המלצות לטיול כביש- קליפורניה, וקצת נוואדה.

[חנן-ג'יפולוג]

היום, שישי, היה חוויה מתקנת לאתמול.
מזג אוויר מושלם. מדויק.
דרך לא ארוכה מדי, כ190ק"מ לאגם בוואנה ויסטה ליד בייקרילד. נוף מהמם, למרות שהכבישים מהירים וישרים. עצרתי גם במרכז המבקרים של ה"מקורות" הקליפורנית. נחמד, ואגם/מאגר הפירמידה המלאכותי לידו עם יופי משלו.
הזמנתי כבר לשני הלילות הבאים מקום באתר קמפינג ב Island park, גם צמוד לאגם. מזג האוויר צפוי להיות טוב וזה לא רחוק מכמה פארקים אטרקטיביים שרציתי לבקר. מזרחית לסאן פרנסיסקו.









הקמפינג מפוצץ בסנאים ודררות.

[oferc]

אתה זריז ,סאן ברנדינו - סאן פרנסיסקו זה כ700 ק"מ .
לא סתם שלחתי אותך לצאפארל שנחשבת לחנות הגדולה בקליפורניה לאופנועים וציוד לאופנועים , אני הייתי מבקר שם פעמיים בחודש עם האופנוע לפני שעולה לאגם arrohead

לפני שאתה יוצא לפארקים תבדוק שהם פתוחים זו תקופה של רוחות , יובש ושריפות אחרי הקיץ , כבר על המפה ראיתי אזהרה על כביש 41 בכניסה ליוסימיטי מאיזור פרזנו.

Red Flag (Fire Weather) Warning - Google Maps

דרך אגב לינה במלון 6 די זול ותנסה את אפליקציה hotwire למלונות בדקה ה90 במחירים טובים למקרה שאתה לא ישן באוהל.

ואם אתה רוצה מזג אוויר יותר טוב סע רק דרומה לסאן דיאגו :-) באזור שאתה נמצא הטמפרטורות נושקות ל0 בלילה.

ולמה אתה לא עושה את כביש 1 , ה70 ק"מ היפים ביותר בקליפורניה.


תהנה.

[חנן-ג'יפולוג]

תודה.

לא ויתרתי על כביש 1. יש לי עוד את הדרך חזרה. רציתי להיות בצד היותר מזרחי, בפארקים בהרים, והם אכן לא מכזיבים. דרכים יפהפיות, מעניינות לרכיבה עם מראות ונוף מהממים. אני לא מעלה תמונות כרגע כי האינטרנט בקמפינג הנוכחי, שנמצא ממש בתוך pine flat like , בחצי אי, מג׳עג׳ע. יש לי פה עוד לילה כי רציתי קצת לנוח ולקרוא ספרים.

אתמול אכן היה יום רכיבה אינטנסיבי. גם מרחק וגם שעות על האוכף בדרכים של 15קמ"ש והילוכים 1-2 בהרים. הגעתי כרבע שעה לתוך החושך לקמפינג, מה שאני מאוד משתדל לא לעשות. גם מבחינת בטיחות רכיבה וגם נוחות במציאת המיקום שלי בקמפינג ובהתארגנות. זה איפשר לי לגלות שהאופנוע מדליק עצמאית עוד תאורה בהשכבות, לכיוון ההטייה. נחמד. חבל שהאור הגבוה שלו מאוד לא מכוון. אני משתמש רק באור המעבר וזה רע.

[חנן-ג'יפולוג]

בעליה לפארק הלאומי סקויה.

[יונתןמצפה]

אתמול היה יום קצת... מורכב, נקרא לו ככה.
...

בסופו של לילה, הכול היה בסדר. יש מצב שסתם שיגעתי את עצמי.
זה רק משבר קטן וזה חולף. בהמשך אנסה לתכנן טוב יותר.

שמע
הבלוג שלך מעולה.
כיף מאוד לקרוא.

לגבי הפוסט המצוטט.... -
כמה אני מבין אותך. מכיר טוב מאוד את התחושה שתיארת.
כולל חוויה מאוד דומה שהפוסט שלך הזכיר לי במסע טרמפים של איזה 1500 קמ בצפון מערב קנדה ובאמצע- לילה במוטל שעונה בדיוק לתיאור שלך.

אגיב בשני מישורים:
1. היכולת לעשות עם עצמך הערכת מצב ולקבל בהתאם החלטות נכונות היא יכולת מכרעת שלפעמים מהווה את ההבדל בין חוויה לבין קטסטרופה .
הכי חשוב זה מודעות. להיות מודע לסיטואציה. 50% מהפתרון מתרחש בשלב הזה.
2. המישור השני, שהוא או קצת מנוגד או משלים למישור הראשון, מתייחס לחלק המודגש בסוף הציטוט שלך.
תזכור תמיד - בסוף כל לילה השמש זורחת ומגיע יום ואיתו הכל מתחדש. גם שיקול הדעת.

אם אתה לא בסכנת חיים או בסיטואציה שעלולה, באמת אבל, להתפתח לכזו- לפעמים עדיף פשוט להקפיא מצב (תרתי משמע...) מאשר לסבך את עצמך עוד יותר.

אין לי שום יכולת להעריך את הסיטואציה שהיית בה. סומך על שיקןל הדעת שלך לחלוטין.
מה שכן - אוהל סביר, שקש סביר, ובגדים יבשים, יחזיקו אותך בוודאות במצב גופני תקין לאורך לילה קר גם בומפ' של כמה מעלות מתחת לאפס.
לא בהכרח כיף, גם לא נורא.

תמשיך לעשות חיים.
את עושה את זה בצורה מעוררת השראה.
🙏🏻

[אמוץ נ.]

אם אתה חוזר לווגאס דרך איזור Mammoth Lakes
לא להחמיץ את Wild Willy’s Hot Spring


Sent from my iPhone using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

תודה על הפרגון ותודה על העצות. מקבל אותן בחפץ לב.

השהות בפסגה הנ"ל בלילה, כנראה לא היתה מסוכנת ברמה שנראתה לי כשהיה לי קר ולא ראיתי כלום. הלילה הייתי בחניון ליד אגם טאהו, כשהטמפ' ירדה למעלה אחת מעל האפס. שני שק"שים הספיקו לגמרי שירגיש חם, וזה עוד בלי בגדים. להערכתי עם הביגוד שלי אני יכול להחזיק בנעימים בתוך האוהל גם במינוס עשר ולשרוד גם בטמפ' יותר קרה בלי שיהיה לי נעים אבל גם בלי למות.
יש אתי גם מכשיר לווייני, כך שכמוצא אחרון הייתי יכול להזעיק עזרה מקצועית.
לעומת זה, הסכנה ברכיבה עצמה היתה אמיתית גם בדיעבד. לרכוב בהילוך ראשון עשרות ק"מ בערפל כבד בדרך מפותלת מאוד, כשאתה לא נראה ולא רואה, זה מתכון לאסון.
אבל כשקר ולא נעים הכול נראה יותר רע , ולבד, ואין קליטה, ואתה מתחיל לחשוב על התסריטים הרעים ביותר שיכולים להיות כמו התפתחות מזג אוויר קיצוני וממושך, לא משהו שלא קורה בגבהים האלה, ודובים ואנאעארף מה עוד. אולי לא פחות מהכול, ופה אני מבין ומודה שאני לא כזה ג׳יפולוג מסוקס כמו שהייתי רוצה לחשוב על עצמי. השילוב של לבד וחוסר חיבוריות מוריד אותי נפשית למקומות נמוכים. כל אחד מהם בנפרד הוא סבאבה, מבחינתי, אבל לא ביחד. לא לאורך זמן.

ומכשלמדתי את העניין הזה, אחד הפרמטרים הראשונים שאני בודק כשאני מחפש מקומות לשים אוהל בלילה, זה את מצב החיבוריות.

לדברים השמחים: עליתי אתמול לאגם טאהו בדרך מספר 88. יפהפיה. מפותלת אבל מהירה. הכול מיוער, ואגמים. תענוג.

הלילה היה קר, כמו שכתבתי, אבל אני מצויד לזה, וזה לא הפריע בכלל. רק קשה לצאת מהשק"שים בבוקר.

רכבתי לאורך אגם טאהו מדרום לצפון, כשפה ושם יש תצפיות יפהפיות עליו, אבל רוב הזמן היער מסתיר. לקראת צהריים גם עשיתי מסלול רגלי קצר ועבה למפל הנשרים. זרם מאכזב אבל הנוף מפצה. משם ירדתי בדרך 49. 80 ק"מ מדהימים ביופים. מהיפים שראיתי בחיי. הדרך מתפתלת באיטיות בצמוד לנהר, יערות עבותים משני הצדדים ובחלק מהדרך גם מלמעלה, כמו במנהרה ירוקה, צבעי שלכת מנקדים את הירוק. מרוב עצירות התפעלות בקושי התקדמתי.

כל הדרך ללא קליטה סלולארית, אז כשבסוף זו הגיעה, כשהשעה כבר 1630 ואני כבר עייף אחרי מאות ק"מ מפותלים שלא ניתן לאבד בהם ריכוז לשנייה, ניסיתי למצוא מקום לשים אוהל, ולא הצלחתי. או שזה מקום בלי כיסוי סלולארי, או שמשרד הקבלה כבר סגור. לקחתי מוטל מעולה וקרוב בעיירה חמודה. Grass Valley.




דרך 88, מעל Bear Lake. חצי שעה של סטלבט מול הנוף. בלי טלפון. אני מנסה כל הטיול להגיע למצבים שאני לא עושה בהם כלום. לא רוכב. לא הולך
לא גולש. סתם יושב מול הנוף. בדרך כלל אני לא מצליח. משהו דוחק קדימה. פה הצלחתי.




עוד אגם בדרך לטאהו:



הסיירה נבאדה:



אגם טאהו:




מפרץ אמרלד באגם טאהו:




קצת רגלי:







נפלתי לשנ"צ בצד הדרך בתצפית על Sierra Valley. נשרפתי טוב.





דרך 49:

[oferc]

להיות כמה ק"מ ממסלול הרוביקון הידוע בעולם ולא להשכיר ג'יפ זה קצת החמצה :-).

[חנן-ג'יפולוג]

צודק. עד לרגע שקראתי את התגובה שלך לא ידעתי שעברתי ליד הרוביקון.

אבל זה יחכה לפעם אחרת, כנראה בטיסה ייעודית לעניין. ולא לבד.

תודה.

היו לי גם מחשבות עוד לפני הטיול על שכירת רכב שטח או אופנוע וסיבוב במואב. גם זה יחכה להזדמנות אחרת.

[oferc]

צודק. עד לרגע שקראתי את התגובה שלך לא ידעתי שעברתי ליד הרוביקון.

אבל זה יחכה לפעם אחרת, כנראה בטיסה ייעודית לעניין. ולא לבד.

תודה.

היו לי גם מחשבות עוד לפני הטיול על שכירת רכב שטח או אופנוע וסיבוב במואב. גם זה יחכה להזדמנות אחרת.

תמשיך להנות , סע דרומה , תתחמם קצת :-)

אני מתכנן טיול למאי , ווגאס מואב-סולט-לייק סיטי, חלום של איזור.

[חנן-ג'יפולוג]

הייתי ביומיים האחרונים בשני פארקים שעניינו אותי בצפון המדינה. אחד פארק וולקני לאסן, עם בריכות בוץ ירוק מבעבעות קיטור, ואדים שיוצאים מהאדמה, וצבעי אדמה משונים. מגניב. איסלנד בזעיר אנפין, וגם הדרך לשם יפה.

היום הייתי במערת נטיפים מעל אגם שסטה. ממרכז המבקרים בצד אחד של האגם שטים לצד השני עם מעבורת ועולים בשאטלים-אוטובוסים למערה. האמריקאים כמו האמריקאיים יודעים לתת שאוו גם בקטעים הלוגיסטיים. נחמד, ואפילו זכינו לכריעת ברך והצעת נישואין על המעבורת. היא אמרה לו כן.

משם לאירוקה בצפון מערב המדינה, על החוף של האוקיינוס השקט. דרך מעלפת, בצמוד לנהר, מאות קילומטרים מפותלים עם תחילת שלכת צהובה ואדומה.

הפכתי תקליט בטיול. מחר אני מתחיל להדרים לאורך החוף.

כרגע לא מצליח להעלות תמונות אז בהמשך.

לראשונה יש גשם בטיול הזה. באסה לי. זה אומר מרחקים קטנים יותר, ויותר מוטלים מקמפינגים. מקווה שיתבהר בהמשך השבוע, עם ההדרמה.

[חנן-ג'יפולוג]

הפארק הוולקני לאסן:






מערת נטיפים מעל אגם שסטה:

[חנן-ג'יפולוג]

כשהייתי בחנות האופנועים בסאן ברנרדינו, התחיל לדבר אתי אופנוען מבוגר, שמע איפה אני מטייל ומהיכן אני מגיע, ולאחר ששמע שאני מישראל, והביע המון אהבה ותמיכה (כמו שנתקלנו בלי סוף בכל הטיול הזה), כיוון אותי לרכוב בAvenue of the giants.

אז זו היתה הכוונה שלי להיום, אבל הגשם, הערפל, חשש מעלים מחליקים שיפלו על הדרך, גרמו לי לחשוב עשרים פעם אם לרדת מההייוויי 101 שעליו הייתי ולרדת אל הדרך הזו.

בסוף החלטתי שכן. היה מדהים. ממש כמו סצינה מסרטי אגדה, והגשם והערפל רק הוסיפו לחווייה.

פה ושם היו מפולות בוץ וסלעים שנפלו אל הכביש מהצוקים שבצד, ואחת מהן קרתה בדיוק כשעברתי. חטפתי סלע ברגל. כאב מאוד לכמה דקות, אבל לא הזיק.

[חנן-ג'יפולוג]

ערב ההלואין בסאן לואיס אוביספו:

[חנן-ג'יפולוג]

מפגש הרליסטים בחצר דילר של הרלי, כולל פנקייק ושתייה על חשבון הבית. החניתי את הדוקאטי רחוק, בחנייה ציבורית.

[מיכה100]

מקסים, כיף לקרוא ולצפות בתמונות.
לא רלוונטי אליך כבר, אבל המלצה קטנה למי שקורא פה ומתכנן לטייל מסביב ללייק טאהו:
בדרום מזרח האגם יש עיירת סקי קטנה בשם Heavenly.
יוצא משם רכבל באותו שם אל הפיסטין הקרוב, עליו בנו מרפסת תצפית מושקעת אל האגם וההרים שמסביב.
מומלץ מאוד לחובבי הז'אנר, כמובן אם מזג האויר מאפשר.

[חנן-ג'יפולוג]

חזרתי לווגאס. מחר אטייל פה בסביבה, ומחרתיים מחזיר את האופנוע וחוזר הביתה.

הספידומטר אומר שעברתי 3200 מייל, שכרגיל אצלי, זה יותר ממה שאני רוצה לעבור בטיול.

תמונת מסך מהאתר של המכשיר הלווייני, שדלק קבוע במהלך הטיול.

[נמרוד]

מחר נפתחת תערוכת SEMA.
רק אומר.

[חנן-ג'יפולוג]

הפרשי השעות קצת עושים בלאגן. המחר שלי זה הארבעה בנובמבר ואני ממריא בחמישה בנובמבר בבוקר, כשהתערוכה נפתחת, אז ידעתי על התערוכה וידעתי שזה לא רלוונטי לי, מה גם שאני מבין שהיא לא פתוחה לקהל הרחב.

תודה, בכל מקרה.

[Juv]

הפרשי השעות קצת עושים בלאגן. המחר שלי זה הארבעה בנובמבר ואני ממריא בחמישה בנובמבר בבוקר, כשהתערוכה נפתחת, אז ידעתי על התערוכה וידעתי שזה לא רלוונטי לי, מה גם שאני מבין שהיא לא פתוחה לקהל הרחב.

תודה, בכל מקרה.

אתה לא קהל רחב, אתה עיתונאי של ג'יפולוג.

Sent from my SM-S921B using Tapatalk