בוץ, שקיעה, וקצת טימטום - הפרטים בפנים

[יונתןמצפה]

ובכל זאת דעתך לעניין......?

אין לעשות נזקים לחקלאים.

[jeepeto]

לא יודע.
אני מסכים באמת באמת עם רוח הדברים של השרשור הזה,
אסור לעלות על שטחים להשחית ולנהוג בבהמתיות שמאפיינת ג'יפאים עירוניים יאפים שמתייחסים לשטח,
גם אם אינו מעובד, כתפאורה נאה לג'יפיהם ותו לא.
(אלה הטיפוסים שגם יקנו גבינות ותבלינים בכול מיני משקים בפי חמש מהמחיר שלהם).רעה חולה שהביא עלינו הGPS כבר אין מקומות ללא "הונים", הם פשוט מגיעים לכול חור בלחיצת כפתור.
אבל....יש לי סיפור.
חורף שעבר, סערה ברמת הגולן, בוץ, גשם ותנאים "נפלאים" שכולנו אוהבים.
טיול שתוכנן מבעוד מועד ליעד אחר ברמה שונה למסלול קצת פחות קיצוני.
חמישה רכבים נשים וילדים בציר רמות כחל, סמ"ש ברור וידוע ציר לא מסובך ומתון למדי.
סוף הציר גשם זלעפות הדרך הופכת לעיסה בוצית...ושער נעול. על הסמ"ש, ללא כל סיבה, אין אפשרות לחזור על עקבותנו.
ומייד החלו טלפונים למזכירות היישוב, לרש"ט ולמי לא בעצם.שעתיים וחצי של טירטורים וסיפורים ואין תשובה והוא לא נמצא והם יחזרו הערב ומה לא. שבסופם הוחלט! יהיה מה שיהיה אנחנו מורדים גדר וחוצים דוך את השדה של החברה שנטלו לעצמם את החוק וסגרו את השער פשוט כי הסמ"ש עובר להם בישוב. איך אני יודע? פשוט כשנכנסנו ליישוב אחרי המעבר בשדה לא ברחנו כמו גנבים אלה נסענו כל השיירה היישר לאחראי שטרטר אותנו שעתיים בטלפון והוא ראה זה פלא בדיוק יצא.
אז חברים נכון אתם צודקים . אבל לעיתים ,רק לעיתים צריך להפוך את המטבע כדי לראות את הצד השני
שבת שלום
ניר

[אומי5]

מעניין איך היית מגיב אם סימון שבילים היה עובר לך בגינה.
כל שבת שניה היו עוברים כמה מטיילים ברגל , לא מזיקים ,רק עוברים לך בגינה, לא נוגעים באופניים, לא במנגל, רק עוברים.

ואיך היית מגיב אם בחצר שלך היו עוברות שיירות של ג'יפים , לאו דווקא מנומסים , לאו דווקא זהירים, כל שבת כל השבת.
לא מעט סימונים עוברים ממש בתוך שטחים פרטיים כשהם נכנסים למושבים.
במקרים אחרים , קיבוץ שלו הופך לאוטוסטרדה כל סופ"ש כל הקיץ.

כל מטבע אפשר להפוך פעמיים.

(הבהרה: אין סיבה שלא יפתחו לכם את השער, אבל אני יותר ממבין את מי ששם אותו שם)

[asafk]

עם זה, אומי, אני לא מסכים.
מי שחוסם דרך בשער - הוא עבריין. אני הסתובבתי תמיד עם לום ומספרי פלדה גדולים, במיוחד לשערים שצצים בלי אזהרה על שבילים מסומנים... ובדרך כלל בסוף היום. לעבור מסביב, בשטח המעובד, זו לא אופציה מבחינתי. מנעול חדש הם יכולים לקנות.

מפריע להם שיש להם שביל מסומן ביישוב? אפשר לפנות לוועדה לסימון שבילים שהשביל יעבור מסביב. לא בשמיים. חסימת שבילים זו בריונות.

אסף.

[תומר א.]

מפריע להם שיש להם שביל מסומן ביישוב? אפשר לפנות לוועדה לסימון שבילים שהשביל יעבור מסביב

ממש מעניין לוועדה את ה...

חסימת שבילים זו בריונות

בכדי להתמודד עם עבריינים לצערנו צריך להיות בריונים

מישהו מתחזק את הדרכים הללו, לא הרט"ג לא הממשלה אלא החקלאי .
בשביל חלקכם בוץ זה כיף לנו זו שגרת עבודה, קוליסים בשדה גורמים לנזקים כבדים לכלים שמעבדים אותם.

מרבית הישובים היום מוקפים בשערים וגדרות והמצב רק מחמיר, השערים והגדרות עולים לא מעט כסף
ואינם צצים להם סתם כך.

וניר פריצת גדר ישוב במקומות מסוימים תגרום להקפצת כוחות גדולים של מ"גב והמשטרה ומדובר בעברה חמורה.
אז כאשר אתם מתכננים מסלול בשטח חקלאי קחו בחשבון שאם הוא מסתיים או עובר בשטח המושב
יחכה לכם שם שער.

[שי ג.]

עם זה, אומי, אני לא מסכים.
מי שחוסם דרך בשער - הוא עבריין. אני הסתובבתי תמיד עם לום ומספרי פלדה גדולים, במיוחד לשערים שצצים בלי אזהרה על שבילים מסומנים... ובדרך כלל בסוף היום. לעבור מסביב, בשטח המעובד, זו לא אופציה מבחינתי. מנעול חדש הם יכולים לקנות.

מפריע להם שיש להם שביל מסומן ביישוב? אפשר לפנות לוועדה לסימון שבילים שהשביל יעבור מסביב. לא בשמיים. חסימת שבילים זו בריונות.

אסף.

צודק ב 100 אחוז,השטחים של המושבים מוגדרים על פי חוק כשטחים ציבוריים,והדוגמא
של גיפאים שיעברו לי בגינה לא לעניין ובמיוחד בשטח פרטי בטאבו.
אני רואה הרבה פעמים השתלטות של מושבים וקיבוצים על שביל ציבורי שחוצה באיזורם על ידי
חסימה בסלעים גדולים צינורות ביוב ואו שערים ,התנהגות בריונית לשמה ולא לעניין.
זה שהם מטפחים ושומרים על האזור עדיין לא הופך אותם לבעליו,הם כן יכולים לשים שלטים
ולבקש התחשבות מצד המשתמשים בדרך.

שי ג.

[ד ו ר ו ן]

אסף,
אצלנו עבר סמ"ש בשטחים חקלאיים, ע"ב שביל שנפרץ בין שדות בערך בזמן קום המדינה.

אז בא חוכמולוג והחליט שהוא מסמן את השביל בין השדות כסמ"ש כי בא לו, נו?
אז אם אני צריך לשנות את הפרסלציה של השדות אני צריך להתחשב בו?
אם אני רוצה לבטל את השביל או לסגור אותו כי הוא עובר דרך החווה בה מאוחסן כל הציוד החקלאי אני חייב דין וחשבון למישהו?

בקיצור,
כל מקרה לגופו, אי אפשר לבוא בהצהרות שכל סגירת סמ"ש היא לא חוקית, מי שסימן את השבילים לא שאל ממש מישהו בעת סימון השבילים.

[תומר א.]

גיפאים שיעברו לי בגינה לא לעניין ובמיוחד בשטח פרטי בטאבו

אז ה"גינה" שלי היא בשטח מאות דונים ורשומה בטאבו.

השטחים של המושבים מוגדרים על פי חוק כשטחים ציבוריים

איזה חוק?

[elro]

יום שישי, צהריים, כק"מ על הכביש מצומת גונן מזרחה, ירידה לשביל מסומן לכיוון נחל עורבים סגור עם מנעול, ממש תענוג, דפק את כל התכנון. אחרי זה היתה לנו הרבה מאוד סימפטיה למי שסגר את השער...

[נדב42]

כל מקרה לגופו, אי אפשר לבוא בהצהרות שכל סגירת סמ"ש היא לא חוקית

נקודת המפתח היא: "כל מקרה לגופו", כפי שכתב דורון.

הנה 3 מקרים קלאסיים:

א. חקלאי, או בעל עניין כלשהו (מישהו אמר מפעלי ים המלח/פוספטים ???) מחליט "לספח" שטח או שביל ציבורי לצרכיו ולחסום אותו לקהל הרחב. זו בריונות ולא חוקי.
ב. המקרה שדורון תאר: סימון שבילים עובר בשטח פרטי באופן שאינו מתואם/מוסכם על בעל הקרקע, ובעל הקרקע מחליט לגדר/לחסום את השביל. עם כל הצער שבדבר עבור המטיילים, זה מעשה חוקי ואף לגיטימי והמחדל במקרה הזה הוא של הוועדה לסימון שבילים.
ג. השביל המסומן עובר בשביל ציבור שמסתיים במקום יישוב, שתושביו מחליטים (לרוב עקב גניבות)לגדר את היישוב כולו ולסגור אותו בשערים חשמליים או אחרים. האם בגלל קיומו של סמ"ש לא יוכלו התושבים לחיות בבטחון ? אני לא יודע מה החוקיות של מהלך כזה, אבל אני בהחלט מבין אותו ...

ברוב המקרים אין לנו כמטיילים דרך לדעת האם חסימה היא חוקית או לא. גם אם הדרך עברה שם מאז ומתמיד, ייתכן והשטח אכן פרטי ובעל השטח החליט מסיבותיו לסגור את המעבר.

אם נסכם: חסימת שבילים היא לעיתים חוקית ולגיטימית ולעיתים בריונות לשמה. פריצת החסימה (גם זו שאינה חוקית) היא תמיד, אבל תמיד, מעשה בריונות.

אני אישית נגד בריונות מכל סוג שהוא, גם כנגד בריונות קודמת (אני לא מדבר על הגנה עצמית והצלת חיים כמובן, לכל מי שיקפוץ עכשיו), כך שמבחינתי שביל חסום לא פורצים ולא עוקפים על שטח חקלאי. אם כבר יש מעקף ? שאלה טובה... לפעמים גם אני מתפתה כאשר אני משוכנע שאני לא גורם שום נזק (ואני תמיד בוחר את הפרשנות המחמירה - מעקף קיים של מטר שחוזר מייד לשביל הוא אפשרי, מעקף שממשיך בתוך השדה, גם אם כבר עברו שם לפני, הוא פסול מבחינתי ולא אעבור בו). בכל מקרה, לעולם לא אפרוץ נתיב חדש, גם במחיר של חזרה על עקבותיי.

זו היתה דעתי האישית, ואני כמובן תומך בה :twisted::twisted::twisted:

נדב.

[אומי5]

אסף, פניות לועדה לא עוזרות מנסיון של שני חברים. (אומנם לא משהו מהזמן האחרון ).

אני לא מדבר על שער שמנכס שביל ציבורי, לכל מושב וקיבוץ , שמוגדרים כאגודה שיתופית, יש את הזכות למנוע כניסה לשטחם שמוגדר כשטח פרטי , בדיוק כמו הגינה או השטח שצמוד לבית צמוד קרקע.
עד כדי כך שלמשל , ניידת משטרה לא יכולה לבצע שום פעילות בשטח הקיבוץ (וברמת העיקרון גם לא להיכנס) ללא תיאום וקבלת אישור מהקב"ט או לחלופין קבלת צו בית משפט.
לכן שער בכניסה לקיבוץ (ובחלק מהמושבים) הוא ממש כמו דלת הכניסה לביתך מבחינה משפטית.
אגב,אני לא בטוח לגבי החלקות החקלאיות הלא מגודרות שמסביב, וגם לא בטוח לגבי גידור שטח חקלאי היקפי. אבל ברמת העיקרון הן גם מוגדרות שטח "בבעלות" או בחכירה.

יצא לי לעבור כמטייל בשבילים שסומנו ממש בתוך משקים, בין הרפת לבית , איך אמור להגיב אדם שגר שם? איך הוא יודע אם אני רק מטייל , או גם אוסף מזכרות?

מסמני השבילים לפעמים כל כך תלושים מעולם החקלאות עד שראיתי סימון על מיכל דשן (מיכל שנשאר בשדה לחודש חודשיים לכל היותר).

ולהזכירך :
"במסגרת התיקון נוסף לחוק העונשין סעיף 34י1, שזו לשונו:

(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.
(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם -
(1) המעשה היה לא סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;
(2) האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.
(ג) לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" - לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי."

עכשיו לך תוכיח שרק רצית לעבור...

[asafk]

רשלנות של מסמני השבילים היא דבר אחד.
אבל לחסום דרך (דרך! לא שביל אקראי בין שדות, אלא דרך לכל דבר ועניין) זה דבר אחר, ועלי הוא לא מקובל.
נדב, אתה יכול להיות נגד פריצת חסימות, אבל אם המחיר הוא לחזור שעתיים-שלוש אחורה כשאתה כבר רואה במרחק מטר ממך את סוף הטיול ועוד חצי שעה חושך - אני לא יודע אם יהיה לך נוח להגן על העמדה הזו. וזה קרה לי יותר מפעם אחת.

תומר, אני לא רואה קשר בין חסימת דרכים לבין נבלות שמשאירים קוליסים בשדה. הדרך, בניגוד לחלקה (לא כולל השביל בתוך השדה של דורון, בסדר..?? ) היא לא הגינה שלך ולא השטח שלך. במדינת ישראל הדרכים הם של כ-ו-ל-ם. ביום שיהיה מותר לך לחסום דרכים בגלל שהן צמודות לחלקה שלך, יהיה מותר לי לחסום את רחוב דיזנגוף בגלל שיש נבלות שחונים לשכן שלי בחניה הפרטית. אין הבדל. לדעתי, בעבריינים צריך לטפל, ולא על ידי חסימת דרכים לכולם, דבר שלפעמים מוביל אנשים שכלל לא התכוונו לרדת מהשביל, לחתוך ולעקוף דרך השטח המעובד (ויש לך דוגמה כאן בדיון. ואני זוכר מקרה של חבר בעל פרדס ששם שער... ומאז נהיה יותר גרוע כי הג'יפאים התחילו לנסוע לו בין העצים עד שהוא הבין והשאיר את השער פתוח בשישבת).
ועוד, אני די בטוח שדווקא הגנבים המקצועיים לא מתרגשים ממנעול על שער, כך שהשער הוא רק עבור עוברי הדרך שומרי החוק.
(וחוץ מזה, אני זוכר לא מזמן, דיון באותו נושא בדיוק)
וזה מוביל אותי למקרה המתואר בפתיחת הדיון. אני חושב שהחקלאי המתואר הוא אדם מתון מאוד, ואולי מדי. אני הייתי משאיר אותם שם שיסתדרו לבד, בלי לתת ל"מחלץ" שוודאי היה גורם עוד נזק, להיכנס לשטח. עד מתי?? עד הקיץ... (זה כמובן לא ריאלי, אבל לכתוב מותר).

אסף.

[ד ו ר ו ן]

אסף,
השביל שאני מתייחס אליו הוא דרך כורכר מהודקת, לא צמד קוליסים בשדה.
הדיון הזה מעולם לא יהיה חד-משמעי לפתרון אחד.

תמיד יהיו לך יוצאים מהכלל, ואחד גדול ומהותי הוא שמי שצובע את הסמ"ש מנותק מהתחת של עצמו.
עד היום, זה די היה די משעשע לראות שמסמנים סמ"ש על ציוד חקלאי, סוג של הסתלבטות של המקומיים על המטומטמים ש"רק עוברים כאן", אבל פתאום ירד האסימון לגבי הניתוק של מי שמסמן אותו מהעולם האמיתי שם בחוץ.

אם מישהו סימן סמ"ש שנכנס/יוצא מישוב, בלי תאום אם הישוב, אז על מי בדיוק התלונות?

jeepeto
כמו שכתבו לך כאן, ישובים זכאים ורשאים לתחם את הגבולות שלהם, בין עם בבולדרים ובין אם בגדרות ולהגיע לגדר של ישוב ולהחליט לפרוץ ולהכנס רק כי איזה דביל החליט להתחיל/לסיים סימון בישוב- זאת בריונות לשמה.

סמ"ש צריך להיות בשטח ציבורי למהדרין, לצאת מדרך ראשית ולהסתיים בה, בלי שטחים אפורים ובלי משחקי "נדמה לי שזה שטח ציבורי" כמו שקורה די הרבה.

דוקא בגלל שיש כ"כ הרבה אי דיוק (משני הצדדים), של מה היה קודם, הסמ"ש/שביל או החלקה/ישוב/שימוש זה או אחר.
מהספק הקטן הזה, אני לא פורץ שערים ולא מתחכם בלנסוע על שדות כי נראה לי שאולי מישהו השתלט שלא כדין וכוסאומו עליו ועל השדה שלו.

[asafk]

סמ"ש צריך להיות בשטח ציבורי למהדרין, לצאת מדרך ראשית ולהסתיים בה, בלי שטחים אפורים ובלי משחקי "נדמה לי שזה שטח ציבורי" כמו שקורה די הרבה.

לא יכולתי לכתוב את זה טוב יותר.

ואגב, אני לא מדבר רק על סמ"ש. יש אתרי נוף רבים שהדרך אליהם עוברת ביישובים (דבר טבעי לחלוטין כי במקרים רבים היה יישוב עתיק על הדרך למעיין, ואז הוא הפך ליישוב מודרני, אבל המעיין והדרך נשארו באותו מקום). ויום אחד הישוב חוסם את הדרך. ומאותו רגע- האתר בלתי נגיש לציבור.

אסף.

[sos4u]

אני, רק שאלה אחת לפותח השרשור:
מה המטרה בשרשור ההזוי הזה ?
סיפורי אימים ? לטפוח לעצמך על השכם ? או הלקאה עצמית כמו שרק יהודים גלותיים יודעים לעשות [ גם אם הם נולדו דור שביעי בארץ... ]

ממש לא מצליח להבין מה רוצים פה ...
הרי ברור שאסור בתכלית לנסוע בשדות, ובוודאי שלא כשהם מעובדים. גם לא לצורך חילוץ
ברור שאותו חקלאי אכל יותר בוץ וחילוצים מרובינו ביחד.
וברור לחלוטין שנקעה נפשו מאותם דבילים, שבאים לחרב לו [ את מגרש המשחקים ו ] פיסת פרנסתו, ובכל זאת התנהג בצורה אנושית למדי [ אולי מידי ]

עכשו מה אתה רוצה לומר בשרשור הזה ?

[יונתןמצפה]

כפי שאני רואה את הדיון הזה, הוא מתחלק ל-2:
1. הדיון התיאורטי (כפי שבא לידי ביטוי עד עכשיו בשרשור), שבו אין שחור ולבן. יש קיצוניות לשני הכיוונים, כנ"ל לגבי דרכי ההתמודדות איתם.
הדוגמא ש- elro הביא מהסופ"ש האחרון צריכה לדעתי להיות אוגן בדיון הזה. דרך, שמאז שאני זוכר את עצמי אני מכיר אותה כדרך טיולים ראשית ביותר, בא נוסעים מאות אם לא אלפי מטיילים מדי חודש. דרך שמובילה למספר אתרים מהראשיים שיש לקו באר-שבע צפונה להציע, נחסמת ע"י אדם אחד שמחליט לשנות סדרי עולם! מה הפתרון לזה??? לא יודע...
2. החלק השני של הדיון הוא למעשה עובדה, שאשמח אם עוה"ד שבינינו יוכלו לשפוך עליה אור, והיא הפרשנות החוקית של מה מותר ומה אסור לעשות בשטחים עם מעמד סטטוטורי כזה או אחר במדינה.
השאלות שיש לשאול:
א. האם דין החצר שלי כדין פנים הבית?
ב. האם שטח חקלאי בטאבו דינו כחצר בית (מגרש)?
ג. האם שטח ציבורי של ישוב מסויים/מושב/קיבוץ נחשב כשטח פרטי רק של אותו ישוב? האם יש הבדלים בין צורות ההתיישבות השונות?
בקיצור, צריך לשאול מה החוק אומר ומכאן להמשיך את הדיון!

ועכשיו שאלה אישית: מה צריך לעשות כאשר חקלאי נועל אותך בתוך השטח שלו ללא ידיעתך, ואין לך שום דרך ליצור איתו קשר?? (הסיפור יבוא בהמשך)

[asafk]

יונתן... לא הבנתי.
מה הקשר בין חצר / פנים הבית / שטח חקלאי / שטח של קיבוץ... לבין דרך?

יש חוק ברור מאוד - אסור לחסום דרכים. היחיד שמותר לו לאשר חסימת דרך הוא שר התחבורה. לא אף חקלאי שהוא במקרה שכן של הדרך, לא פקח של רשות הטבע והגנים, ולא אף שריף מקומי.

אותי מפתיע לראות שיש מי שצועקים נגד חסימת דרכים בשמורות טבע בגלל כמה בנדיטים שיורדים משבילים, אבל מצדיקים חסימת דרכים לא בשמורות טבע בגלל אותם בנדיטים שיורדים משבילים.

אסף.

[יונתןמצפה]

יונתן... לא הבנתי.
מה הקשר בין חצר / פנים הבית / שטח חקלאי / שטח של קיבוץ... לבין דרך?

אסף, המושג דרך להבנתי הוא בעייה. דרך (לפי החוק- עד כמה שידוע לי) יכולה להיות כביש מס' 1, הכביש הפנימי בתוך הישוב/מושב/קיבוץ שלי, שביל הגישה לחנייה שלי (מקצה המגרש ועד לחנייה מתחת לבית), השביל שאני בתור חקלאי פרצתי ומוביל למחסן שלי, דרך רומית שעליה סללו שביל קק"ל... ועוד ועוד ועוד. קטונתי מלתת את הפרשנות המתאימה לכל מקרה, אבל אני מאמין שאין דין כביש מס' 1 כדין הדרך שבין קצה המגרש שלי לחנייה. זאת הכוונה שלי.
ושלא תבין לא נכון, אני ראשון הכועסים על חסימת שבילים ודרכי גישה. אבל צריך לבדוק מה החוק אומר. אני בכלל חושב שהמושג שטח פרטי הוא סוג של המצאה. יש מעט מאד שטחים פרטיים של ממש בארץ. רוב השטחים/מגרשים וכו' הם בכלל בחכירה (לתקופה ארוכה מאד) ואני לא יודע אם דין שטח בחכירה כדין שטח פרטי של ממש.
אבל אנחנו גולשים מהנושא...
מה מותר לבעל זכות הקניין בשטח לעשות? מותר למנוע כניסה של אנשים? אם כן איפה? מחסן, מטע, דרך?? מה ההבדלים?
אני שואל כי אני באמת לא יודע. אני מניח שהחוק בנושא ברור. (אבל האכיפה מן הסתם היא בעייה)

[יונתןמצפה]

עשיתי חיפוש קטן והנה 3 הגדרות שמצאתי:
1. דרך:
לועזית: road / way
רצועת אדמה כבושה להליכה או לנסיעה. בפקודת התעבורה: לרבות כל מסילה, דרך, רחוב, סימטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בהם.
2. דרך ציבורית:
לועזית: public way
דרך הפתוחה לכל, דרך שכלל האנשים רשאים להשתמש בה, בניגוד לדרך פרטית
3. דרך פרטית:
לועזית: private road
דרך העוברת בשטח שאינו ציבורי ונועד לשרת את בעליה של אותה קרקע, בניגוד לדרך ציבורית.
ואת זה:
שטח פרטי פתוח

ומצאתי גם את זה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3174380,00.html

פסקת הסיום היא הרלוונטית ביותר:

שועי אדומי, סגן מנהל המחלקה החקלאית במנהל מקרקעי ישראל מסר בתגובה לדברים כי "מנהל מקרקעי ישראל אינו מחכיר מעיינות אלא שטחי מרעה בלבד. על מחכירי השטח נאסר לסגור אותו, או אתרים שבתוכו, למטיילים. הגדרות נועדו למניעת בריחת בקר בלבד. חוכרים המפרים את הצו הזה, וסוגרים מסיבה כל שהיא את השטח, מדווחים על ידי הפקחים, מקבלים מכתב אזהרה ולאחריו כתב תביעה, ובית המשפט פוסק את עונשם. במהלך השנים האחרונות הוגשו עשרות כתבי תביעה כנגד חוכרים שלא כיבדו את ההסכם עליו הם חתומים".

למיטב הבנתי, נראה לכאורה כי חקלאי לא יכול למנוע פיזית כניסה של אזרחים לשטח שלו (שהוא כאמור מוחכר לתקופה מוגבלת). מה שכן, אני לא חושב שזה מונע ממנו לתבוע נזקים כתוצאה מפגיעה ברכוש/עבודה שביצע.

אז איפה עובר הגבול בין מה שמותר לחסום למה שאסור? למה למרות כל מה שהבאתי עדיין לפי ההגיון נראה לי לגיטימי לחסום דרך בתוך החצר שלי (שגם היא כאמור מוחכרת לתקופה מוגבלת)?
מי יכול לשפוך קצת אור משפטי על הנושא?

[יונתןמצפה]

אני מצרף עוד מסמך שמצאתי שמסביר מעט משמעויות משפטיות אם כי בנושא של שטחים עירוניים (שכונת אנדרומדה ביפו). זה קשור ולא קשור, אבל מבהיר במעט את התמונה.
מעבר לזה זה כבר גדול עלי בשעה הזו של הלילה. נראה מה יגידו אנשי המשפט בפורום.
[אסף, אולי שווה לאור ההתפתחויות לשנות מעט את כותרת השרשור. או להעביר את ההתפתחות לדיון חדש עם כותרת רלוונטית, גם כדי שעורכי הדין באתר יוכלו לכבד אותנו בנוכחותם..]