ג'יפים בסינגל לאופניים בבן שמן :

[Bernard]

תראה, תמיר.
לא התכוונתי להעליב - וזו גם הסיבה לתוספת, בסוף דברי...

אני גם לא אוהב את צירצור הדו-פעימתי ובהחלט מצפה מהם להאט ליד מי שחונה ונופש ליד מדורה/גריל/קפה ועוגה.. אבל זה לא רק שלי ואני מודע לזה.
גם אותי לא אהבו ברמלה, כשהייתי מגיע לבקר את אבא ואמא עם ה-750 שלי, עם אגזוז KERKER, ב-70 קמ"ש בראשון/שני והיו שומעים אותי מגיע מרחוק... מספיק זמן לשים מים לקפה, לפני שאנימגיע..
אז מה, זה אומר שלאחר שירדתי מהאופנועים, צריך לסתום לכולם את ה.. אגזוז?

אתה נוסע/רוכב בשטח... תאכל אבק - thats it.
אם אתה לא רוצה קופסה ומזגן וחלונות סגורים... זו בחירה שלך. אל תצפה שכולם יעברו לקצב זחילה, רק בגלל שתמיר או ברנרד או דרור מעדיפים ברגל/אופניי/ג'יפ פתוח.

זו גם הסיבה שלא בוחרים לעשות עצירות מנוחה/גריל/קפה ליד מעברונים פופולריים לאופנוענים (וגם לא לאופניים - הבן של אחי מתמחה ב(ליפול ב-) רכיבה במורד... גם זה לא נעים בכלל, הגם שיותר שקט מאופנועים) וזו גם הסיבה שמתרחקים מהשביל, בחניות...
ואני יודע שזה מעצבן הרעש של מנוע שתי פעימות ב-10K סל"ד אבל... זה גם שלהם..

וכמו שאמרנו לא פעם - חוליגנים יש בכל קבוצת ייחוס.

בביקור הלפני אחרון שלנו בארץ, יצאנו (כרגיל) לפיקניק משפחות בתל חדיד.. במקום הקבוע.
שלושה אופנוענים עברו דווקא באותו מקום, ממש בנינו, משום שזה היה המסלול "שלהם".
הגיעו "בטיל" ומיד כשראו שהשטח "תפוס" עם הרבה גמדים, האטו והשתיקו ועברו לאט יחסית... ככה, כמה פעמים.
כשאחד מאיתנו עצר אותם ושאל "למה דווקא?" אמרו שבכלל לא דווקא, שפשוט זה בדיוק באמצע המסלול והם מאיטים וכו'.
בפעם הרביעית הם נחו בצד (חיכו לעוד 2) והצענו להם בירה ומטעמים (אין על החומוס של חליל... לא יפו ולא "הואדי" ולא נעליים... ) והם אפילו נתנו לנו לרכב על המפלצות...
פעם ראשונה שלי אחרי המון שנים, על דו, ועוד יותר מזה על שתי פעימות... אי אפשר לרכב בסל"ד נמוך/בשקט..
זה מה יש.
אני בטוח שאם היינו צועקים וכו', לא היה מתפתח כך.

מא אני אומר?
שהשטח של כולם. בדיוק כמו הכביש.
ואם לא עושים "דווקא", כמו בסירטון שמישהו העלה על הטרקטורונים שתפסו בעלות על מסלולים בצפון... אין הרבה מה לעשות..
האופניים הורסים יותר מברגל - הג'יפ מרעיש ותופס יותר מקום מאופניים - שתי הפעימות מרעיש כמו גהנום והרייזרים... הרייזרים הם באמת סתם ילדים מפגרים..
חסרי נימוס ודרך ארץ יש בכל אחד מאלה - גם בקבוצות המנהלים הבכירים ו"אנשים מן היישוב", כמו שדרור ציין.
אבל מעבר בין קבוצה לקבוצה, כמו שאתה מתאר, עדיין לא מקנה לך זכויות יתר... וגם לא זכות להרגיש כ"כ אנטי, רק בגלל שבחרת להיות חשוף כ"כ לאבק ולרעש ולזה שאם אתה מאבד תנופה... הלך לך הטיול..

הבנת הנקרא שלי די טובה... ממוצעת+טיפה.
הבנתי לגמרי למה אתה מתכוון.
כשנוח לך, אתה סובלני.
כשאתה חשוף ועייף ועוצרים לך את התנופה.. אתה לא.
כשאתה על ג'יפ, אתה אחלה עם כולם.
כשאתה על אופניים... השמש זורחת לך..
בדיוק כמו שאנחנו מתלוננים על רוכבי האופניים "האחרים"..
עכשיו פשוט רואים שההזדהות עם "קבוצת השייכות" היא משהו נרכש... ונרכש מאוד מהר..
צריך רק לרכב על אופניים על מנת להפוך... "ירוק" - עם כל השלילי שמתלווה אליו.
מה שנקרא - יכל לקרות לכל אחד.

אני?
אני מעדיף אותך בקבוצת הג'יפ... יותר אוהב אותך בקבוצה הזו. מפחיד אותי, כשאתה עובר קבוצה.
אני מקבל יותר ויותר את הרושם שלמרות כל ה"ליכלוכים", זו הקבוצה השפוייה והסובלנית והמנומסת והחברותית מכל הקבוצות המוזכרות באתר.

ולרכב על אופניים.. אני..
צ'טערת. לא יכול... גם אם הייתי רוצה (אפילו בדקתי אפשרות לאופני "הרים" עם מנוע חשמלי... אבל הזקנים שמסתובבים בשבילים, שכל העיתונות מלאה בתאונות איתם, מפחידים אותי) - במקום זה משהב"ט נותן לי אוטו...

[tamir128]

אתה נוסע/רוכב בשטח... תאכל אבק - thats it.
אם אתה לא רוצה קופסה ומזגן וחלונות סגורים... זו בחירה שלך. אל תצפה שכולם יעברו לקצב זחילה, רק בגלל שתמיר או ברנרד או דרור מעדיפים ברגל/אופניי/ג'יפ פתוח.

אם הבנת הנקרא שלך תקינה, היית אמור להבין שהקטע המצוטט מיותר, והנה אתה חוזר עליו שוב ושוב...

ולגבי הגיל, אתה בדיוק בגילי כנראה (רק שלי יש עוד שנים רבות עד הפנסיה ) ורזה ממני, אבל אין ברירה, חייבים להזיז קצת ת'עצמות.
אצלי בעבודה לאחרונה שני חבר'ה צעירים ורזים ממני חטפו התקף לב. לא צחוק.
אז אופניים בשטח הם כרגע האופציה הטובה ביותר.

[Bernard]

הבנתי, הבנתי.
מה שאני כותב לא מיועד דווקא לך או שיותר נכון דווקא לא לך... אלא לכל אלה.. האחרים.
אותך אני "מכיר" מפה ולא מהיום.. זה כבר אומר שאתה מהטובים..
הבעייה היא, כמו שגם האחרים מבינים, לדעתי, הבעייה היא שאחרים חושבים בדיוק מה שאתה תארת...
כמה הם שונאים אותנו) או כל אחד אחר, לצורך העניין(, רק משום שהעלה להם אבק - כשהם "בחוץ"או עצר להם את התנופה-מצטערים שנשמנו עליכם באמצא העלייה, בלי מנוע או עשו להם לא נעים באוזן - בדיוק כשהם מחפשים שקט או כל דבר אחר, שלא בא להם טוב באג'נדה של" אני יוצא לרכוב בשטח/בטבע ודיר בלאק למי שיפריע לפסטורליה שלי"...
ועוד קוראים לכל האחרים חסרי נימוס וסובלנות ועוד שלל סופרלטיבים "חיוביים"..

יש לי חבר, הוא גם פה באתר, חמד של בחור בלי מרכאות... וגם מלח הארץ.
נפל לבור) עמוק... מזל שמצאו אותו בלי עזרה של נשרים( ברכיבה באיזור בן שמן, דקות מהבית... שבר פה ושבר שם)" ש" קמוצה( וגמר חודשים עם פיליפיני שעזר לו לעשות פיפי...
אז אני לא אומר שאופניים זה לא בריא - קורה - אבל לרכב לבד? בשטח?
חו"ח... טפו, טפו, טפו ו... יאללה, עוד אחד.. טפו.

[polar bear]

תראו, אין ספק שבמצב שבו אפשרי - כולנו נתחשב במי שאיננו אנחנו כמיטב יכולתנו. אבל המצבים המתוארים ע"י תמיר בכלל לא מאפשרים התחשבות. ז"א - אם הרוכב יודע בעצמו שלא רואים אותו עד הרגע אחרון - איך אפשר להתחשב בו? אם התחשבות ברוכב פרושה הרס ההנאה של האדם השני - מה מביא אותך לחשוב שדוקא הוא צריך לוותר על ההנאה שלו?

זה באמת קשה, אבל לפעמים אתה צריך לוותר בגלל סיכונים, כל עניין האבק או זה שאתה צריך לדווש או משהו, מתגמד { בעיני? } מול הסיכוי הממשי לפגיע פיזית חמורה.

ברנרד - הדבר הכי יפה מהפוסט האחרון של הוא שיבוץ המילים "טבלט" ו"גליק" באותו משפט.