טריילר בלייזר: קווים לדמותו

[8ball]

אחרי שאתה רואה מה הולך אצל (עוד הרבה) יצרנים "אחרים" ועל הטימטום שתוקעים לך מכלולים שכדי להגיע אליהם אתה מפרק חצי רכב אתה מתנחם במה שיש לך...

8ball- "סתם" התחלת לפרק או שבדקת/הלכת לפי ספר מכונאות...? (סתם מעניין).
וכל הכבוד על העבודה עצמית(הקשה, ותאמין לי אני יודע), זה רק מראה שאם יש 2 ידיים אף רכב הוא לא "שד" שצריך גורו לרוץ אליו.

בכללי הדבר הראשון שקניתי אחרי הרכב, היה ספר של היינס.

כל עבודה שאני עושה אני שוכב עם כוס קפה מתחת לאוטו, מבין מה אני הולך לעשות מהתחלה עד סיום, מצליב מול הספר, ורק אז מתחיל.

לעבוד על רכב כזה גדול, בלי להכיר אותו בעל פה, ובלי ספר, זה הימור רציני, שדי בטוח יגרור לא מעט נזק לרכוש, ולצערי עלול גם בגוף, וזו לא מטרתנו כאן.


מי כמוך יודע שעבודה עצמית לא רק חוסכת גורו, רק ככה אתה יודע מה עבר הרכב שלך והאם חיפפו או לא בעבודה. אני מעדיף לעבוד קשה ולדעת שהכל נעשה בצורה פדנטית, ולא שכיסחו את כל האוטו עם פטיש אוויר

[נדב ש.]

++1.

[ishc]

סחטיין על השרשור הטכני המשובח שכמותו כבר מזמן לא נראה בגיפולוג.
יהיה נחמד אם תוכל לתעד יותר תמונות בנוסף למלל, זה יעשה את המידע יותר ברור.
מקווה שתגרום לכולם לאכול את הכובע והספינה שלך תתגלה ככלי ראוי לטיולים.

Sent from my Redmi Note 5 using Tapatalk

[8ball]

ו, הבטיחותי המשך...

אז קודם תצוגת תכלית של רוב מה שפורק, פרוס לפני...



אז אחרי שחטפתי היתקלות מטווח קצר בדמות ילדה עם רדיאטור דפוק, וחום מנוע שעולה(מי אמר בייביסיטר) החניתי אותה במיטה בבית על נורופן ויצאתי לשחק. חלצתי את המחזיר שמן, וגיליתי שאימא של המהנדס בשברולט לא סתם זו&%, אלא אחת מהצמרת.

מדובר בחזיר שמן מיוחד עם מעין דיסקת קרניים שמשמשת כאבטחה לאום פרילואוד של בית הסטליטים יימח שמו עשרה דורות אחורה.

אחרי שבשברולט ב"ש דרשו מחיר מופקע עם הובלה רק למחר אחה"צ, נעזרתי בבחור מקבוצה בווטסאפ של חובבי הטרייל בלייזר. הבחור בעל חנות חלפים, והפנה אותי למי שיש לו על המדף.

סה"כ לא נורא, 150 ש"ח והחלק זמין לי היום. גם קרוב...

בתל אביב.

חה חה חה.

אז חיכיתי שההנהלה תחזור מהעבודה, ותיקח אחריות על הזאטוטה המתחממת ובינתיים נגררתי לגן השעשועים כי כשחולים הכי חשוב זה נדנדה, ואם כבר אבא כאן אז למה לא.

ההנהלה חזרה. לקחתי האוטו שלה ויצאתי כיוון ת"א.

על הסיוט הזה עוד נדבר בהמשך. בקצרה, דאצ'יה סטפווי, 900 סמ"ק, גיר רובוטי. שיא העומס. למה לא נפל עליי המנוע של השבי אתמול בלילה...

נסיעה חזור, וקדימה לעבודה.

הפקק מילוי של הדיפרנציאל הסורר היה תפוס, שהצלחתי לפוצץ עליו בוקסה עם פטיש אוויר חשמלי, ולקרוע לו את הצורה עם מפתח ואז עם פלאייר פטנט. לא זזקל לא חימום ולא דורן ופטיש עזרו. אז עברנו לתותחים הכבדים.

אום גיבור, עם דיסקה מובנית, 21 מ"מ נבחר מהברגיה.
דיסק נשלף מהמחבוא. צלחת חיתוך ועפה שארית הבורג.
השחזה קטנה, רתכת בחוץ, שני פיקים וריתוך היקף.
מישהו לא שם לב שאום, זה ניילוק. או כמו שהילדים שרים, אש אש מדורה..

שפריץ קטן, וראצט, החום עושה את שלו. משתחרר בשתי דפיקות על הידית, עם היד.
הריתוך לא יצא הכי יפה, וכנראה שבהמשך אשחיז על שולחן וארתך מחדש, בדגש על מירכוז.

ועכשיו למחזש.

בית המחזש נוקה עם משחרר ברגים, אישית משוגע על זה של אמריקן איגל ולא על הwd40. הרבה יותר חזק ויעיל.
כיוון של דיסקת האבטחה מול הקרניים ועם כף היד לחיצה רק כדי להושיב את המחזש.

למי שזו פעם ראשונה שלו, לא דופקים ישירות על המחזש, אנחנו לא מוסחניקים. (הטעות במקור).

עם המחזש הישן כמפזר לחץ *נקישות* על ההיקף באופן שווה עד שמתיישב פנימה. עם הרבה סבלנות ועדינות.

מכאן אנחנו בכיוון חזרה.

שטיפה של הביצה חיצונית מכל היפה שנצברה מהנזילה, ניקוז שאריות גועל נפש מבפנים, וקדימה לאוטו.

סדר העבודה הוא הפוך לפירוק.

קודם תולים את הדיפרנציאל מעל הקורה של משולש תחתון צד נהג. חבל דרך הקורה מתחת למשולש, וקשירה מסביב לזרוע הבולם והנבלה במקום.

אנשים שפויים, מומלץ להניף את החרא הזה בסיוע של עוד בנאדם, וג'ק קטן. זה שוקל בערך 15 קילו.
אם אתם דבילים כמוני תתעלמו ותמשיכו ביד אחת ותמיכה עם המצח עד שתקשרו. הרבה יותר מצחיק. לקח לי עשר דקות במקלחת להוריד את החותמת של ג'י אם בג'יפה, מהמצח.

ועכשיו לאתגר האמיתי.

להב של סכין יפני, הרבה סבלנות ואהבה, ועדינות. לגלח את שאריות הסיליקון מתחתית בלוק המנוע.

לאחר שהתחתית מבריקה, וכך גם שפת אגן השמן(כולל ניקיון של הבוצה ורשת מסנן השמן הפנימי) אפשר להתפנות לנקות עם חומר דטרגנט את השפה בשני הצדדים.

עצה אישית, מטליות הרב שימושי לניקיון כללי, עושות את העבודה. פגז.

הספר של היינס, קובע שאת הסיליקון למרוח רק בחלק של בלוק המנוע, ולא על האגן עצמו. אחרי ההתקנה, נראה לי שהבנתי למה.

נדרשים כישורי אוריגמי להכנסת האגן פנימה למקומו.

לפני ההרכבה, אני אוהב לעשות "יבש לפני רטוב". מתברר שזה די הוכיח את עצמו, שני צינורות שמן גיר ל רדיאטור עוברים בצד נהג ומפריעים להכניס את אגן השמן. יש להם גמישות טבעית, ועם חוט ומתיחה לכיוון קורת השלדה, בעדינות!!!! התפנה המקום.

למעלה למטה עוד פעמיים לתרגל את הזווית, הכנה של כל הברגים, בוקסה 13 ועשר, וקדימה עבודה.


סיליקון עמיד בחום, 300+, עם הזרבובית, מסביב לכל הבלוק, והאגן עולה.

שוב חכמים חבר וג'ק כל השאר, לא חשוב.

בצד הנוסע בערך באמצע אגן השמן יש תבריג בולט מהבלוק לאיזון האגן, עם אום. מלבישים עליו ראשון, תלייה ממנו לפני נגיעה בסיליקון, ארבעה ברגים אחד בכל קצה, והידוק ידני מדורג, כדי להרים ישר עד כמה שניתן.

מרגע שיש מגע מלא, מתחיל הכיף.

21 ברגי 13 מ"מ בהיקף+2ברגי 10מ'' מ, בחלונית צמוד לבלהאוזינג של הגיר, ועוד שלושה 10 מ"מ בחזית האגן מתחת לקראנק. נשמע נחמד.

שוב מגיעה לבקר מי אם לא, אמא של המהנדס. 80% מהברגים בזוויות גישה שגם נדיה קומנאצ'י הייתה אומרת שהן בלתי ריאליות.

אבל אנחנו לא נשברים. כל 26 הברגים שאורכם בלתי סביר בעליל, חזרו למקומם, והודקו.

המהדרין יהדקו לפי מומנט מדויק. והם צודקים. אני בעוונותיי, הידקתי ביד עם "רגש". לא ממליץ לאף אחד, אבל זה לא האגן שמן הראשון שהדקתי ככה, ואני מקווה שהאטם יצא פיקס.

מאחר ואי אפשר למלא שמן עדיין, ולמהר לסגור הכל כדי לגלות נזילה זה מפגר, הוכרזה הפוגה. שקית קבנוס ובירה קטנה, מקלחת מפנקת, וסיום להיום.

בתקווה שהקטנה לא תכסח לי את היום חופש האחרון שתוכנן לשבוע, מחר הנעה כדי לבדוק נזילות, ואם הכל יעבור חלק, הרכבה של כל היתר.


Sent from my Redmi Note 3 using Tapatalk

[נמרוד]

יסורי איוב.

וזה רק ההחלה.

תהיה חזק.

(או שתחליט להיות חכם ותן לזה לטפטף. מליון לנדרוברים לא טועים)

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

[איל מ]

יסורי איוב.

וזה רק ההחלה.

תהיה חזק.

(או שתחליט להיות חכם ותן לזה לטפטף. מליון לנדרוברים לא טועים)

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

+1
מה שהוא אמר. עבודה יפה. מקווה ששמת את המינימום סיליקון האפשרי.
ועוד שאלה,
אין אטם מקורי לקארטר?

[asafk]

מאחר ואי אפשר למלא שמן עדיין, ולמהר לסגור הכל כדי לגלות נזילה זה מפגר......

בתקווה שהקטנה לא תכסח לי את היום חופש האחרון שתוכנן לשבוע, מחר הנעה כדי לבדוק נזילות, ואם הכל יעבור חלק, הרכבה של כל היתר.


Sent from my Redmi Note 3 using Tapatalk

רק אל תשכח למלא שמן...

אסף.

[ד ו ר ו ן]

גם בלי טריילבלייזר, זה כמו תסכית של פעם בפרקים.. תמשיך.

ראיתי ששמת את הברגים וחלקים קטנים על הרצפה בקבוצות,
טיפ לפרוקים הבאים:
קח קופסאות פלסטיק כמו של אוכל מוכן,(כשהילדים היו קטנים אלו היו קופסאות מטרנה ושות׳), וכל קבוצת ברגים וחלקים קטנים שמהווים קבוצה, נכנסת לקופסא ונסגרת עם מכסה, עליו אתה רושם עם טוש לא מחיק מספר בהתאם לסדר הפרוק, הראשון 1 וכך הלאה.

אפשר גם לרשום עבור איזה מכלול בנוסף.
ככה יש לך את הקופסאות ממוספרות בהתאם לסדר ההרכבה בסדר הפוך.

מפחית משמעותית את מספר הקללות של בורג סורר שהלך לבקר חברים בקבוצה אחרת או מפלס העצבים על ילד/כלב/עצמך שבעטת בלי לשים לב וזה עף לכל עבר..

RTV
לשים נקניק על השפה המיועדת לאטימה, לתת להתמצק רבע שעה בלי להצמיד את החלקים, ורק אז להצמיד ולהדק.
בונה אטם יעיל ופחות נזילות מהצדדים, בייחוד לתוך המכלול.

לשים פתק על הלוח שעונים שכתוב בו לעצמך: למלא שמן לפני הנעה!

[מוטי טויוטה]

נהניתי מאוד לקרוא. שאפו על העבודה, מסביר כמה מה שאני חושב שאני יודע לעשות בסמוראי שלי זה כלום.
אם אתה מבש או באיזור אשמח לקפוץ לתת יד, יש את כל הכלים ואחלה רצון.

Sent from my SM-N950F using Tapatalk

[נדב ש.]

(או שתחליט להיות חכם ותן לזה לטפטף. מליון לנדרוברים לא טועים)

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

חוץ מאחד.

שיט! מקווה שלא פתחתי עין 😞

[שמוליקו]

94 מכוערת להפליא, ששופרה נבנתה ואפילו הוסבה בבית לגיר ידני ולימדה אותי פחות מכונאות ויותר ביטחון ביכולת לתכנן לחלום ולהוציא אל הפועל.

הויטרה במקרה שחורה?

[8ball]

הויטרה במקרה שחורה?

כחול כהה עם כסוף בחלק התחתון של הדלתות. לדעתי זו אכן זו שמופיעה בתמונה שלך...

והיא כבר לא בצבעים האלו
😂😂😂

[8ball]

על שמנים, מסבים ומה שביניהם.


אז נתחיל בבשורות הטובות. זה מניע נוסע ואפילו משלב 4*4.

ולבשורות הפחות טובות....

הלכה השלדה, מנוע דופק פחחות גמורה ותיבת הילוכים הרוסה, וגרוע מכל גם המחשב ניהול מנוע לא משהו...

שלי, לא של השברולט. בסך הכל אנחנו בסדר גמור, היא בסדר... אני גמור.


אחרי שהקרטר קיבל לילה להתייבש עם פקק ריקון פתוח, והסיליקון קיבל מספיק זמן להתמצק טוב טוב, התחלתי במסכת העינויים שנגגרת אחרי כל נזילת שמן שהוזנחה מספיק זמן-להפטר מהגיפה.

אותה משחה שמנונית בוצית גרגרית מגעילה ודביקה שנמרחת בקלילות בכל רחבי הגחון והמנוע, ונאחזת כמו ליאונרדו דיקפריו בטיטניק הטובעת(ארבעים דקות חיכיתי שהמני%& ייטבע כדי שזה יגמר).

אז התחלתי בשטיפת תת השלדה של ההגה, עם תערובת הקסם שלי. משחת הפלאים.

קערה מלאה באבקת כביסה, ועליה סבון כלים וכלור, עד שהופך למשחה ולא מעבר. לא נוזלי.



תת השלדה מלא בזוויות וקיפולים שנותנים לו חיזוק מבני, ומשקל מיותר של טון וחצי ג'יפה בשלבי התמצקות שונים.

את התמונות אפשר לראות, למעלה בצורה די מרוחקת שלא מרמזת אפילו על משקולת הטינופת שהייתה בתעלה הפנימית.

לאחר שטיפה במים, מריחה של המשחה באמצעות מברשת, סיגריה ושטיפה, התקבלו התוצאות הבאות

. גם הברגים שנמצאים בשלשות קיבלו טיפול דומה ופתאום ההברגה לא דורשת זזקל. לדוגמה שני ברגי מסרק ההגה



אחרון חביב הוברק וצוחצח מסרק ההגה שנוקז מכל הנוזל והודק מכל כיווני ההברגות האפשריים. לאחר מכן נשטף טוב טוב ויובש.



מכאן העבודה היא להתחיל ולחבר. ברגי המדחס הודקו בחזרה לאגן השמן, שני ברגי 15 מ"מ ארוכים בעלי צוואר חלק.

לאחר מכן הושחל הדיפרנציאל, לבור בצד נהג של הקרטר, וכוון להתיישר אל מול הברגים שלו.

חשוב מאוד להכניס את הבורג התחתון בגוף הדיפרנציאל(לא זה שבזנב) לפני ההכנסה למקום, אחרת לא ניתן להכניס אותו בגלל קרות המשולש התחתון.

עוד דבר חשוב. הגישה הנוחה ביותר להניף את הדיפרנציאל היא מלמטה. אממה, אם לא עובדים על ליפט עם ג'ק גירים, גם הפרצוף נמצא מתחת לאוטו. ומעליו דיפרנציאל. שאין לו מרכז כובד מדויק, אז הוא עלו להטעות. וליפול... והוא כבד.
אישית עבדתי עם קצת יותר מאמץ, ועבדתי מלמעלה למטה דרך המשולש התחתון מבית גלגל קדמי.


אחרי שהברגים הוברגו ביד, ללא הידוק כדי לאפשר קצת חופש, משחררים את גל ההינע הקדמי לחופשי, בעדינות כדי לא לחטוף אותו בראש או לחלוץ אותו יחד עם כל הנוזל בתיבת העברה...

אני שמרתי את הברגים והחבקים מוברגים על הזנב של הפלאנג' ובכלל כל בורג שאפשר היה להשאיר במקומו המקורי הושאר ככה.

לפני שמחזירים את הצלב, קצת זזקל על הבית בפלאנג, לאפשר כניסה חלקה בלי כוח מיותר. מניחים אותו אחר כבוד במקומו ומלבישים חובק אחד. מהדקים ברגים כמעט עד הסוף ביד, ומסובבים את גל ההינע.
חוזרים על אותה פעולה בצד השני, ורק אז מתחילים הידוק מדורג בהצלבה. לא מחויב המציאות, אבל לא מזיק לאזן את ההידוק, בעיקר בשביל הרוגע הנפשי.

עכשיו מגיע תורו של מסרק ההגה. ניתן להתחיל בהתקנה מכל צד. המלצה שלי, להרים קודם את צד הנוסע, להבריגולא להדק, ורק אחרי שהמסרק מיוצב חלקית, מרימים את הצד השני שבו יש את שילוב מוט ההגה.

שני ברגי 21 מ"מ המצולמים לעיל, עם גישה לא מדהימה ותמרון בין שני צדדים, דורש קצת גמישות ורוח ספורטיבית, אבל לא מעבר. במוט ההגה, יש גרמושקה צבאית. למה צבאית? מתחלקת לשלושה חלקים.

חלק עליון מקובע לקיר האש, חלק פנימי לבן קשיח והברך התחתונה שמתחברת למסרק. כדי לעבוד בנוחות צריך להפריד ביניהם, לסובב את התחתונה 180 מעלות בניגוד לכיוון הברך, לישר את הפתח מול ההברגה בחבק מוט הגה, ולהשחיל מגרעת מול מגרעת. עכשיו להכניס בורג, ולהדק. בורג 15 מ"מ עם צוואר חלק.

עכשיו מהדקים את ברגי המסרק לשלדה, ולאחר מכן מחזירים את הברך למקומה. כולל הלבשה של חלק על חלק, והידוק התחתית לצוואר המסרק באזיקון.


מכאן מתחילים בהרכבת התת שלדה. קודם קרות הרוחב כאשר הח מופנית כלי מטה מכניסים שטוחה ומסובבים כאשר כבר בתוך המגרעת. במצב הסופי פתח הח כלפי אחורי הרכב.

חשוב להזהר על הצנרת שעוברת מסביב.

מהדקים שני ברגי 15 מ"מ בכל צד לתושבת השלדה, כדי לייצב את הקורה ולהכין אותה להתקנת הקורה התחתונה.

אחרי שהידקנו, תת השלדה התחתונה, משתלבת לקורה העליונה ב2 ברגים נוספים בחלק האחורי, שני ברגי 15 מ"מ קצרים בכל צד בחלק האחורי של תחתית הקורה בורג 15 ארוך בחזית ושני ברגי 21 בכל צד שבעצם נועלים את בסיס תושבת משולש תחתון לשלדה.


אחרי שחיזקנו את כל אלו ובעצם קשרנו את השלדה חזרה לעצמה, מוודאים הידוק על כל מכלול ההגה וחוזרים להדק את הדיפרנציאל חזרה למנוע.

עכשיו אנחנו בקצב הנכון..



ניקיון של פעמוני הציריה מגריז ישן, כולל ניקיון של המיסבים בקצה השלדה, נייר סופג למטבח ושק אשפה לצידכם יעשו את העבודה.

ראש הציריה יושב על שיני הזחה, ונעול בין שתי טבעות c. היום רוב המוסכים משתמשים במפשק גומיות כדי להחליף את הגרמושקה של הפעמון. יכול להיות שסטטיסטיקה גרועה ויכול להיות שאכן זו הסיבה אבל בפעמיים שהתעצלתי לפרק פעמון והחלפתי גומיה ככה, היא שרדה זמן קצר מאוד. מה גם שזה לא שווה את העצלנות.

הטבעת נחלצה והראש פורק. הגרמושקה הקיימת היא המקורית(13שנה. שאפו ל Delphi על חלקים איכותיים) ועדיין שלמה אך יבשה וקופצת מהמפרק בגלל הזווית של הציריה בפתיחת מתלה מלאה. הבנד שלה קשיח. ממש. ברמת לחתוך עם דיסק. חשוב להיות עדין וסבלני כדי לא לפצוע את הציריה עצמה.

לאחר שהמפרק בחוץ והבנד שוחרר חולצים את הגרמושקה הישנה ומצרפים לשק האשפה, ומלבישים את הציריה בחזרה בסדר ההפוך. חשוב להקפיד על הצד הנכון של הקצה, זה לא בולט אבל להפוך למיסב כיוון סיבוב אחרי כ"כ הרבה זמן נשמע לי מתכון לצרות.



אחרי שהכל נקי, גירוז של המיסבים בדיפרנציאל בבחינת לא יועיל לא יזיק, ומריחה של שכבה עדינה מאוד על צוואר הפעמון ועל שפת מחזש. המטרה היא לאפשר החלקה קלה של האחד לתוך השני. נגיעה וסיבוב עד שהשיניים מרגישות מיושרות מול השיניים הפנימיות, ובמכה עדינה על שפת הפעמון עם היד, נועצים פנימה עד הסוף.

לא ממליץ לעבוד עם פטיש, פתח לאונס של חלק אחד להשתלב בשני, ופוטנציאל נזק. גם לשיניים וגם לשפה. אם כבר אז פטיש גומי.



עכשיו מפילים זרוע מתלה, מהבולגוינט העליון. משחילים את ראש הציריה לכיוון חזית המנוע בין קורת ראש השלדה למנוע, ואת קצה הציריה משחילים בעדינו לנאבה, לא לפני שמפנקים בגירוזון עדין על שיני ההזחה בשני הצדדים.

מהדקים את בורג הציריה ביד, אום 36 מ"מ.

ממלאים את הציריה בגריז טרי נקי ואיכותי, עדיף עמיד לחום, מורחים את הגלילים בראש הציריה בעדינות, רק לגירוז הראשוני, ומחזירים את גומיית הטבעת של הפעמון.

חשוב לא ללכלך מסביב בגריז, זה מקשה על העבודה, ובכלל, בשביל זה אפשר לתת למוסכניק לעשות את העבודה. זה כלול במחיר.

מכניסים את ראש הציריה לפעמון ומשחילים את זרוע המתלה העליונה על הבולגוינט. לא לשכוח להניח את הקליפ בחזרה בצד הנכון, אחר כך אי אפשר להעביר אותו בלי לנתק את צינור הבלם.

טיפה זזקל על הבית, כיוון נכון של הבולגוינט מולה, לחיצה ראשונה עדינה, ואם כיוונתם נכון, שתי מכות עם כף היד וזה בפנים.

משחילים את בורג האבטחה בחזרה, 15 מ"מ ומהדקים ביד. אזיקונים לאבטוח הגרמושקה בשני קצותיה, הידוק של בורג בולגוינטים עליון, ועכשיו חיבור של קצה ההגה לזרוע ההיגוי בנאבה.

תפוח עם אום 21 מ"מ כוכב. לא לשכוח שפלינט.

הצד השני כולל השחלת המוט המקשר דרך אגן השמן, יש לו שני צדדים. צד עם שיני הזחה קצרות וצד עם ארוכות. הקצרות לשלב הארוכות ל דיפרנציאל. משמע הארוכות נכנסות דרך המנוע ומשתלבות לדיפ. קצת גירוז לשיניים הפנימיות, השחלה ונקיה עדינה בקצה עם שורש כף היד ולוודא שננעל פנימה.

למקשר אין טבעת אבטחה, ולכן אין צורך ביותר מדי כח אלא רק שן מול שן.

גירוז פנימי למיסבי המשלב, גירוש שיני ההזחה ודחיסת גריז בכמות של בערך שני פרקי אצבע לחלל המיסבים, למזלג השילוב. הלבשת המשלב על שיני המקשר והכנסה כך שהצוואר משתלב במגרעת של אגן השמן.

ארבעה ברגי 15 מ"מ והוא נעול למקומו.
חיבור מוח הפיקוד למשלב, האקטואטור המפורסם, הידוק בשני ברגי 10 מ"מ בעדינות זה פלסטיק, וחיבור מחבר החשמל.

עכשיו ממשיכים בדיוק כמו צד הנהג, פעמון ציריה גירוז גרמושקה קצה הגה וסגירה.

ממלאים נוזלים ופקקים, מוודאים שאין נזילות או חוסרים, מניעים ומנקזים אוויר בהגה.

מדוממים. נשכבים מתחת לאוטו ועוברים עם פנס חזק על הכל הכל הכל.


מרכיבים גלגלים מהדקים ראשוני מורידים על הקרקע ומהדקים סופי. ועכשיו אפשר להדק את אום האבטחה של הציריות. מחזירי מכסים ומוודאים שוב הידוק של הכל הכל הכל.

סיבוב בחינה ושוב אם הכל תקין הידוק, וידוא שכלום לא נוזל, ויידוא מפלסי נוזלים ונסיעת מבחן ארוכה של לפחות רבע שעה.

שוב וידוא הידוק, נוזלים נזילות. ומכאן מעקב על הכל בשבוע הקרוב. להשלמת העסק, ניכנס לכיוון פרונט כי התעללתי בכל מערכת ההיגוי, אז עדיף.


והרבה מעקב בשבוע הקרוב לפחות

Sent from my Redmi Note 3 using Tapatalk

[סולי]

אלי סחטיין ! אין ספק שאתה חסד לבהמה...
ייסודי וקפדן.. אהבתי.

נ.ב קטנוני, נוזלים.. שמנים... תמלא כשארבעת הגלגלים על הקרקע.

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

[8ball]

אלי סחטיין ! אין ספק שאתה חסד לבהמה...
ייסודי וקפדן.. אהבתי.

נ.ב קטנוני, נוזלים.. שמנים... תמלא כשארבעת הגלגלים על הקרקע.

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

לא קטנוני בכלל. אממה יש לי טראומה מכיסוח משאבת הגה כשהייתי צעיר וחסר ניסיון. מילאתי אותה על הקרקע ורק אז התחלתי לשחק ימין שמאל, וכמובן שזה כבר היה עם לחץ גבוה ובלי שמן... מפה לשם הלכה משאבה.

מעדיף לתת הנעה ראשונה עם מפלס לא מושלם אבל מלא, ולפרוק את האוויר מהמערכת, ואז לפלס את הרכב ולמלא סופית.

כהערה מקצועית, קשה להתווכח עם מה שנכון.

Sent from my Redmi Note 3 using Tapatalk

[8ball]

הגיע השלב הכיף.


אחרי יישור קו מעמיק מאוד שכלל את כל מה שהיה לנו כאן עד עכשיו, הגיע שלב הבינוי.

גגון כבר נבנה כי אין ברירה והייתי חייב לתקוע את הספייר בינתיים, שלא בבאגז'.

הוא במצב זמני ועוד יש לו הרבה עבודה עתידית, אבל יש דחופים ממנו.


התכנית היא לבנות מיגון גחון קומפלט לאורך כל הבטן, שסגר בקצוות בשני פגושים תואמים ואיכותיים שגם ישפרו את זווית הנטישה(לא בטוח שבהרבה, יש שם סרח עודף ומיכל גז בעייתי) ובעיקר את הגישה שמוגבלת על ידי פלסטיקה מחורבנת ומפונפנת שהורסת את כל החזית של האוטו.

לא משהו שאמור להיות מסובך מדי, אבל מסובך. למה אתם שואלים, כי כמו שידוע לכולנו, אסור להתקין פגוש פלדה, ללא כננת. למה, ככה. תקנות.



מכאן נוצרות לי כמה שאלות, ואני אנסה לסדר לפי הסדר.

הפגוש בשאיפה בבנייה עצמית. כולל התקנת הכננת טכנית(לא אוהב אנשים שנוגעים לי באוטו).

מבחינת פלטה לכננת, מי מה למה והאם יש קווים מנחים?

מבחינת חשמל לכננת, מה המצוי, ומה הרצוי?

שאלת השאלות, מדובר בג'מוס ארוך וכבד במשקל 3500 כשהוא ריק ולפני קשקושים, מה גם שכננת תשמש אותי לחלץ את עצמי ממצבי קיצון, כמו לדוגמה שקיעה בבוץ שם המשקל האמיתי הוא הרבה יותר גבוה, מניח שיש כננות שידעו להתמודד עם זה, ברור לי שמכפיל כח יקל את העומס, אבל איזו כננת מומלץ? פחות קריטי כרגע סוג ושם המותג, אלא עוצמה/כח, כן כבל סינטטי/פלדה בעד ונגד, ציוד משלים, פיקוד כננת פנימי חיצוני או אחר וכו.


כמובן שלתת מבט מסביב לכל הפלסטיקה ולכיוון קורת השלדה זה חשוב, אבל עיצוב הפגוש יגזר באופן ישיר מכמה מקום תגזול הכננת. השאיפה היא לשמר את ווי הגרירה בשלדה, וכן פנסי ערפל, רק עם יכולת הפעלה עצמאית ותאורת היצף.



זהו, נראה לי. רשאים להפציץ חופשי.

כרגע זה הפרויקט על הפרק. ממנו ואחורה יתחיל להמשך המיגון.

[נדב ש.]

לגבי התקנות, לדעתי עד 2008 אין בעיה לפגוש ללא כננת, אבל אולי אני טועה...

לגבי הכננת, לדעתי, אם אפשר אז תמיד עדיף את החזקה יותר, 12.500LBS , במינימום 9500LBS.
לגבי הכבל, אני מעדיף את הפלדה בינתיים, היתרון שאין בעיה לגרור אותו על סלעים וכו'(חסרונות ידועים אני מניח), לכבל הסינטטי לא היתחברתי, יש הרבה "מותגים" בשוק ומפחיד לקנות משהו שאתה לא סומך עליו(סינים וכו'), היתרון שהוא קל משקל ולא מצליף והורג בזמן קריעה, אבל אסור לשפשף אותו על סלע וכו'.

לגבי הפלטה וכו', אז יש בל.כ פלטות מוכנות וגם כננות של Tmax, רק מציין שבעבר היתה לי כננת שלהם וקיבלתי שירות מעולה(לדעתי לא כדאי להיתפתות לסיניות שעולות שתי גרוש, היתה לי כזאת ועבדה אולי פעמיים, שאר הזמן היתה מושבתת), אם תימצא אפילו של וורן משומשת במצב תקין גם כדאי.
מבחינת החיבור לחשמל-כדאי כבלים בריאים(כמו של רתכת), קופסת פיקוד להתקין בתא מנוע אם יש מקום(ורצוי גבוה), מפסק/ברז ניתוק חירוםעל הקו זה רצוי.
מבחינת החיבור, כדאי לראות דוגמא של רכב כזה שמורכב עליו, עקרונית הפלטה והכננת צריכות להיות מעוגנות לשלדה עצמה בכמה נקודות, הטמבון בעצם הוא "המסכה" אבל צריך להשתלב בחיבורים.

[YoavR]

לגבי התקנות, לדעתי עד 2008 אין בעיה לפגוש ללא כננת, אבל אולי אני טועה...-

אתה טועה.

עד 2008 מותר פגוש עם מגן צינורות (חזירים).
בכל מקרה אסור פגוש פלדה ללא כננת

[asafk]

אפשר בכלל בימינו לעשות רישוי לפגוש כננת 'בנייה עצמית' כמו שהיה פעם?

אסף.

[YoavR]

בוודאי!

אתה רק צריך למצוא מתקין מורשה שיסכים להנפיק לך את הניירת הדרושה לצורך השינוי הרשיונות.
בתאוריה כמובן. בארץ, כולם צדיקים שומרי חוק ואף אחד לא יסכים לדבר שכזה...
או
אם עבור הרכב המדובר כבר רשומה כננת ברשיונות מהתקנה בעבר...

תמיד אפשר לפנות לאחת ממעבדות הרכב ולעשות בדיקת אב-טיפוס. זה לא כזה מפחיד כמו שזה נשמע אם כל העסק בנוי כמו שצריך.