פורום ג'יפולוג 4X4 - טיול ומפגש הסמוראים הגדול במדבר 29.3-31.3

הפורום הכי תוסס בג'יפולוג הוא של הכלים הכי קטנים - הסוזוקים, או ליתר דיוק, הסמוראים. הג'יפים האלה אולי קטנים, אבל גיבורים, והקהילה שלהם גדולה וממוקדת. וכשהם מחליטים להיפגש - ולא "סתם" ביער בן שמן אלא על באמת במדבר - למרות מחירי הדלק המאמירים וגילם המתקדם של הכלים (שלא מורגש בכלל, הם צעירים לנצח) - לשלושה ימים מרוכזים של טיולים ושני לילות של סביאה וזלילה כדת וכדין - ההיענות יפה וכבר מזמן המדבר לא חווה הסתערות כזו של ג'יפים קטנים - אבל גדולים מהחיים. עוד ג'מבורי-סמוראים מוצלח עבר לו, והרשמים לפניכם.

צילומים: צחי גרימברג (isch)

יום רביעי ה-28.3.12, תשע בערב, הציוד למחר כבר ארוז ומסודר, הרכב מוכן, תקין, אחרי צבע ועם ברזנט קיץ חדש (מכוסה בשקיות זבל כי אמרו שיש מצב לגשם בלילה). יום לפני הטיול שאני מתכנן כבר קרוב לחודש עונת המעבר התקילה אותי. אני מנוזל, משתעל, ליחה וככה כדי להוסיף, עלה לי גם החום. מפוצץ בכדורים אני נכנס למיטה לישון, מחר אני קם כמו פנתר בארבע בבוקר, אבל מי הולך לישון בתשע בערב? ברור לכם שלא הצלחתי להירדם עד 01:00, גם ההרגל אבל יותר מכל ההתרגשות, וגם ברור לכם שלמחרת בבוקר קמתי עם נזלת, גרון כואב, ליחה, שיעול ואני כמעט בטוח שגם חום (לא מדדתי שלא תהיה סיבה לא לנסוע). אוכל משהו זריז, מפוצץ את עצמי בכדורים, מעמיס את הסמוראי, 05:30 כמו שעון מניע ויוצא לדרך הרחוקה עד שדה בוקר.

בדרך מתלווים אלי שני חברים ויוצא שאנחנו נוסעים בשיירה משעשעת, שלושה דורות של סמוראים. גל, דוהר ב-84 הכסוף, אני בארוך 88 ירוק ואורי, שמסמל את הדור החדש בסמוראי דוגמן 98 מסולסל. הנסיעה לשדה בוקר ארוכה אבל חולפת במהירות יחסית, טוב... יצאנו מוקדם אז אין ממש פקקים, אבל קר, ממש קר, אני עם ברזנט קיץ, פליז וכובע גרב, שיט... שכחתי להביא כפפות, הכפות ידיים כבר מתחילות לקבל גוון כחול מה שאומר שצריך ללחוץ על הגז כדי להגיע מהר יותר (כאילו שזה עושה משהו בסמוראי).
כ-3 ק"מ לפני שדה בוקר הנייד מצלצל, בטלפון יובל הירשפלד, זקן שבט הסמוראים, "איפה אתם? כי רק אני פה בינתיים".
אני מתחיל לחשוש, יכול להיות שלמרות ההיענות בפורום

נהיה 4 רכבים בלבד???!!! אחרי המתנה קטנה בשדה בוקר (אולי יש מאחרים? ויש... וגם נחזור לכך בהמשך) אנחנו מחליטים להתחיל תנועה. כקבוצה קטנה נוכל לעשות את המסלול יותר בנחת.
המסלול שנבחר, ממעלה צין לכיוון נחל חווה, בקעת אבו טריפה, בקעת מחמל עד לנחל גוונים הוא קל, אפילו קל מאוד, אבל יפה ועובר בלא מעט אטרקציות, עין עקב, גשר הרכבת הגדול, גב זרחן, עין אום תינה (אנחנו ויתרנו) ומעבר פסי הרכבת (אטרקציה לצילום). חציו הראשון מורכב בעיקר משבילים מהירים וחציו השני איטי יותר בגלל תוואי הקרקע ומכיל גם את פרסת טרף, שהוא מעבר טכני חביב הכולל בסופו מדרגה נאה שמובילה למעלה נוח בכיוון ירידה.

המסלול שנבחר היה קל יחסית כי הוא הארוך ביותר (64 ק"מ) והיו אמורים להגיע אליו לפחות עוד 3 רכבים סטנדרטיים שהבריזו. כטיול סמוראים ישנים ומעט חבוטים לא פסחו מעלינו התקלות. אחד הרכבים הראה סימני התחממות במהלך היום, ניצלנו את העניין להפסקת צהריים בזמן שהרכב נח, באותו רכב תתגלה בחניון לילה תקלה שתוביל לפיתרון יצירתי (תמשיכו לקרוא!!!).
באותה הפסקת צהריים אני מקבל טלפון, "היי צחי זה כפיר אני בשדה בוקר איפה אתם?" כפיר הגיע בלי מכשיר קשר ולדעתי גם בלי מפה. אני מסביר לו את המסלול בטלפון (לא יאומן שהוא תפס אותי עם קליטה) ומקווה שהוא ישיג אותנו, הוא רכב בודד, אבל נהג ומטייל מנוסה והמסלול קל, אני לא אחזיק אתכם במתח... הוא, לנה (זוגתו) והענק הירוק הגיעו והכל היה בסדר גמור.

בשעה חמש אחה"צ ארבעתנו מגיעים לנחל גוונים ואני רואה שחור בעיניים. יש בדיוק רכב אחד בחניון!!! זה כבר לא מצחיק הייתי בטוח שנגיע ותחכה לנו קבוצה. פתאום התחילה רוח חזקה ונהיה לי קר, ענן שחור מעל הראש ואני בלי ברזנט ואני מתחיל לשחרר קללות בשקט בשקט. אבל לאט לאט, כאילו משמיים, הרוח חדלה, הענן השחור מפנה את מקומו לשמיים מלאי כוכבים וברקע צצים זוגות זוגות של פנסים עגולים מלווים בסימפוניה שמזכירה מכונות תפירה מקרטעות, אנחת רווחה... ופתאום אני קולט שאנחנו כבר קרוב לחמשה עשר רכבים.

מקימים מאהל, פותחים מנגלים ומדליקים מדורות כהרגלנו, שגל קוטע את השמחה, "למישהו יש תושבת בולם תחתונה ספייר?" כולנו בוהים בו ותוהים. במהלך היום הראשון, עייפות החומר הכניעה את תושבת הבולם בישיש של גל, הבורג נגזר ועף לו לאיבוד. מתחילים טלפונים לברר מי יכול להביא, אבל אין קליטה ולא ברור מה אפשר לעשות. גל מפתיע... "למישהו יש אלקטרודה?" אני תוהה על עצם השאלה וצ'יק צ'ק גל ויובל בעזרתם של עוד כמה חברים, מחברים זוג מצברים בטור, מוציאים בורג מתאים עם אום ומרתכים אותו לתושבת בולם, ככה, בשטח. למחרת התושבת אפילו החזיקה את כל הטיול.

למחרת אני קם והעיניים נפתחות לרווחה, החניון מלא בסמוראים!!! באור רואים את זה יותר טוב מאשר בחושך. מסתכל בנייד SMS משגיא מודיע כי הם בדרך אבל מאחרים טיפה, עוד 5 רכבים, מתחיל להיות מעניין. בלילה הגיעו ציון ואלעד מירושלים. דני וחמוצי הגיעו עם המסולסלים, ניסו להתקשר וקראו לנו בקשר 20 דק', רק שאנחנו כבר ישנו וכל מה שהם היו צריכים לעשות זה לסובב את הראש כי היינו ממש מאחוריהם.

תזוזה ליום השני, עכשיו יחד עם החברים שיצטרפו עוד מעט כבר נהיה 21 רכבים. זו לא קבוצה, זה עדר בלתי נשלט (עפ"י הגדרתו של ברלי). המסלול של היום כולל תזוזה לנחל גוונים, עין סהרונים, מעלה דקלים בירידה, נחל נקרות בירידה ועד לחניון במואה. שוב מסלול קליל, משהו שמיועד לעשות לרכבים הסטנדרטיים חיים קלים ולהביא את כולם הביתה בשלום (או למואה). אורך המסלול 31 ק"מ (כבר אמרנו שהפכנו לעדר?). למי שרוצה לעשות

את המסלול טיפה יותר מעניין לנהיגה, אפשר לעשות אותו הפוך וגם אז הוא נשאר בינוני, אולי חוץ מהמדרגה בנקרות שהיא טיפה יותר קשה. המסלול פשוט יפה, נחל נקרות הוא לא פחות ממדהים ובקבוצה קטנה אפשר להרביץ שם קצב נסיעה מהיר שהופך את המסלול הזה לכיף לא קטן, בנוסף יש כמה אתרים בדרך, בעיקר שאריות של מגדלי שמירה מהתקופה הנבטית שמשמשים עדות לדרך הבשמים שעברה באזור.
בדקלים, 5 הרכבים המאחרים מצטרפים ואנחנו פוגשים לראשונה את דדי, חבר חדש בגמדים מצויד בסמוראי ארוך סגור בצבע שחור מט סטייל מקס הזועם.
גם פה אנחנו לא חפים מתקלות, כבל מצמד של אחד החברים שתה קצת מים באיזה מעבר ולא הספיקו להחליף אותו, פירוק, ניקוי ושימון ואנחנו זזים הלאה.

לחניון במואה אנחנו מגיעים לקראת אחה"צ, חלק מהחברים נפרדים מאיתנו וחוזרים הביתה אחרי יומיים בשטח. טלפון מרבנו נחמן והוא מודיע לי שד"ר מורי וחבורת לועסי הסלעים (או משהו כזה) בדרך אלינו אחרי יום פעלתני במיוחד במעלה מרזבה.
פותחים מאהל בחניון ומתחילים ברוטינה הקבועה. אוכל, מדורה וכו'... שפתאום רואים את חבורת המפלצות בהובלתו של מורי מגיעה למתחם, איתם נמצא גם נציג ג'יפולוג, מר דרור ברלי שהורשה לזהם את שולי המתחם בסופה שלו רק בגלל שהוא מביא לנו עוד נציג של ג'יפולוג - אמיר הסנדק שהגיע במיוחד מהגלות בפיליפינים כאורח כבוד למפגש המאולתר שלנו.
החבורה של מורי מוסיפה 8 כלים למניין (אחד סופה שמחופשת לסמוראי), הרבה וויסקי ואודי אחד שיקום בבוקר שיכור מהתחת. היה ערב מענג כמו שאתם בטח כבר מבינים.

יום שבת, יום אחרון לסופ"ש המעולה הזה. היום זה המסלול המעניין ביותר מבחינת נהיגה. חבורת לועסי הסלעים נוסעים לורדית בזמן שאנחנו נפרדים מהם ומתכווננים לעשוש, מעלה ברק, מעלה זעף והעליה להר כיפה. ארבעתם הם מהמעלות הקלים בנגב אבל הם עדיין נחשבים כקטע של

עבירות טכנית. לרכבים הסטנדרטיים וחלק מהנהגים שאינם מנוסים הם יתנו אתגר נאה וגראנד
פינאלה לטיול... היום לא יורדים כלום, רק מטפסים!!!
עצירה קצרה במצודה במואה והלאה לטיול.
עשוש הוא הראשון, אנחנו מעל עשרה רכבים שחלקם סטנדרטיים לגמרי, המשופרים והנהגים היותר מנוסים עולים ללא בעיות מיוחדות ומתחילים במלאכת הכיוון לשאר הרכבים. אני מאוד גאה להגיד שאפילו שניים ששקלו לנסוע במעקף דרך נחל עשוש עלו אותו באופן מעורר כבוד... ואני מזכיר, סמוראים סטנדרטיים.
עשוש עבר במפתיע ללא שום נזק, אני מבסוט. יציאה מעשוש והשעה כבר אחרי 12:00. קצת אחרי הפנייה לנחל ברק אנחנו מוצאים פינה להפסקה שתהפוך לארוכה ונדרשת מאוד.

קריאה בקשר, יש בעיה, נקרע פה צינור דלק. שהגענו אנחנו רואים שהצינור הוא הבעיה הקטנה. התושבת של הנדנדה נגזרה מהשלדה וחתכה את צינור הדלק. עוד הפסקה... את צינור הדלק מתקנים עם גפה ואת הנדנה מקבעים בעזרת שתי רצועות מתיחה. מעכשיו הקצב הוא בזחילה ולפנינו עוד מעלה ברק, זעף והר כיפה.עשר דקות אחרי קריאה בקשר, חברים תעצרו יש בעיה.

באחד הרכבים נקרע כבל מצמד. לפני שתקפצו על ההוא ממקודם, זה לא הוא!!! זה רכב אחר, קרה ללא אזהרה. מזל שיש כבל ספייר, 20 דק' החלפה וזזנו.
מעלה ברק ומעלה זעף עוברים בשלום, כיוון נכון של כל הכלים וכולם למעלה כולל הרכב עם התושבת קפיץ השבורה.
בכיפה אנחנו נתקלים בבעיה חדשה, אחד הרכבים מתניע ומדומם, מה שמצריך המון התעסקות עם הקרבוראטור, בדיעבד לחינם. אח"כ הסתבר שהיה פילטר דלק מלא חול, כנראה מג'ריקן מלוכלך. אם זה לא מספיק בכיפה ישרצף של הצלבות שמכניסות את הכלים הצרים אצלנו לשפ"ץ די עצבני. הרכב עם התושבת השבורה הוא בדיוק אחד מאלו. בקיצור אתם מבינים שעד שיצאנו מהשטח השעה הייתה תשע וחצי בערב, כבר היה חשוך מוחלט ואנחנו בערך 45 ק"מ דרומית למצפה רמון. אבל יצאנו כולנו בנסיעה שהרצועות מקופלות בתא המטען, אחרי שכולם עלו כל מעלה שהיה במסלול.

אז לסיכום. היו לנו בזמן שיא כמעט 30 סמוראים, טיול מהנה עם המון אנשים טובים, אוכל טוב, אלכוהול, מדורה ומזג אויר שכאילו נכתב במיוחד בשביל הסופ"ש הזה. אולי נהפוך את זה למסורת שנתית?
את גלריית התמונות המלאה שלי אפשר לראות בקישור הבא: https://picasaweb.google.com/1066286...253365/2931312

ועכשיו תודות,
אז תודה למנהלים בג'יפולוג, אמיר, סביון ודרור שעזרו בייעוץ להכנת המסלולים. תודה לשגיא שעזר לי לתכנן את המסלולים, תודה לניקיטה על ההפתעות שהכין לנו בטיול, תודה לחמוצי ודני על החתולה והתרנגולת בקשר (מי זה מי?), תודה ליובל וגל שלימדו אותי לרתך בשטח ותודה לכל מי שהגיע, היה וטייל ופשוט תרם את שלו כדי להפוך את הסופ"ש הזה למושלם.
עד הטיול הבא

14 תגובות

מירי פוקס - 09-04-12, 17:54
- תגובה
קטנים ? גמדים ? גדולים מאוד !!! איזה יופי- המפגש, התמונות, הכתיבה...אפשר רק לקנא בקבוצה המדהימה הזאת

hadtomer - 09-04-12, 18:49
- תגובה
תענוג!

shay_love_off_road - 09-04-12, 20:49
- תגובה
וראי טנדר יפה,

ברור שקהילת הסמוראים המבורכת היא הקבוצה הכי גדולה בג'יפולוג, כי עלויות תחזוקה של סמוראי כמעט דומות לעלויות אחזקה של רכב פרטי, לא תמצאו פולסייזרים מכל הארץ נוסעים לאמצע המדבר, כי רק הנסיעה למדבר עולה להם אלפיה, (שלא נדבר על שטח,) בקיצור, כיף לראות שיש קבוצה כזאת של אנשים שנהנים ומתפרקים - שאפו!

dadi - 09-04-12, 21:08
- תגובה
תענוג לקרוא כמעט כמו התענוג שהיה להיות שם
מקווה שתהיה המשכיות לשנה הבאה אוליי צפון ( שיהיה קלב )
דדי והשחור או כמו שצחי אומר מקס הזועם

dadi - 09-04-12, 21:12
- תגובה
...

kruvi - 09-04-12, 22:08
- תגובה
סחטיין : )

שגיא S - 09-04-12, 23:55
- תגובה
הייתי מגיב על כמה שטוב לקרוא, וכמה שעוד יותר טובלקרוא שם. אבל צחי אפילו לא העלה תמונה של האוטו שלי..שום התייחסות אישית שבגללי נתקענו במצפה רמון עד 11 בלילה...

ishc - 10-04-12, 00:45
- תגובה
בכיין. לא ציינתי של מי הפאדיחה עם החול בפילטר דלק... אופס

חמוצי - 10-04-12, 07:37
- תגובה
גמדים גיבורים יקרים !לאחר קילומטרים רבים של טיולים וחוויות שטח אנ רוצה להודות שהיה זה טיול מיוחד . האנשים והכלים .
בראש ובראשונה אני רוצה להודות לצחי על הארגון והנשמה שבך ( : ובכלל לכולכם על החום והאחווה , בשאיפה לעוד טיולים כאלו ...תודה לכולם

חמוצי

avishon - 10-04-12, 10:33
- תגובה
נהניתי לקרוא ...

נראה לי שהרומני שצילמתי ב-2007 היה נהנה ליטול איתכם חלק במפגש ובטיול :
(אם כי , לדבריו , הוא חושש לבוא לישראל כי יש לו בדרכון חותמות מסעודיה/קטאר/דובאי שם ביקר עם הרכב...)

ghaziza80 - 10-04-12, 17:59
- תגובה
נהנתי לקרוא נהניתי לקחת חלק בדבר הזה, אין מילים לתאר פשוט מה שהלך שם צחי וכל מי שלקח חלק בארגון ובמסלול עשה עבודה מדהימה התברכנו על הארגון הטוב הזה.
http://www.facebook.com/media/set/?s...1940453&type=3
עוד אלבום למי שרוצה לראות.
אביחי חזיזה. ברזנט שחור קצר 88 עם ציור מכוער על המכסה מנוע