Printable View
ווי ווי ווי, ואני חשבתי שרק אני עובד כמו חורני(כלומר לפי ניתוח מה שאני רואה בכלים שעובדים ולפי אינטואיציות), והנה אני רואה שאין הבדל בינינו, פרט לזה שאתה מלביש את האינטואיציות שלך בסוליד ואני על נייר......:cool:
אני מעריך מאד את הכנות בתשובות שלך, נמרוד, כמו גם את היסודיות והרצינות שניכרות בהן.
התחשבתי בכל הפרמטרים והתופעות שאתה מכיר מהספרות. כולם נלקחו בחשבון, את כולם ראיתי "בעיניים" - קאמבר, שינוי קאמבר, קאסטר, זוית קינגפין, סקראב, באמפסטיר, אקרמן, אנטי Squat, מיקום ושינוי של מרכזי גלגול ושל ציר גלגול של הרכב כולו, וכמובן היבטים מכאניים כמו זוית דרישפט וקלירנסים ממכלולים, ובטח שכחתי עוד כמה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Omer
את השיטה הכללית שלי אפשר לתאר ככה - מכיוון שאין ספרות ספציפית לגבי תכנון מכונית מרוץ לשטח אבל יש ספרות ענפה ומצויינת לגבי תכנון מכונית מרוץ לכביש, אני משתמש בשיטות שבספרים אלו (וספציפית, בספר Race Car Vehicle Design של האחים Milliken שהוא המועיל ביותר ובהפרש גדול), ומכניס פנימה מהלכי מתלה גדולים. למדתי מה יכול לחיות עם מהלכי מתלה גדולים ומה לא ממש מסתדר. את מהלכי המתלה, שזה מה שמייחד רכב למרוצי שטח, קבעתי כדרישה בעצם. מקדימה זה קל - דרשתי שהמהלך יהיה הכי גדול שאפשרי. המהלך נקבע לגמרי על ידי הרוחב והמכלולים - נאבות וגלגלים. קרב את הזרועות התחתונות אחת לשנייה כמה שיותר, וזה מה יש. המהלך האחורי ברכב עם סרן חי הוא הרבה פחות מוגבל, ופה השיטה שלי, ואני לא בטוח שהיא נכונה, היא כזאת: הנחתי שיש יחס "זהב" בין מהלך הגלגל במתלה האחורי למשקל הרכב, שני נתונים שמפורסמים עבור הרבה כלי רכב בתצורת טרופי טראק. על הקו הזה אפשר מהר מאד לראות שעבור רכב ששוקל כ1600-1800 קילו, מהלך של 26-28 אינץ' הוא סביר. את הזרועות האחוריות התחתונות עשיתי הכי ארוכות שאפשר פחות או יותר, הן מתחברות מתחת לביצים של הנוסעים, ומכאן הדברים מתחילים להסתדר לפי הספר פחות או יותר.
הגעתי ברכב הזה לבאמפ-סטיר קטן מאד, הצלחתי להכניס זוית אקרמן חיובית קטנה, ולמען האמת שאר המספרים סבירים, למעט זויות הגלגול הגדולות, שהן כנראה הפשרה העיקרית והמחיר שמשלמים עבור מהלכי מתלה גדולים. זה מה שלמדתי מכל הסיפור הזה.
מפורט ומקיף כתמיד, תענוג.
ההתעסקות עם נושא המתלים מזכירה לי נשכחות וברשותך רציתי להתפלפל קצת לגבי המוט המייצב, יכול להיות שמה שאגיד זה שטויות כי אני חלוד, תהיה כנה ותגיד לי.
אם מה שאני יודע נכון אז רכב הנעה אחורית נוטה ל OVER STEER טבעי, ברכב שלכם הוספת מוט מייצב כלומר הגדלת את ההתנגדות לגלגול מאחורה, האם החלשת את הקפיצים יחסית לקדימה? אם לא אז כל החלק האחורי שלך קשיח יותר מהקדמי ולכן שם יועבר עומס גדול יותר ולכן יוסיף עוד ל OVERSTEER לא?
אני מניח כי הסיבה לשים מוט מייצב מאחורה היא כי במערכת המתלים האחורית בפנייה אתה מקבל זוית קמבר חיובית ממנה אתה מנסה להימנע?
האם נהוג לשים מוט מייצב גם מקדימה? מה זה עושה למהלך המתלה?
למרות שאתה צודק לגבי הפשטות והחסכון במשקל הבלתי מוקפץ, הבעיה העיקרית תהיה ברגע שתרצה לכוון את המתלה -ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
במקום להזיז רק את הצירים החיצוניים אתה מזיז גם את נקודת העיגון הפנימית, מה שמשנה לא רק את הקאמבר, אלא גם את הגיאומטריה.
אני לא אומר שזה בהכרח דבר רע, אני מניח שאם תבצע חישובי גיאומטריה לפחות בשני קצוות המהלך של מיסב הקצה ותראה שהגיאומטריה מניחה את הדעת יכול להיות שזה יעבוד.
לטעמי, בכל אופן, הסיבוך שמתווסף בכיוונון המתלה הרבה יותר גרוע מכל יתרון (זניח למדי) שתקבל מסט-אפ כזה, ולהערכתי אתה מתעסק ה-ר-ב-ה יותר בלכוון את המתלה מאשר בפעם האחת של לבנות אותו.
אגב, לא יצא לי להגיב כאן כמה זמן, האוטו נראה פגז!
כל הכבוד על התכנון והביצוע, ובתקווה שהרך הנולד יגיע לפודיום בקרוב.
מוטי
אתה צודק מוטי. כשאני חושב על הנקודה שהעלת, השינוי הגאומטרי המשמעותי יהיה לבאמפ-סטיר. כשמשנים את האורך של הזרוע העליונה בלבד כמקובל, מספיק לכוון את אורך הtie-rod בהתאם. אם אני מזיז את הנקודות על השלדה פנימה והחוצה, האפקט על הבאמפסטיר עלול להיות כזה שכיוון הtie-rod בלבד לא יפצה עליו.ציטוט:
נכתב במקור על ידי מוטי אלמגור
טוב, זו היתה רק מחשבה... :D
מרוץ שני הסתיים בהצלחה, מקום שני בקטגורית TT אחרי עידו, זמן רביעי בטיבו בין המכוניות (אחרי עידו, רז היימן, ושפירא/גולסט בפאג'רו T2). להלן לקחים מהמרוץ ביום שבת - טכניים. את חווית המרוץ והנהיגה אני משאיר ללירן לספר :D
שלוש תקלות היו לנו:
1. באמפ סטופ שמאלי קדמי התפגר, אפשר לראות לפי התמונות שכבר ברבע הראשון של המרוץ זה קרה. צד שני התפגר כבר במרוץ הקודם. למה זה קורה? שני הבאמפסטופים האלו, הקדמיים, הם משומשים, ושימשו עוד בסונומה. הם אמנם שופצו אבל יתכן שהיה בהם יותר מדי שמן ו/או לחץ גז נמוך מדי...בנוסף, חיבור הבאמפסטופים לרכב אינו נכון, וזה אחד מהדברים שצריך להגיע אליהם בקרוב ולתקן. הם מורכבים עם צינורות (cans) דקים מדי, לא מתאימים בדיוק, ועם הידוק לא אידיאלי - כבר נדון פה לפני כמה דפים.
2. בבדיקה אחרי המרוץ, גילינו ששתי הזרועות התחתונות הקדמיות קיבלו עיוות זהה, וזה עונה על השאלה של עומר לגבי הכוחות ... ;) העיוות הוא בנקודת התורפה שהיתה צפויה, ועם חתך מלבני וקל לחישוב - ככה שעכשיו יש לי בסיס לדעת באמת איזה כוחות עובדים על זרוע תחתונה. מידע יקר ערך. למזלנו הנזק לא גדול, לא הגיע לכדי סדקים (קשה מאד לראות שמשהו בכלל לא בסדר), והכי חשוב - קל לתיקון ופתרון על ידי חיזוק. תמונות של התקלה והתיקון בהמשך.
3. המנוע מתחמם, וזה שורש בעיית הביצועים. הוא מתייצב על 110 מעלות, טמפרטורה גבוהה מדי שגורמת לצלצולים ומגבילה את קצב הנסיעה. זו, לצערי, בעייה לא מפתיעה, לאור מיקום הרדיאטור מאחורי הקבינה הסגורה, והפתרון שלה לא יהיה קל. הכונס, שהיה ברור שצריך להגיע מתישהו (וגם נדון פה לפני כמה דפים)הפך לדחוף ביותר. ואם הוא לא יפתור את הבעייה, הרדיאטור ימוקם מחדש במקום שיש בו זרימת אויר. מבחינת הצוות בכל מקרה הקבינה תשאר סגורה.
http://www.jeepolog.com/with.php?pic...010/421177.jpg
http://www.jeepolog.com/with.php?pic...010/421255.jpg
http://www.jeepolog.com/with.php?pic...010/421263.jpg
http://www.jeepolog.com/with.php?pic...010/421258.jpg
חברים, זה שירשור של פרוייקט הרכב שלנו, ולא דיון על מה קרה לברוך ולרכב שלו בעבר בהווה ומה יהיה בעתיד.
קצת על המירוץ שלנו.
ההכנות למירוץ היו טובות, למעט ההרגשה שהדיוניות יהיו קלות לנסיעה עקב הגשמים שירדו, מה שהתברר כטעות גדולה.
הבולמים כיולו שלב א, טיפלנו בבעיות קטנות מהנסיעה הראשונה והסקנו מסקנות לעבדות הצוות. למרות זאת עדיין אנחנו ללא גאנטים ספייר במידה הנכונה והיינו צריכים להיות מעט זהירים.
התחלנו את המירוץ בקצב מצויין, הבעיה הראשונה שעלתה היתה שה GPS אינו עובד וחייבים לנווט רק עם מחשב הניווט, אייל עשה עבודה מצויינת הבעיה היא שאתה לא יודע מתי הפניה באמת מגיעה וכשאין ראות עקב סופת חול ואתה בדיונות. פיספסנו הרבה פניות והיינו צרכים להסתובב בזהירות, מספיק כ 20 פניות עם עיכוב של 30 שניות בממוצע. במירוץ הבא GPS חדש.
הבעיה השניה נבעה מחוסר הכרות של הרכב, ולחצי אוויר מתאימים לנסיעה בדיונות וחולות, לחץ האוויר היה גבוהה מידי, מה שגרם לרכב להתאמץ ולהתחמם מהר. לא יכלנו להאיץ מעל 2300-2500 טורים,
הרכב צילצל והתחמם מהר, בכל השבילים המהירים והיו הרבה כאילו במירוץ, (שטח מחיה טבעי של הרכב שלנו)לא יכלנו להגביר למהירות סופית מעל 110 קמ"ש (עידו מציין שהגיע ל 170). בדרך נתקלנו בנחל הבשור, הנחל היה מלא במיים והיה צריך להמר באיזה צד לחפש מעבר. עידו והילל המרו על צד ימין ומצאו מעבר לאחר כ 500 מטר, אנחנו המרנו על צד שמאל והסתבכנו והתעכבנו למעלה מ 10 דקות עד שהיגענו לנקודת החציה בצידו השני של הנחל.
במעבר צאלים חזרה, הצוות הוריד לנו מעט אוויר, ומזל, הדיונות היו קשות מאוד, הרוח החזקה הביאה איתה גרגירי חול רבים, והחול היה רך ביותר. לרכב לא היתה בעיה לנסוע בחול, את כל הקטע הארוך עברנו על 2100 טורים בערך, באיזור הנ"ל אנחנו אמורים "לעוף" ב 4000 טורים, אבל לצערינו שייטנו בזהירות לא לחמם את הרכב.
לסיכום המירוץ אנחנו מאוד מרוצים. מירוץ שני של הרכב וסיימנו 2 מתוך 2 ובמגמת השתפרות גדולה מאוד. אין הרבה רכבי אב טיפוס בישראל אם בכלל שסיימו את המירוץ הראשון שלהם,
הפער בין עידו רז והילל לביננו גדול, אבל כאשר אנחנו מנתחים את שעבר במירוץ, המסכנה היא אחת : יש לנו רכב מירוץ אשר לאחר ישור (עוד 2 3 מירוצים), יהיה תחרותי בכל מירוץ ויתמודד תמיד על המקומות הראשונים.
לגבי הזרועות הקדמיות - יהיו תמונות של לפני ואחרי התיקון ופרוט מלא ככל שנתקדם. למי ששאל - אנחנו גם נתקן ונחזק את הקיימות בטווח זמן מידי וגם נבנה חדשות, זה יקח קצת יותר זמן. בכל מקרה זה נראה כמו בעייה פתירה וטוב שקרתה בשלב מוקדם ובלי לגרום לנזק אמיתי. הבעייה המטרידה יותר היא התחממות הרכב, אליה צריך לכנס את כל המאמצים כי זה לא הולך להיות פשוט.
סיכום המרוץ של ברוך והתגובות לו עברו לשרשור הרכב של ברוך, למען הסדר הטוב. אתם מוזמנים לכתוב כאן שוב את מה שרלוונטי לדיון הזה.
המעטפת שתכננתם לא תפתור את בעיית ההתחממות? רק נשאר להכין אותה ולהלביש אותה על האוטו :roll:
נדב
ייצור המעטפת עומד על סכום של 6 ספרות, התקציב לנושא עדיין לא קיים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי NadavRally
זה רע מאד. זה לא מנוע יפני או גרמני מתקדם. זאת חתיכת נבלה אמריקאית העשויה ברזל בטכנולוגיה של שנות ה - 60. אני מקווה שלא נסעתם בטמפרטורה הזאת הרבה זמן, ושלא גרמתם נזק לאטמי הראש או לבלוק, וכו'. שווה בדיקה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
1. הבעיה לא מפתיעה, לאו דוקא בגלל המיקום ולאו דוקא בגלל הכונס.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
2. כונס לא יפתור את הבעיה, קחו זאת בחשבון מראש.
3. הרדיאטור הזה לא יתן לכם מענה, בעיקר בשני מצבים - של נסיעה מאומצת בדיונות וכו', ושל נסיעה מהירה קרוב למהירות הסופית. פירוש הדבר שהוא לא מתאים לרכב המירוץ שלכם. אי אפשר לקחת רדיאטור שמתאים למנוע דומה/זהה של רכב כביש ולצפות שהוא יעשה את העבודה ברכב מירוץ שעצימות העבודה שהוא נדרש לבצע, גדולה פי כמה וכמה.
4.אין לי כל ספק שגם מיקום מחדש שלו לא יפתור את הבעיה, אם כי עשוי לשפר. תיזהרו משיפור שלא יתן 100% של תוצאה - אתם תחשבו שהעסק הסתדר אבל הוא יכשל בדיוק כשתצטרכו אותו.
5. אתם אכן חייבים לפתור את הקושי הזה בדחיפות, ויש פתרון.
אני מסכים איתך לגמרי שהרדיאטור שנבחר (פורד אקונוליין דיזל) הוא במקרה הטוב גבולי. אני בהחלט בעד משהו יעודי וגדול יותר. אם הפתרון הוא בהישג יד כמו הספול בזמנו (שעושה כך נראה עבודה טובה בתוך הסרן!) אז זה בהחלט העזרה שאנחנו צריכים... ;)
בשמחה.
יש שני פתרונות אפשריים, אחד מהם מועדף עלי.
נדבר על זה בהזדמנות קרובה.
עברו כמה ימים...
ברוך אתה מוזמן להעלות את הרעיונות כאן. בהחלט אפשר להקדיש את העמודים הבאים כאן לנושא הקירור ברכבי מרוץ לשטח תוך התייחסות ספציפית לפרויקט.
טוב, אז ככה:ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
1. שתי האפשרויות העומדות בפניכם, הן ראשית רדיאטור הרבה יותר גדול ועבה, דהיינו רדיאטור שיש לו שטח פנים גדול יותר וקיבולת מיים גדולה יותר; ושנית, הוספת רדיאטור שני בטור.
הסיבה לכך היא שאין שום אפשרות להשתמש ברדיאטור של רכב כביש המתאים למנוע מהסוג שלכם, וחייבים לפחות להכפיל את כושר הקירור אם לא למעלה מכך, ברכב מירוצי מדבר.
2. קיבולת מיים בפני עצמה לא נותנת כלום, וזאת טעות שרבים נופלים בה - יותר מיים(ולדוגמא אותו שטח פנים עם יותר "שורות"), יתן לך משך התחממות והתקררות יותר ארוכים, ותו לא. פירוש הדבר הוא שכאשר יש לך יותר מיים, לוקח למנוע יותר זמן לחמם אותם, ומשעה שהתחממו, יותר זמן להתקררותם. אבל, מאותו זמן שבו הצליח המנוע להגיע לטמפרטורה הגבוהה שלו, החום יגע לאותה טמפרטורה גבוהה ולא רצויה, רק שזה כאמור יקח לו יותר זמן.
3. זה אומר שחובה להגדיל בראש ובראשונה את שטח הפנים של רשת הרדיאטור, שכן בלי ענין זה, לא תיפתר בעיית ההתחממות.
4. לכן , וכאמור לעיל, הגדלת כושר הקירור(שטח פנים וכמות מיים), בלי להתייחס כרגע למניפה, אפשרית ע"י אחת משתיים - רדיאטור גדול הרבה יותר עם רשת גדולה משמעותית, או הוספת רדיאטור שני בטור. בטור = כניסה מהמנוע לרדיאטור הראשון/יציאה מהראשון לשני/יציאה מהשני חזרה למנוע.
5. אני ממליץ הרבה יותר על הפתרון השני מכמה וכמה טעמים, העיקריים בהם הם שקשה למצוא רדיאטור גדול מספיק שגם יתאים למיקום ולמקום שכבר הוקצה לו בתכנון ובבניה, והשני שהגדלת שטח הפנים ברדיאטור אחד, תהיה מוגבלת יחסית להגדלה ע"י תוספת רדיאטור.
6. איך עושים את זה אצלכם? הוספת הרדיאטור השני יכולה להיות בשני אופנים - האחד, ע"י השכבתו במפלס של תחתית הרדיאטור הקיים, דהיינו בצורה של ן__, והשני ע"י השכבתו במפלס העליון של הרדיאטור הקיים, דהיינו בצורה של ר.
7. לא מומלץ למקם אותו בעמידה אחד אחרי השני, אפילו במרחק, מכיוון שאז האויר שיצא חם מהרדיאטור הראשון יפחית משמעותית את יכולתו לקרר את הרשת השניה.
8. היתרון בצורת השכבת הרדיאטור השני בצורת ר, הינה בכך שהרדיאטור העליון ישמש גם מעין כונס אויר שילכוד חלק ניכר מזרימת האויר מעל הגג, גם ללא בניה של כונס. החסרון של צורת העמדה זאת, הוא בהעלאת מרכז הכובד עקב העלאת משקל הרדיאטור והמיים שבו בעוד 50-60 ס"מ למעלה, אם כי החסרון איננו משמעותי ביותר.
9. עוד רצוי ליצור "קירות" משני צידי ה- ר שנוצר, על מנת להקטין את בריחת האויר לצדדים ולהגדיל את המעבר דרך שתי הרשתות, כלומר ליצור מעין ארגז רוח, ולו באופן חלקי.
10. המיקום בצורת ר, יאפשר גם למקם את שתי המניפות בצד החיצוני של הרדיאטורים - הרדיאטור הקיים מושך אויר החוצה ע"י המניפות הקיימות, ואילו הרדיאטור השני ימשוך אויר למעלה, ע"י התקנת המניפות שלו למעלה. מיקום במפלס תחתית הרדיאטור הראשון, יחייב התקנת המניפות שלו מתחת לרדיאטור השני, כלומר למשיכת אויר למטה, מה שיקשה הן על ההתקנה והן על משטר זרימת האויר.
11. אם תלכו בדרך של התקנה בצורת ר , אשר בנסיבות הרכב שלכם אני ממליץ עליה יותר מאשר על האפשרויות האחרות, תהיו חייבים להגן על הרדיאטור העליון ע"י הוספת קשת לא מאסיבית במיוחד אשר תמנע פגיעה בנסיעה(למשל מענפים וכו') וגם תשמור במקרה חלילה, של התהפכות.
12. כמובן שהרדיאטור השני יצטרך לעבור שינוי פיה ויציאה אחת = הפיה תצטרך להיות מולחמת בחלקו העליון של הדוד, ואילו פיה אחת תצטרך(לא חובה) לעבור מחלקו העליון של הדוד לחלקו התחתון. יש לי בסדנא רדיאטור כזה שכבר עבר את ההסבה המאד קלה ופשוטה הזאת, ואתם מוזמנים לבוא ולהתרשם. שימו לב שאם תתקינו את הרדיאטור השני על המפלס התחתון, תצטרכו למקם את הפיות באופן הנכון שיאפשר מעבר קל אל המנוע, ואז פיה אחת תצטרך להיות מצידו האחד של הרדיאטור התחתון ואילו השניה, מצידו השני. יש ברכב הנסיוני שאני בונה דוגמא יפה למיתקון כזה, ותוכלו לראותו במו עיניכם.
13. להערכתי, המבוססת על נסיון בלבד, אתם תהיו בצד הבטוח לגמרי אם יהיה לכם שטח פנים כולל של לפחות 0.7 מ"ר רשתות, וכמות מיים כוללת של לפחות 26 ליטר, הכוללת את הכמות במנוע + הכמות בצינורות ההולכים וחוזרים מהמנוע + הכמות בתוך הרדיאטורים.
זהו, אני מקווה שלא שכחתי כלום.
אם יש שאלות ואוכל לענות, אשמח לסייע.
לירן, אני לא יכול להביע דעה מקצועית,מכיוון שאין לי את הכישורים המקצועיים הטכניים לנושא.
אבל השכלתי העל תיכונית וניסיוני הרב בחיים,הובילו אותי ולימדו אותי,לבחור יועצים ,את הטובים ביותר .
אני חושב שהגיע הזמן לעזוב את השירשור והעצות של כל היועצים ולפתור את הבעיה אצל מי שמבין.
קח את הרכב לעידו לפרדס חנה.
(דרך אגב,שטח הפנים של הרדיאטור שלו, נראה קטן בהרבה מהרדיאטור שלכם)
אני בטוח שעידו ישמח לעזור, כזה הוא.
נמרוד ברשותך, אפשר להעביר לשירשור נפרד, יש לי שאלה נוספת.
האם בתצורה הזו של רכבי מדבר יש בכלל טעם או אפשרות מעשית, שלא תצריך הוספת משקל גדולה או חלקים יקרים במיוחד, בלנסוע עם קבינה סגורה?
מאחר והרדיאטור הוא אחורי ומצריך הרבה זרימת אוויר אז אולי הדרישה לקבינה סגורה כלל לא פרקטית בתקציב וביכולות העומדות לרשותכם?
אולי יהיה פשוט יותר לפתוח את הקבינה לבנתיים עד שתגייסו כסף וידע לבניית חיפוי שיתעל את האוויר לרדיאטור.
אפשרות נוספת, בדומה לרכב שDUMB תכנן ובנה בעבור האחים הרברסט, היא להעביר את הרדיאטור לאחור אבל אז יש לכם 101 בעיות חדשות כי תצטרכו לבנות את כל החלק האחורי מחדש ולשים את הגלגלים ומיכל הדלק בתצורה שונה.
אני אישית חושב שכדאי שתשקיעו יותר בקסדות סגורות מאשר בקבינה סגורה. יפתור לכם את כל הבעיות לבנתיים.
כמה הודעות שלא קשורות לפרויקט נמחקו.
לעניין - את הבעייה באמת אפשר לחלק לשתיים - אחת, הרדיאטור שנבחר, וכאן אני מסכים עם ברוך שהוא לא מספיק (מדובר על רדיאטור שמקרר רכב מסחרי עם הספק של 200+ כ"ס, אין מה לצפות ממנו לקרר בתנאי מרוץ קשים מנוע של 300+ ועוד עם זרימת אויר לא טובה). בחירת הרדיאטור נעשתה מתוך קורח ולאור היתרון הגדול שלו - זמינות ומחיר זול.
החלק השני של הבעייה הוא שבאמת אין זרימת אויר טובה, או בכלל, במיקום הנוכחי של הרדיאטור. גם רדיאטור גבולי וגם במיקום ללא זרימה - לא עובד.
הפתרון שברוך מציע של להכפיל את הרדיאטור, פשוטו כמשמעו, הוא רעיון פרקטי מאד, ואנחנו בהחלט שוקלים אותו. יש לו יתרון של מהירות ביצוע - בעלות לא גדולה, ניתן למקם רדיאטור נוסף. שניהם לא יהיו ממוקמים אידיאלית, אבל טובים השניים מהאחד, ואנחנו עכשיו כבר לא בשלב שהיינו בו בשלוש השנים האחרונות של תכנונים ובנייה - עכשיו קריטי מבחינתנו שהרכב ישתתף בכל מרוץ, יסיים כל מרוץ, ובתוצאות טובות - האם זה הפתרון שיביא את האוטו להיות מהיר יותר כבר בבאחה חוצה נגב, במינימום של עלות וזמן - יכול להיות.
כנראה שבשלב ראשון לירן ואייל יבנו כונס גס מעל הרדיאטור הנוכחי ויבחנו את מידת השיפור, ואחרי כן כנראה יגיע הרדיאטור הנוסף.
לגבי העצה של גל - המלצה טובה, אבל כבר שוחחתי בעניין עם עידו לפני כמה ימים. קודם כל יש לעידו רדיאטור מוצלח מאד, הרדיאטור שהוא משתמש בו הוא אותו אחד שמיוצר על פי הזמנה עבורה הזיבר-M, שם בתור רדיאטור קדמי הוא עושה עבודה טובה ומוכחת בתנאי עבודה צבאיים קשים מאד. בתור רדיאטור אחורי מאחורי קבינה פתוחה בTT של עידו הוא גם עובד מצויין. לדעתו של עידו הפתרון הוא אחד משניים - לפתוח את הקבינה, או לעבור למיקום קדמי.
הבעייה היא כמובן שאצלנו הקבינה סגורה, וזוהי דרישה של הצוות. הקבינה הסגורה גורמת למצב שכל האזור שמאחוריה, הוא בועה שאין בה זרימה. בכלל. האויר היום נזרק מהשמשה הקדמית כלפי מעלה וממש עוקף את הרדיאטור. התחושה שלי היא שהרדיאטור/ים (זוג רדיאטורים פשוטים כעצת ברוך או רדיאטור מרוצים אחד מתאים) יכולים לעשות את העבודה אם הם יהיו משמעותית אחורה, באזור הגלגלים ספייר או סמוך לפניהם, ועם כונס/תעלת אויר גדולה לפניהם, שתתעל את האויר מלמעלה ואולי גם מלמטה (יש לחץ גבוה מתחת לרכב שאפשר לנצל אותו).
כך פתרון כזה יותר משהוא מורכב לביצוע, הוא לא בטוח. בזרימה אני מבין דבר או שניים, וזה תחום שבו רק ניסויים מדברים. כשאתם רואים רכב מרוץ אמיתי, כולל במרוצי השטח, עם כל מיני כונסים מתוחכמים ותיבות אויר ועוד - תהיו בטוחים שנעשתה עבודה רצינית במנהרת רוח, או ניסויי שטח מצולמים עם עשן/סטריפים, והרבה. קשה לייצר מערכת אוירודינמית במכה אחת, וזו הסיבה שכמעט תמיד הולכים בוני רכבים חובבים/מוגבלי אמצעים על פתרונות מוכחים, ויש שניים כאמור - או רדיאטור קדמי כמו בכמעט כל מכונית בעולם, או רדיאטור מאחורי קבינה פתוחה.
התכנון המקורי שלי היה לקבינה פתוחה, אני עדיין חושב שבשקלול של כל הגורמים זו התצורה הנכונה, אבל אני לא נוהג ברכב ומכבד מאד את הנסיון ואת הטעם של לירן ואייל - הם אילו שיביאו את הרכב להישגים, והרכב הזה בנוי לדרישות שלהם. בעיית הקירור תפתר, בזה אתם יכולים להיות בטוחים, גםאם לא עד הסוף במרוץ הקרוב. כמו שלירן כתב, לפחות 2-3 המרוצים הבאים הם עדיין בגדר הרצה.
היי לירן /נמרוד , לדעתי כדאי לעשות כך:
1. להשכיב את הרדיאטור מעט אחורה בחלקו העליון.
2. להתקין כנף קטנה לרוחב החלק האחורי של הגג (כפי שהצעתם לי בעבר) שתגרום לזרימה של האוויר לכיוון הרדיאטור.
3. לבדוק מאווררים עם כנפים יותר רחבות, בעבר עם הבאגי הקודם, הייתה לי בעיה של התחממות , הבעיה נפתרה כשהחלפתי את המאווררים לכאלו עם כנפים רחבות יותר.
ממבט כללי על הרדיאטור שלכם שלכם נראה לי שהוא יכול לעשות את העבודה אם הוא יקבל מספיק אויר.
בהצלחה.
לירן / נמרוד שלום
אני ממליץ לך לפנות ישר למי שייצר את הרדיטורים מאלומיניום ברמה הכי גבוהה לעידו כהן , שי שמעוני, איציק מיני , אביב קדשאי ועוד. קוראים לו אורי שוער המון ניסיון בתחום. לא בעיה להשיג אותו במידה ותירצה טלפון בה.פ.
בהצלחה טל
האם יש אפשרות פרקטית לשים שני רדיאטורים קטנים יותר משני צידי הרכב+כונסים?
שאלה אחרת ללירן.
נסעת ברכב עם קבינה פתוחה? אני שואל ברצינות כי למרות שאני לא מתחרה ובתחרות היחיה שכן הייתי הג'יפ שלי הגיע ל70 סה"כ, השד לא כזה נורא. אני באמת חושב שכרגע עדיף לכם לפתוח את הקבינה או לפתוח את החלק האחורי, לפתוח את הגג ולשים כונס.
אם כבר בונים ומשנים רדיאטורים, חשוב לדעתי לדאוג שהרדיאטור יהיה תלת שלבי ולא סטנדרטי.
ניתן לראות הסברים בערך מאמצע הכתבה ומטה.
http://www.autospeed.co.nz/cms/A_111195/article.html
בברכה,
נדב
כן נסענו הרכב קבינה פתוחה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי lizard
הבעיה בעיקרה היא לא מצד הנהיגה ברכב, אלה מצד הניווט.
במרוצי הבאחה בארה"ב/מקסיקו וכו.. המסלולים קבועים ,הנהגים והנווטים מכירים את המסלול וגם מבצעים PRERUN, משתמשים לרוב רק ב GPS וב טרטריפ.
בארץ, מעבר למכשירים אתה מנווט עם מפות. הנווט צריך להסתדר עם כל הקפיצות, הטילטולים ובנוסף לדאוג לרכב ולתפעול המשנה בו. אם תוסיף על זה במיוחד בחורף בוץ, מיים, גשם, ואבק - קשה מאוד להסתדר, בוץ משפריץ על המפות, הרוח מעיפה אותם ועוד...
ניווט בקבינה סגורה במצבים הללו = איכות ניווט = פחות טעויות = זמנים יותר טובים.
לדעתי ,הפיתרון העתידי במידה וכונס לא ייתן פתרון מספק, יהיה בראדיאטור קידמי, שייבנה במיוחד ולרוחב הרכב. זה יקרה רק לאחר או יחד עם בניית החיפוי.
נכון לעכשיו, יבנה כונס זמני לרכב. המטרה הראשונית היא לבדוק האם חובה להזיז (בלי קשר להוספת עוד ראדיאטור) את מיקום הראדיאטור הקיים. אם לא דרושה הזזה, נדע איזה גדול ראדיאטור נוסף אנו זקוקים ואיכן למקם אותו. אם כן, אז הסיפור שונה לגמרי ונבחן את כל האפשריות ובייחס להוצאות שוב.
לירן אני באמת מרגיש שאין לי זכות לומר משהו כי קטונתי מולך אבל גם הרכב של ברוך וגם הרכב של עידו וגם הבאגים פתוחים.
רדיאטור קדמי זה משקל מקדימה, זה פתח לצרות ולשברים. אתה תשים רשת שתגן אבל תמנע אוויר אז מה יצא לך בזה?
אגב, אני פשוט לא מכיר את הרכב, יש לכם רדיאטור ייעודי לגיר נכון? איפה הוא ממוקם?
עלה לי רעיון מעניין איך לפתור את בעיית זרימת האוויר אבל אני לא בטוח שהוא מעשי מבחינת השמשה הקדמית.
הרעיון הוא לבנות תעלת אוויר שתהיה חצי מעל הגג וחצי בקבינה, הכלוב עובר דרכה, ופתח בקיר האחורי בגודל של הרדיאטור וכמובן קופסת אוויר מצדדיו כדי שהאוויר לא יברח.
הבעיה העיקרית היא להתאים את השמשה כי צריך לחתוך אותה במרכז ובחלק העליון בצורת מלבן.
:Dקודם כל שלום לכולם וממש כיף לקרוא את ההתקדמות בכל הפרויקטים.
כל הכבוד לכל הבונים!!!!!
לירן מניסיון שלי (הקטן) אנחנו נוסעים עם אותו מנוע פחות או יותר ואני עם רדיאטור
של דיסקברי 3 שורות !
אין שום בעיה למנוע ואין לי בעית חימום למנוע!(אבל...) הוא ממוקם קדימה ללא הגנה
מיוחדת והכול עובד נפלא!
עצה שלי מקם אותו מקדימה ופתרת את הבעיה.
דרך אגב יש לי מקום שקניתי בעבר רדיאטור עבה במיוחד 4 שורות ולא גדול כך (של משאית קטנה של מרצדס) שלא
יפריע לשדה ראיה אם תרצה אקשר אותך עם המפעל שמייצר אותם!
בהצלחה!
נ.ב הפרויקט החדש בבניה אז תתחיל לחפש עגלה:mrgreen::mrgreen::mrgreen:
מדריך טוב לנושא קירור של ביל-אוויסטה שהתפרסם לא מזמן:
http://pirate4x4.com/tech/billavista...mmersRadReview
לא מתייחס לנושא האוירודינמיקה שהיא בלב הבעייה שלנו, אבל באופן כללי יש כאן מידע שימושי לכל מי שבונה כלי רכב.
נו, מה עשיתם עם הרדיאטור? יש התקדמות? פתרונות?
איזו שתיקה רועמת.....
לחוצה נגב תגיעו??
מה זה שרועם זה כמות העבודה ליפני החד, ולא עבודה על הרכב....ציטוט:
נכתב במקור על ידי הצפרדע
לצערי עקב כמות עבודה מטורפת, בשבועות האחרונים אייל ואלי בעיקר עובדים על הרכב ומכינים אותו למירוץ הקרוב.
הם בנו מתקן חדש ל2 מאווררים חדשים וטובים יותר לראדיאטור, בנו כונס אוויר מאלומיניום וקופסת אוויר לראדיאטור מפרספקס וזה נראה מצויין.
כמו כן עד לייצור משולשיםחדשים ביצענו חיזוק אשר רותך כרגיל במפעל ב ק"ש ע"י ואדים.
עוד בנינו קופסאות פח לשמנים ולמיים.
תמונות ?! אולי בקרוב.
וכן נגיע..................
עם כל הסיפור המורכב של המירוץ, דבר אחד כנראה יצא מוצלח.... הכונס.
למשך כל המירוץ לא הפעלנו את המאווריים, חום הרכב עמד על כ 75 מעלות בחלקים שיכולנו לנסעו מהר, ו 65 כאשר נסענו לאט.
כנראה שהבעיה נפתרה...