאר בספיקה הנמוכה. בהצגה של BYD מדברים על מילוי 400 קילומטר ב 5 דקות. זה לפי התקן הסיני כלומר סביב 320 ק"מ לפי התקנים המערביים (אם לא ידעתם - התקן הסיני שונה מהתקנים המערביים ואנחנו בדרך כלל לא משתמשים בו, אבל יצרנים סיניים כן משתמשים בו וכדאי לציין את זה). ב 5 דקות. מרשים בהחלט והישג טכנולוגי משמעותי.

מנגד, כדי למלא 400 קילומטר במכונית נוסעים רגילה - בערך 32 ליטר - צריך פחות מדקה בספיקה רגילה של תחנת דלק. את המיכל של הטנדר שלי עם טווח של כ 700 ק"מ ממלאים בפחות מ2 דקות. ב5 דקות ממלאים מיכל של משאית. זה חתיכת הבדל, ו5 דקות ל 400 ק"מ לא משתווה לזמן הנחוץ לתדלוק מיכל מלא ברכב מונע דלק אלא אם כן מדובר בפולטריילר.
אז מדובר בשטות, או הגזמה, או סתם חוסר מחשבה? אבל רבאק, כתבת את זה, פירסמת את זה, השם שלך חתום על זה - ומישהו ממש עכשיו צוחק עליך.

בימינו, כל אחד יש לו בלוג, או וולוג, או פודקאסט, או אתר, ואין דרישת מינימום אמיתית וכשאני או אתם מקשיבים או קוראים משהו שמישהו מאותם חובבנים שהפכו למקצוענים בעיני עצמם מעלים לרשת אנחנו מרשים לעצמנו להטיל ספק בסיסי כי אולי הם לא באמת יודעים על מה הם מדברים.

אבל כשאנחנו קוראים כתבה באתר חדשות ממוסד שהוא תולדה של העיתונות המסורתית - אנחנו מניחים שהכותב יודע על מה הוא מדבר. ואם לא הוא אז העורך שלו (פאק אפילו לי פה בג'יפולוג יש עורך... העורך).

ואם תומר בכלכליסט או נועם ב ICAR או ששי בישראל היום כותבים - כל אחד בדרכו - שטויות (מצטער, אין מילה עדינה יותר) - איך אני אמור להתייחס לשאר הכתבות באתר? איך אני אמור להתייחס לכתבות שלהם ברצינות? אני מכיר את חלק מכתבי הרכב. כשתומר מעלה ביקורת על רכב - אני מקשיב לו. יש לו את הנסיון והיכולת להיכנס למכונית ותוך זמן קצר מאוד לתת לנו 1500 מילה או כתבת וידאו קצרה שממנה נבין בדיוק מה הרכב הזה שווה. ואני גם סומך עליו שהוא לא יצטט את ההודעות לעיתונות של היצרן כמו שהן ולא יתחנף ליבואנים וליצרנים. זה אגב נדיר בעיתונות הרכב הישראלית אבל קיים פה ושם ואני מעריך את זה.

אז למה כשזה מגיע לטכנולוגיה הבסיסית ביותר של מכוניות חשמליות החלון נפתח וכל בדל מקצועיות נזרק מהחלון?

כשהיינו נערים היינו קוראים כל מילה במגזיני הרכב - מהכריכה הקדמית עד האחורית כולל הפרסומות. וכמה למדנו מזה. התייחסנו לכל מילה שכתובה שם כאמת לאמיתה, כתבי הרכב היו אלים ומה שכתוב במגזינים היה תורה מהר סיני. תחשבו על הנערים שקוראים היום את הכתבות שלכם. אולי הם מתייחסים אליכם ככה? אולי כן חשוב שתהיו רציניים ומקצועיים?

אתם מבינים אחרי שכתבתי מה שכתבתי שמאחורי הגב צוחקים עליכם? למעשה אני לא קורא את הכתבות האלה וניזון ישירות מההודעות של היצרנים, את הכתבות האלה שלחו לי חברים בקטע של להסתלבט על השטויות שאתם כותבים. כן, קבוצה של מתנשאים. אבל התנשאות מוצדקת במקרה הזה.

מקווה שהקשבתם, ואחרי שתגמרו להיעלב, תפנימו. תלמדו קצת. מכוניות חשמליות כאן להשאר.

(ואם טעיתי במשהו, מוזמנים לתקן אותי. גם אני טועה, אבל משתדל שמישהו יערוך מה שאני כותב לפני שזה מתפרסם. הבעייה שלי היא שהעורך פה עלול בהחלט להפיל אותי בכוונה)

9 תגובות

KOOKE - 24-03-25, 08:21
- תגובה
אסף, אני הדיוט כמעט מוחלט בענייני חשמל ועד היום מתקשה להבין ולהבדיל בין ואט לביו וולט לבין אמפר.

משער שחלק נכבד מצרכני וקוני הרכבים החשמליים או כתבי הרכב שכותבים על רכבים חשמליים הם כמוני.

לכן, לדעתי, כתבי רכב כשהם סוקרים ובוחנים רכב חשמלי צריכים להשתמש במושגים להדיוטות בענייני חשמל תוך השוואה רעיונית למכוניות צורכות בנזין/סולר.

כלומר - לרכב חשמלי נתון יש צריכת חשמל (דלק/סולר) ממוצעת של X קוט"ש ל- Y ק"מ ריאלית ובזמן נסיעת המבחן ולסוללת הרכב יש קיבולת של Z קוט"ש כלומר בנסיעת המבחן טווח הנסיעה הריאלי של הרכב הנתון הוא כך וכך ק"מ בעוד שעל פי נתוני היצרן טווח הנסיעה כך וכך קילומטר..

להטעין מחדש את הסוללה ברכב נתון ובשיטת הטעינה הכי מהירה שהרכב הנתון מסוגל לקבל זמן הטעינה יהיה....

אלו מושגים שכולם בערך יכולים להבין ותכלס אלו הנתונים שבאמת מעניינים את הצרכן - טווח הנסיעה הריאלי וזמן הטעינה הריאלי של הרכב בהתחשב באפשרויות הטעינה הציבוריות ולא עמדות הטעינה הביתיות

zivo - 24-03-25, 08:55
- תגובה
שאפו גדול ,צודק בכל מילה.
החלק המפתיע זו ההחלטה של המערכת למאמר שמותח ביקורת :-)
בסופו של יום אין הבדל בין כתבי הרכב, לכל הכתבים (פוליטים, בטחוניים...) שמדברים שטויות 24x7.
לדבר שטויות (בבטחון) נהיה נורמה .

אומי5 - 24-03-25, 12:34
- תגובה
נכתב במקור על ידי KOOKE

אסף, אני הדיוט כמעט מוחלט בענייני חשמל ועד היום מתקשה להבין ולהבדיל בין ואט לביו וולט לבין אמפר.

אלו מושגים שכולם בערך יכולים להבין ותכלס אלו הנתונים שבאמת מעניינים את הצרכן - טווח הנסיעה הריאלי וזמן הטעינה הריאלי של הרכב בהתחשב באפשרויות הטעינה הציבוריות ולא עמדות הטעינה הביתיות

מתוך אותו צורך הומצא פעם הכוח סוס.
מתוך ויקיפדיה:
The development of the steam engine provided a reason to compare the output of horses with that of the engines that could replace them.
ועד היום אנחנו תקועים עם מידה עם כמה פרשנויות ושלא ממש קשורה למערכת המטרית או האימפרילית.

אני ממש לא מאלו ששומעים שלסינית החדשה יש צריכה של ככה וככה קוט"ש ויודעים אם זה הרבה או מעט ביחס לסינית הותיקה שהייתה חדשה לפני חודש וחצי.
אבל אולי אם לפחות מי שכותב על זה יהיה עקבי ומדויק לאט לאט זה יכנס לקלבסה.

nirstrn - 24-03-25, 15:51
- תגובה
למחוק

nirs - 24-03-25, 15:52
- תגובה
שלמה, בשבילך

קובץ מצורף 148767

Sent from my iPhone using Tapatalk

asafk - 27-03-25, 17:49
- תגובה
התחלתי עכשיו להקשיב לפודקאסט של כלכליסט.... קרינג'.
https://youtu.be/mBc3vRCZRQ4?si=ubwyyhWGvzkAyuV7

אסף.

asafk - 27-03-25, 18:03
- תגובה
מישהו כאן מעיר שתומר לפחות עקבי עם מתח טעינה בקילוואט-שעה.

אסף.

השועל - 29-04-25, 18:00
- תגובה
סחטיין על הכתבה אסף... איכותית..

אגב התמונה ששמת הייתה מאוד מוצלחת בתיאור ההבדלים של הערכים וולט, אמפר ואום.. ביג לייק..

asafk - 29-04-25, 19:32
- תגובה
תודה דני .
על שני דברים, למרות הכל, אני לא אקח קרדיט. על בחירת הציור שבחר העורך, ועל השיפור היחסי לאחרונה אצל אחדים מהכותבים המצוטטים.

אסף.