איך מחשבים נוסחת התנגדות לחילוץ?

[סולי]

אני רק אציין שהרכב הטוב בעולם זה סופה.
תמשיכו..

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

[דרור ברלי]

אני מבין קצת באיך באמת מפתחים ומייצרים מערכות מורכבות ומוצרים שצריכים להמכר בעולם האמיתי.
אם במקום לשפוט מראש ולהוציא להורג את האחראים הדמיוניים לכשלים שאתה נתקל בהם, היית רוצה להרחיב קצת אופקים, פורום ג'יפולוג הוא מקום טוב לזה.

רק עשה טובה - בחר נושא ספציפי, איזו דוגמא אחת שאפשר לדון עליה בלי להתפזר.

האחראים לכשלים שאני מצביע עליהם? שמע, אם זה כשל בטיחותי שיכול לגרום לתאונה, הם אולי צריכים לעמוד לדין.

אז כמו שהזכרנו את נקודות הריתום המטופשות של סוזוקי - בוא נהיה ספציפיים גם בדוגמה הבאה:

מוטות הקישור של מכלול המוט המייצב הקדמי ברנגלר JL.
יושבים על תותבי גומי ללא שייבות בצדדים שימנעו מהם להיתלש מהתותבים תחת עומס. זה בנוי ונראה כמו עין של בולם זעזועים מקובל.
והם נתלשים. אוהו איך נתלשים.

ואז בא לי מישהו ומתלונן שהאוטו חרא ומשייט לו כמו מטורף בכביש 6. מכיוון שזו תקלה סדרתית, קל נורא להגיד לו מה הבעיה אפילו בטלפון מבלי לבדוק את האוטו.... כולה 2 שייבות. יודע מה? 4 שייבות. כמה זה יעלה להם?...... על זה התקמצנו שם.
זה כשל בטיחותי נמרוד. אבל הם כבר כנראה רגילים להתרשל בכל מה שקשור לבטיחות במערכות היגוי, עם ה- Death-Wobble שהפך כבר מבאג לפיצ'ר בכל הג'יפים שבאו אחרי ה-YJ.


ואם כבר אנחנו בענייני שייבות, בוא נרד מהאולימפוס של יצרנים למדמנת המתקינים המקומיים של הגבהות חוקיות. אותה פאשלה בדיוק בג'ימני מוגבה עם בולמי FOX שהגיע לי לטיול. השכיבו שם הרבה כסף, אבל הבולמים נופלים מהתותבים שלהם אחרי כל הצלבה קלה. גם כאן - התקמצנות תמוהה על 2 שייבות. גם כאן - כשל בטיחותי פוטנציאלי אם הנהג לא ישים לב שזה קורה ויעלה ככה על הכביש, עם בולם שמתדלדל לו מאחורה.

אז אני לא רק לא מהנדס, אני גם לא מכונאי ואפילו לא מתקין. אבל הגיון והבנה בסיסית של איך דברים עובדים, יש לי. גם הרבה סוגי שייבות יש לי, למזלו. פתרתי לו את זה במקום בשתי דקות. זה זועק וקופץ לעין, למה המתקין לא ער לזה ולא מבין את זה?..... רשלנות, חוסר מקצועיות, טימטום. העיקר שהמתקין "מוסמך" וההתקנה שלו "חוקית ורשומה ברשיון".





ואתה צודק אורי. סופה הכי טוב. כי היא סוחבת ארגזי פעולה 0.5 מלאים בכל סוגי השייבות להחלפה לכל רכב חדש שהמהנדסים שלו התרשלו.

[נמרוד]

אתה רוצה לדבר על נקודות הריתום של סוזוקי?

בוא נשחק משחק: נגיד שאתה רוצה להעביר פידבק דרך היבואן למנהל המוצר ביפאן. מה אתה מבקש? בלי להעליב ולקבוע מראש שהמוצר שלהם מטופש.

[ד ו ר ו ן]

ברכבי עבירות, לפחות פעם, ב-KOH חיברו את הכננת ישירות לסרן.
זה מנטרל את העברת הכוחות והפיתול מהשלדה למתלה, שבד״כ הוא מה שתקוע.

לא מעט מקרים, כשמפעילים כננת, בגלל הזוית, הוקטור משיכה לוחץ את משקל הרכב המחולץ למטה אל הקרקע ושותל את הרכב פנימה.

[נמרוד]

אתה רוצה לדבר על נקודות הריתום של סוזוקי?

בוא נשחק משחק: נגיד שאתה רוצה להעביר פידבק דרך היבואן למנהל המוצר ביפאן. מה אתה מבקש? בלי להעליב ולקבוע מראש שהמוצר שלהם מטופש.

אתה עדיין עובד על ניסוח הבקשה. לא פשוט?

סתם בשביל לקדם את השרשור, צילמתי כמה סוגי שאקלים תקניים שאספתי.

[boaz avrahami]

למה לכולם חוץ מלטבעת שלך יש צורת אומגה והאם יש לזה חשיבות מבחינת חוזק מבני?


Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

[נמרוד]

קודם כל, הם כולם שלי.

הצורה D או O קשורה לאופן השימוש. אם החיבור לשאקל יהיה על ידי רצועה/שרשרת אחת ובכיוון ישר פחות או יותר, D מתאים, וקצת חזק יותר מO. אם החיבור יכול להיות עם יותר מרצועה/שרשרת אחת מכיוונים שונים, הO מתאים יותר. הO מתאים יותר גם לרצועות רחבות יותר ביחס לD מאותו גודל נומינלי. אפשר להגיד שO מתאים לשימוש כללי יותר ולכן הוא גם מה שנפוץ. יש שאקלים כאלו תקניים וטובים בגרושים בחנויות הגרעין לחקלאים.

מה שאני חיברתי לג'יפ הוא בעצם לא שאקל כי אי אפשר להרכיב ולנתק אותו. זה נקודת חיבור קבועה ומרותכת. מבחינת חוזק היא גם חצי אינץ' פחות או יותר כמו ה1/2 אינץ' האחרים, הסיבה שהעומס שלה 1.12 טון לעומת 2 טון של שאקל 1/2 רגיל לא ברורה לי. יתכן שזה פשוט מקדם בטחון שונה כי זה מוצר בתקן אחר.

בתור נקוודת חילוץ - אנחנו לדעתי תמיד מחברים רק רצועה אחת לשאקל. אבל לפעמים כן יש זוית משמעותית בחילוץ לכן נראה לי נכון השימוש הכללי בשאקל O על פני D, למרות שD קצר לא שונה בהרבה מO (יש טבעות D ארוכות מאד שברור שלא מתאימות לחילוץ).

היתרון של הנקודה המרותכת הוא שהיא לא יכולה ללכת לאיבוד ולא להלקח בטעות על ידי מישהו אחר, והיא לא מרעישה בכלל בזכות הקפיץ הפנימי שמחזיק אותה. החיבור הוא גם רחב מאד וזה יתרון ביחס לשאקל רגיל מבחינת העמסה בזוית. היא מתאימה כמובן לוו של כננת או לשאקל רך, כדי לחבר רצועה רגילה צריך שאקל נוסף - אבל ההנחה היא שזה יהיה שאקל של מישהו אחר

ורק כי אני צופה פני עתיד בפורום הזה, אני מצהיר שאין לי שום חיבור אידיאולוגי עם שאקל כזה או אחר, מרותך או לא, אז כל מי שיבוא ויטען שהוא מוטרד כי הוא חושב שאני טועה - כנראה שהוא צודק!

[boaz avrahami]

מצא חן בעיני הפתרון המרותך.
האם לא נכון יותר לרתך אותם בניצב לקרקע?



Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

[דרור ברלי]

אתה עדיין עובד על ניסוח הבקשה. לא פשוט?

אני עושה עוד דברים חוץ מלהיות כאן

מה כל כך מסובך בשבילם? לייצר נקודת ריתום מוצקה שמחוברת לשילדה באופן שיאפשר עומסים של חילוץ ולא רק עיגון לרצפה של האוניה? (משיכה לרמסע של הגרר לא נחשב. זה אוטו אמין, הוא לא זקוק לגרר בד"כ...)

זה רכב שטח, בסוף גם הוא נתקע, לא ככה? או שהם צריכים עזרה מיצרנים של רכבים שנתקעים יותר..... כמו Jeep/טויוטה/לנדרובר, בפיתוח של זה?

- - - Updated - - -

ברכבי עבירות, לפחות פעם, ב-KOH חיברו את הכננת ישירות לסרן.
זה מנטרל את העברת הכוחות והפיתול מהשלדה למתלה, שבד״כ הוא מה שתקוע.

לא מעט מקרים, כשמפעילים כננת, בגלל הזוית, הוקטור משיכה לוחץ את משקל הרכב המחולץ למטה אל הקרקע ושותל את הרכב פנימה.

לא רק ברכבי עבירות.
זה בדיוק מה שמלמדים בקורס החילוץ בבה"ד 20.

בדיוק כפי שתיארת, משיכה בעלייה מפעילה כוח שלוחץ את הרכב התקוע כלפי מטה, לתוך המכשול.
ונכון, במקרה של הרכבים שלנו עם קפיצי עלים ונדנדה קדמית, זה מפעיל עומס אדיר על שני הברגים המסכנים שמעגנים את הקפיצים הקדמיים לתושבות הסטטיות בשילדה. במקרה של ההיילקס, שהעסק הוא בתצורת שאקל רוורס והנדנדה רתומה לעין האחורית של הקפיץ, זה מותח ומושך את כל הסרן קדימה אבל העומס מתחלק על ארבעה ברגים. בשורה התחתונה זו השיטה הנכונה.

[ד ו ר ו ן]

דרור,
אם לפתח את כיוון הזה,
בדכ כשאתה תקוע, ומושך את ררכב מהשלדה, אז יהיה עומס גבוה על חיבורי המתלה.
כי המתלה תקוע והפיתול מגיע מהשלדה דרך חיבורי המתלה לסרן שעוצר אותו.

כשאתה מושך את האלמנט התקוע, אז משקל הרכב על המתלים הוא דבר שהרכב מרגיש כל יום כל היום, ובנוי לכך.
לא אמורה להיות התנגדות או פיתול בחיבורים.

[שמעון.פ]

דרור,
אם לפתח את כיוון הזה,
בדכ כשאתה תקוע, ומושך את ררכב מהשלדה, אז יהיה עומס גבוה על חיבורי המתלה.

אולי זה רק אני - אבל עד כמה שאני זוכר
כול הפעמים שגררו אותי, הייתי תקוע על הגחון - שלדה.

[איל מ]

דורון כותב דבר נכון, וכבר יצא לי לראות נקודות חילוץ שמיוצרות ע"י סדנאות בחו"ל, ומיועדות להתחבר לסרן (בדיסקברי ספציפית לברגים של מוטות הרדיוס הקדמיים על הסרן).
הבעיה עלולה להווצר כאשר הרכב יושב על סרן אחד ואתה מושך את הסרן השני. לפעמים נקודת החיבור של מוט הרדיוס לשלדה לא כזה חזק.

[נמרוד]

מה כל כך מסובך בשבילם? לייצר נקודת ריתום מוצקה שמחוברת לשילדה באופן שיאפשר עומסים של חילוץ ולא רק עיגון לרצפה של האוניה? (משיכה לרמסע של הגרר לא נחשב. זה אוטו אמין, הוא לא זקוק לגרר בד"כ...)

זה רכב שטח, בסוף גם הוא נתקע, לא ככה? או שהם צריכים עזרה מיצרנים של רכבים שנתקעים יותר..... כמו Jeep/טויוטה/לנדרובר, בפיתוח של זה?
-

(אני לצורך העניין מנהל מוצר ג'ימני בסוזוקי יפן)

אני מבין אני מתבקש על ידי נציג הלקוחות הטובים שלנו בישראל, אחד דו-לו-לו בא-לו-לי סאן, לדאוג לנקודה שתעמוד בעומס של... כמה? הוא לא יודע. אז בוא נחשוב - 1 טון? 2 טון? תקן צבאי? תעזרו לי, אני צריך לפחות מתאר יחוס בשביל לדבר עם הנדסה. בניגוד למשוגעים באינטרנט שבונים ג'יפים בעצמם, או כל מוכרי אוזני הגרירה באיביי, אני צריך מספר. הם עושים מה שהם רוצים והם לא בודקים כלום ולא דופקים חשבון לאף אחד. אני חייב לבדוק את מה שמייצרים במדגם סטטיסטי גדול מספיק, ובתנאים קיצוניים, כי אני אהיה חייב לכתוב בספר הנהג באילו תנאים מותר להשתמש באוזניים האלו. כי את מקום העבודה שלי יתבעו אם אוזן גרירה תתלש ותהרוג מישהו בישראל שהחליט, בניגוד להגיון שלו עצמו, לגרור את אחד הג'יפונים העירוניים שלנו מהחולות.

ובכלל, המהנדסים שלי אומרים, שאי אפשר לרתך לשלדה יותר ממה שיש עכשיו, כי השלדה דקה. שאלתי למה היא כזאת דקה? אמרו לי אידיוט, שכחת שבמקור זו שלדה של מכונית קיי, היינו חייבים להשאר מתחת למשקל היעד. זה הרי לא פאקינג לנדקרוזר! אם אתה רוצה נקודת גרירה אמיתית אנחנו חייבים להוסיף לך קורת רוחב וכו וכו וכו, המשקל יעלה ב30 קילוגרם לפחות ונצרך לעשות את כל הולידציה של השלדה מחדש, מה שלא נעשה ב30 השנה האחרונות כי אנחנו כל הזמן מגלגלים את האישורים שעשינו לג'ימני שמגולגלים מהניסויים שעשו אבותינו לסמוראי, שבכלל לא היינו יכולים לעבור לפי התקן של היום, אבל בגלל שאנחנו רוכבים על אישור מוקדם אז ביפן זה תופס וזה בסוף השוק שהכי מעניין אותך, לא? בארה"ב הרי אנחנו לא מוכרים 30 שנה, כי בכל מקרה אנחנו לא עומדים בשום תקן.

אולי בעצם עדיף לי להשאר במצב הקיים. לייצר אוזן לעומס של לא יותר מ200 ק"ג, לבדוק אותה לעומס הזה, להצניע אותה מתחת לפגוש, ולכתוב בספר הנהג באותיות קידוש לבנה שאסור להשתמש בה לשום דבר חוץ מקשירה לסיפון או העלאה לרמסה. ובכלל אין לי איך להציע את זה אפילו למחלקת שיווק - הרי לא תהיה לזה שום השפעה על המכירות, גם ככה כל מה שאנחנו מסוגלים לייצר עף. צריך להיות טיפש מושלם בשביל להכנס להרפתקה כזאת.

[ד ו ר ו ן]

אולי זה רק אני - אבל עד כמה שאני זוכר
כול הפעמים שגררו אותי, הייתי תקוע על הגחון - שלדה.

ואיפה היו הגלגלים?
שקועים בבוץ?

כל חילוץ צריך להבחן כמקרה פרטי מה הכי נכון באותו המיקום, רכב, סכנות וכו׳.

[נדב42]

דורון כותב דבר נכון, וכבר יצא לי לראות נקודות חילוץ שמיוצרות ע"י סדנאות בחו"ל, ומיועדות להתחבר לסרן (בדיסקברי ספציפית לברגים של מוטות הרדיוס הקדמיים על הסרן).

נשמע מעניין.. אפשר לקחת יובולטים/תושבת קפיץ עלה שמתאימים לסרן (קשיח), ולחבר אליהם פלטה מאסיבית עם טבעת, זה יחסוך עומסים מהמתלים, השאלה האם זה נכון... מה תהייה נקודת הכשל הבאה ? צינורות הסרן ?

[נמרוד]

סביב הסרן הקדמי אתה יכול לכרוך רצועה ולמשוך - לא תהיה הראשון. סביב סרן אחורי צריך להזהר מאד על צנרת הברקס.

[איל מ]

אתה צודק וגם עשיתי זאת לפני שהתקנתי נקודות קדמיות.
אבל, גם בקדמי יש דברים שניתן לתלוש (נשם למשל) שלא לדבר על הסיכון שבעיקום הסרן.

[דרור ברלי]

(אני לצורך העניין מנהל מוצר ג'ימני בסוזוקי יפן)

אני מבין אני מתבקש על ידי נציג הלקוחות הטובים שלנו בישראל, אחד דו-לו-לו בא-לו-לי סאן, לדאוג לנקודה שתעמוד בעומס של... כמה? הוא לא יודע. אז בוא נחשוב - 1 טון? 2 טון? תקן צבאי? תעזרו לי, אני צריך לפחות מתאר יחוס בשביל לדבר עם הנדסה. בניגוד למשוגעים באינטרנט שבונים ג'יפים בעצמם, או כל מוכרי אוזני הגרירה באיביי, אני צריך מספר. הם עושים מה שהם רוצים והם לא בודקים כלום ולא דופקים חשבון לאף אחד. אני חייב לבדוק את מה שמייצרים במדגם סטטיסטי גדול מספיק, ובתנאים קיצוניים, כי אני אהיה חייב לכתוב בספר הנהג באילו תנאים מותר להשתמש באוזניים האלו. כי את מקום העבודה שלי יתבעו אם אוזן גרירה תתלש ותהרוג מישהו בישראל שהחליט, בניגוד להגיון שלו עצמו, לגרור את אחד הג'יפונים העירוניים שלנו מהחולות.

ובכלל, המהנדסים שלי אומרים, שאי אפשר לרתך לשלדה יותר ממה שיש עכשיו, כי השלדה דקה. שאלתי למה היא כזאת דקה? אמרו לי אידיוט, שכחת שבמקור זו שלדה של מכונית קיי, היינו חייבים להשאר מתחת למשקל היעד. זה הרי לא פאקינג לנדקרוזר! אם אתה רוצה נקודת גרירה אמיתית אנחנו חייבים להוסיף לך קורת רוחב וכו וכו וכו, המשקל יעלה ב30 קילוגרם לפחות ונצרך לעשות את כל הולידציה של השלדה מחדש, מה שלא נעשה ב30 השנה האחרונות כי אנחנו כל הזמן מגלגלים את האישורים שעשינו לג'ימני שמגולגלים מהניסויים שעשו אבותינו לסמוראי, שבכלל לא היינו יכולים לעבור לפי התקן של היום, אבל בגלל שאנחנו רוכבים על אישור מוקדם אז ביפן זה תופס וזה בסוף השוק שהכי מעניין אותך, לא? בארה"ב הרי אנחנו לא מוכרים 30 שנה, כי בכל מקרה אנחנו לא עומדים בשום תקן.

אולי בעצם עדיף לי להשאר במצב הקיים. לייצר אוזן לעומס של לא יותר מ200 ק"ג, לבדוק אותה לעומס הזה, להצניע אותה מתחת לפגוש, ולכתוב בספר הנהג באותיות קידוש לבנה שאסור להשתמש בה לשום דבר חוץ מקשירה לסיפון או העלאה לרמסה. ובכלל אין לי איך להציע את זה אפילו למחלקת שיווק - הרי לא תהיה לזה שום השפעה על המכירות, גם ככה כל מה שאנחנו מסוגלים לייצר עף. צריך להיות טיפש מושלם בשביל להכנס להרפתקה כזאת.

מושלם.
לא מתאים לשטח.
למה הוא צריך מספר?..... משקל האוטו הוא המספר המינימלי שנקודת ריתום צריכה להחזיק. כולל אחרי חישובי התנגדות. אבל בגלל שאף אחד לא קורא את ספר הנהג ורק מעטים קראו את ספר החילוצים של אבירם ואת השרשור כאן, הם יחלצו עם מה שיש.
מה שיש כרגע על האוטו אכן יהרוג מישהו בזמן חילוץ מורכב. וכשאחד כזה נתקע וצריך חילוץ, הדבר האחרון שמעניין אותי זה אם הוא עומד בתקנות קיי-קאר או לא עומד בהן (הוא לא, הוא דגם ייצוא). בכלל, K קאר מעניין לי ת'ביצה השמאלית בסיטואציה כזו. בוודאי אם נקודת ריתום נתלשה ועפה ונתקעה לי במוח.

לא רוצים להתאים את זה לעבודת שטח כי זה לא משתלם לכם? תצהירו במפורש שהאוטו לא מתאים לעבוד בשטח.




ועד שהמהנדס היפני הדמיוני שלך יסיים לעשות חרקירי, בינתים תחשוב על הסבר מלומד, הפעם באמריקאית (או באיטלקית, בכל זאת זה פיאט), לגבי החיסכון בדיסקיות-אבטחה לחיבורי הלינקים של מוט מייצב ברנגלר JL. חלק שאוהב להיתלש ממקומו סתם ככה, גם בכביש, ולגרום לשיוט פרוע של האוטו.... אם הוא לא היה רכב חדש מודל 2019-2020, שודדי משרד התחבורע היו עוצרים אותו לביקורת והיה מורד מהכביש במקום.

וככה נמשיך עם כל העיוותים וגילויי הטפשות לפי דגמים. דגם-דגם.
כשנגיע לדרעקסטון למשל, זה יהיה ארוך וקשה, אני כבר מיידע אותך. תצטרך למצוא הסברים הגיוניים, בקוריאנית, להמון דברים מטופשים.....

[asafk]

...למשל לשאלה - למה לקנות אוטו כזה...??

אסף.

[asafk]

אה, נזכרתי, כי כתבי הרכב כתבו שהוא רכב שטח מעולה...

אסף.