תאי lifepo4 במחיר חריג מאוד, כ33 אגורות לwh, כולל משלוח.

[ניר ל]

זה הגיוני. אם כך, עופר,הייתי קונה כמה נתיכים, נגיד 300, 400. או 250, 350, מתחיל בנמוך, שם באוטו כלים להחלפה, ואם הוא נשרף אז עולה לגדול יותר.

או שתמדוד זרם בהתנעה ושים ערך גדול ב30-50 אחוז.

Over Thinking לדעתי, אין סיבה אמיתית להתקין פיוז בין המצבר לסטרטר מלבד מצב היפותטי של קצר כתוצאה מתקלה בסטרטר ? אז למה יצרני רכב לא מתקינים פיוז ? אם מצבר עופרת מקצר, יכולה להיגרם שריפה בתא מנוע באותה מידה.
זו הגנה למקרה של כשל קיצוני בלבד ולא כדי לשמור על חיי צרכן כלשהו, לכן לא רואה סיבה לא לתקוע שם פיוז שרחוק מאד מצריכת הזרם הרציפה של הסטרטר, כזה שישרף רק במקרה של קצר, לא של נסיונות התנעה ממושכים מהרגיל ולשכוח ממנו.

[חנן-ג'יפולוג]

אני לא יכול להתווכח על זה, אבל זה מרגיש לי נוח יותר, כשאני יודע שקצר לא יטגן את המצבר.

[חנן-ג'יפולוג]

עשיתי ניסוי של זרם טעינה כשהמצבר פרוק חלקית.
אם להרים את השורה התחתונה למעלה: ניתן לצאת מהמקלטים ולחזור לאולם.
פרקתי בערך 20 אחוז מהמצבר של האיי10. מתח 13.04 וולט.
מה שיפה בלייפפו4 זה שהמתח שלו משתנה באופן קל מאוד בין 10 אחוז טעינה ל90 אחוז. 12.8 עד 13.25 וולט. אז גם לא צריך להיות הבדל ענק בזרם הטעינה בין המצבים.

הרמתי ל4000 סל"ד, גם כדי למקסם טעינה וגם כדי שמניפת הקירור של האלטרנטור תהיה יעילה.
טעינה התחילה ב40 אמפר. תוך כדקה ירדה ל30 ונשארה שם כשש דקות נוספות עד שירדה לאפס.

היה מעניין לראות שהפעלת מזגן ותאורה הורידו את הטעינה לכ20 אמפר. זה אומר שניתן להוריד אם רוצים עומס טעינה מהמצבר בלי להעמיס יותר את האלטרנטור ע"י הפעלת צרכנים, באיי10.

[חנן-ג'יפולוג]

Over Thinking לדעתי, אין סיבה אמיתית להתקין פיוז בין המצבר לסטרטר מלבד מצב היפותטי של קצר כתוצאה מתקלה בסטרטר?

לא כזה היפוטתי. רק לפני חודשיים חילצתי מהשטח סופה של חבר פורום יקר שהסטרטר בה ניתק מגע עם הבלהאוזינג וקיצר לגוף.

[ניר ל]

לא כזה היפוטתי. רק לפני חודשיים חילצתי מהשטח סופה של חבר פורום יקר שהסטרטר בה ניתק מגע עם הבלהאוזינג וקיצר לגוף.

ובמצב כזה גם פיוז של 500A יותך

[חנן-ג'יפולוג]

נו, מעולה.

כנראה שלא הבנתי אותך. אתה אומר לשים נתיך גדול, או להישאר ללא נתיך?

בקריאה נוספת, פספסתי אותך. אתה מציע לשים נתיך גדול מהדרוש.

אני לא מציע לעשות על זה דוקטורט, אבל אם ניתן לדייק קצת יותר את הערך לכיוון הרצוי, אז למצבר יהיה נעים יותר בזמן קצר.

[zivo]

עשיתי ניסוי של זרם טעינה כשהמצבר פרוק חלקית.
אם להרים את השורה התחתונה למעלה: ניתן לצאת מהמקלטים ולחזור לאולם.
פרקתי בערך 20 אחוז מהמצבר של האיי10. מתח 13.04 וולט.
מה שיפה בלייפפו4 זה שהמתח שלו משתנה באופן קל מאוד בין 10 אחוז טעינה ל90 אחוז. 12.8 עד 13.25 וולט. אז גם לא צריך להיות הבדל ענק בזרם הטעינה בין המצבים.

הרמתי ל4000 סל"ד, גם כדי למקסם טעינה וגם כדי שמניפת הקירור של האלטרנטור תהיה יעילה.
טעינה התחילה ב40 אמפר. תוך כדקה ירדה ל30 ונשארה שם כשש דקות נוספות עד שירדה לאפס.

היה מעניין לראות שהפעלת מזגן ותאורה הורידו את הטעינה לכ20 אמפר. זה אומר שניתן להוריד אם רוצים עומס טעינה מהמצבר בלי להעמיס יותר את האלטרנטור ע"י הפעלת צרכנים, באיי10.

מה ההספק הנקוב של האלטרנטור?
האם הירידה ל 20A הייתה ממצב 40 (ההתחלתי) או ממצב 30?

את ההערה האחרונה, אני ממש לא מבין -
מה שאני מבין מהנתונים ששמת פה, זה בדיוק הפוך! זרם הטעינה ירד בגלל שהאלטרנטור לא עמד בהספק (טעינה + צרכנים) (ולכן המתח יורד, וזה מה שמקטין את זרם הטעינה), אבל זו הוכחה ברורה שהאלטרנטור בקצה המעטפת שלו.
יהיה מענין לחזור על ניסוי כזה עם מד חום (ליזר?) על האלטרנטור.

[חנן-ג'יפולוג]

זה אלטרנטור של 90 אמפר.

[חנן-ג'יפולוג]

אני חושב שאתה ממעיט בערכן של התנגדויות ההולכה. מערכת הטעינה היא יותר מאלטרנטור ותאי מצבר. מספיק שיש 10 מיליאוהם על המוליכים והחיבורים, וב40 אמפר זה כבר מוריד את פער המתחים מ1 וולט ל0.6 וולט. זה משמעותי.

[zivo]

אני חושב שאתה ממעיט בערכן של התנגדויות ההולכה. מערכת הטעינה היא יותר מאלטרנטור ותאי מצבר. מספיק שיש 10 מיליאוהם על המוליכים והחיבורים, וב40 אמפר זה כבר מוריד את פער המתחים מ1 וולט ל0.6 וולט. זה משמעותי.

על האלטרנטור יש עומס מסויים (הטעינה של המצבר) , ואתה מוסיף עומס נוסף במקביל (המזגן והאורות) (אפשר להסתכל על זה כחיבור מקבילי של נגדים, ההתנגדות החדשה תהייה תמיד נמוכה מכל אחת מההתנדדוייות המקוריות), ולכן...
תמיד! העומס על האלטרנטור יעלה (כלומר, הדלקת מזגן ואורות בטוח לא מגנה על האלטרנטור מעומס יתר).

אל זה מצטרפות שאלות של מיקום המדידת מתח של הווסת לעומת המיקום של המפלי מתח, ואז כל הסיפור כבר מסתבך (זה כבר לא רק חוק אוהם, יש פה רכיב אקטיבי \ משתנה, הווסת מתח שמשנה את ההספק של האלטרנטור).
אני הייתי מצפה שהווסת מתח יגלה את הנפילת מתח בכניסה למצבר, ויעלה את ההספק של האלטרנטור שיחזיר את קצב הטעינה המקורי.
העובדה שזה לא קורה, מעידה לדעתי על זה שהאלטרנטור בקצה המעטפת.
בקיצור חגיגה.
זה עדיין לא אומר שזה לא עובד, זה רק אומר שאנחנו לא באמת יודעים במדוייק מה קורה שם.
כמו שכתבתי , יהיה מעניין לראות טמפ' של האלטרנטור, ואני מוסיף, את הזרם ביציאה של האלטרנטור.

חנן,
שיהיה ברור, אני לא אומר שזה לא כיוון מעניין, אני רק אומר שכדאי להזהר יותר.
לדעתי מנתק למתח פריקה זה חובה (ועוד פעם, לא רק בגלל המצבר, לא פחות בגלל הרכב. המצבר אולי לא ידלק, אבל יש מצב שהוא יקצר).
שאני אחליט לעשות פרוייקט כזה, יהיה שם BMS (לדעתי זה הרבה יותר פשוט ויש לך את הרכיבים מתחת ליד- BMS סביר, לא צריך מאות אמפר, וממסר צד - Latching, יעשו את העבודה. ו 20-30MA זליגה לא יהרגו את המצבר).

[חנן-ג'יפולוג]

על האלטרנטור יש עומס מסויים (הטעינה של המצבר) , ואתה מוסיף עומס נוסף במקביל (המזגן והאורות) (אפשר להסתכל על זה כחיבור מקבילי של נגדים, ההתנגדות החדשה תהייה תמיד נמוכה מכל אחת מההתנדדוייות המקוריות), ולכן...
תמיד! העומס על האלטרנטור יעלה (כלומר, הדלקת מזגן ואורות בטוח לא מגנה על האלטרנטור מעומס יתר).
.

מעולם לא היתה טענה כזו. מה שנצפה זה שזרם הטעינה במצבר יורד אחד לאחד כזרם הצרכנים שנוספו, אז הזרם באלטרנטור לא עלה.
מה שכן כתבתי זה שזה מוריד את זרם הטעינה למצבר.

- - - Updated - - -

העובדה שזה לא קורה, מעידה לדעתי על זה שהאלטרנטור בקצה המעטפת.
בקיצור חגיגה.

האלטרנטור 90 אמפר. במקרה פריקה שלא אמור לקרות, ולכן בוצע בצורה מלאכותית, יוצאים ממנו 40 אמפר לטעינה במשך דקה ועוד קצת אמפרים להפעלת המנוע, ואתה טוען שהוא בקצה המעטפת? מזכיר לאחרים שקוראים: במצב נורמלי הטעינה תיגמר בכמה עשרות שניות.
אנחנו כנראה חיים באיזורי נוחות שונים לגמרי.

אתה לא מבין למה האלטרנטור לא עובד בשיא ההספק, למרות שכבר נתתי הסברים, ולמרות שזה מוכח מהניסוי, אז אתה אונס את המציאות ומתעקש שהוא בקצה. הרמתי ידיים. אתה תמשיך לחשוב שהוא בקצה ואני ובנותיי ניסע שלובי זרועות אל האופק. ברור ששום ניסוי לא ישכנע אותך בכלום, אז אין לי כוונה להמשיך ולנסות. את המסקנה כבר יש לך. היא נחתמה בפלומבה בשבת שעברה.


בהצלחה עם הbms. לא מוצא בו צורך כי הוא יקר מאוד לזרמים כאלה, כי אני יודע לטפל/להתייחס בנפרד בכל פונקציה שהוא מבצע, והדבר האחרון שאני רוצה זה רכיב שינתק את החיבור בין המצבר והאלטרנטור, וישרוף את האלטרנטור.

[zivo]

.............
היה מעניין לראות שהפעלת מזגן ותאורה הורידו את הטעינה לכ20 אמפר. זה אומר שניתן להוריד אם רוצים עומס טעינה מהמצבר בלי להעמיס יותר את האלטרנטור ע"י הפעלת צרכנים, באיי10.

לא אני כתבתי ... אני רק מנסה להבין.

[חנן-ג'יפולוג]

לא. אתה לא מנסה.

[boaz avrahami]

התחלתם כבר לחפש מארזים לזה?

מישהו מצא יותר טובים מאלו או שיש לו הערות לגביהם?

בהנתן שעובי החוטים ( כל אחד וחוטיו) לא יעמוד בזרמים גבוהים, האם להגביל את זרם הטעינה על ה DC2DC או על ה BMS?

אני כמובן מתכוון להשתמש ב Daly( מנוהל או פשוט. לא החלטתי).
ואם מגבילים את הזרם על dc2dc אז האם יש טעם ל bms גדול מהזרם טעינה?

[חנן-ג'יפולוג]

מגביל עם הdc2dc.


לא, אין טעם בbms גדול יותר.

[asafk]

אם זה למצבר צרכנים אין טעם לדעתי במארז בצורת מצבר.
אני השתמשתי ואשתמש בכל מיני מארזים נוחים יותר לטלטול. הנוכחי טרולי קטן של מקיטה למשל. היתרון הוא שבמארז אחד יש גם מקום לכל האביזרים כמו dcdc או בקר סולרי.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

[boaz avrahami]

למה מטלטל?
מצבר צרכנים קבוע בתא מטען.

למטלטל יש את הארגז 5.56 עם שלישיית LEV40 בתוכו ומגוון חיבורים לתאורה וטעינה והוא גם בוסטר למצבר התנעה.

אני מחפש מארז מקובע שמקבל קו מהמצבר הראשי כשבתווך VSR ומהמצבר צרכנים Power Disrabuter לצרכני תא המטען.
בעיקר מקרר, אולי אפילו קומפרסור בהמשך.
ובחרום לנתק מתא המטען לטובת התנעת חירום.

[asafk]

רק אומר שלא תגביל את עצמך לצורת מצבר. תמצא ארגז כלים או ארגז תחמושת בגודל מתאים בדיוק כמו שעשית עם ה LEV40.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

[shmulikbg]

יש קישור לקופסה שהעלית, בועז?

[galezer]

מה יהיו האופציות שלי אם אני רוצה משהו יותר זמין ?

מה הדרך המהירה והזולה יחסית להשיג 100 א/ש lifepo4 בארץ ,

שילוח אווירי ?

קנייה של סוללה בארץ ?

לחכות שלושה חודשים ולהמר נראה לי ארוך מדי , אפילו לנוכח המחיר .