|
מה הם רסיברים? מדובר בחיבור מהיר לרכב, לכננת או לוו גרירה. בארה"ב ניתן לראות גם יישומים שונים שמשתמשים ברסיבר כעוגן לרכב, כמו למשל סלים אחוריים לציוד, מנשאים לאופניים או לאופנוע ועוד. על הרכב מותקנת הנקבה שעשויה מפרופיל ריבועי בדרך כלל (אבל יש גם רסיברים עגולים) , מחוברת בצורה מסיבית מאוד לשילדת הרכב. אל הכננת או אל וו הגרירה מחובר הזכר. החלק שנכנס אל הנקבה ואת הזכר והנקבה מאבטח פין כל שהוא שמוחדר דרך שניהם, מהצד, לתוך חור שקדוח בשני החלקים. יתרונות: נדיר מאוד שאני צריך לגרור עם ההיילקס. יש לי נגרר, אבל מי שגורר אותו בדרך כלל זה הרכב השני. לכן אין לי צורך שוו הגרירה יהיה מותקן קבוע על הרכב, מה גם שהוא בולט אחורה, וביחד עם חוסר היכולת לראות אחורה בהיילקס שלי, הוא מהווה סיכון מהותי מאוד לפגושים ומכסי מנוע של רכבים אחרים, בעיקר בחניות. מדובר גם בשיפור משמעותי של זווית הנטישה בשטח. אפשר להרכיב את הכננת קדימה או אחורה, בהתאם לצורך ובהתאם למיקום העוגן שנמצא בסביבת הרכב התקוע. זהו יתרון חשוב. יצא לי פעם להילחם שעות על חילוץ הג'יפ הקודם שלי, כאשר מאחורי הייתה חורשת עצים גדולים. אם הייתה לי כננת אחורית ולא קדמית, הייתי חוסך לעצמי המון עמל ויזע. אין צורך ברישוי. פחות כאב ראש, פחות בזבוז זמן, ופחות תשלום לבירוקרטיות השונות. (בדיעבד, עניין הכסף לא מדויק מכיוון שיש עלות לא קטנה גם לכננת הנשלפת) . חסרונות:
זה תופס מקום בבאגאז' . די הרבה מקום, למעשה. הכננת פחות זמינה לשימוש. לא ניתן להכניס את הכננת לביטוח התוספות ברכב. הבנייה: הצורה שבה בניתי היא לא הטובה ביותר. היא שילוב של נסיון לעשות משהו אסטטי, לחסוך עבודה, ולעבוד עם החומר שהיה זמין לי. יש כאן שתי גישות: גישה אחת, שאותה נמרוד ייעץ לי, היא ללכת על מבנה יחסית קל, וחכם. אם מדברים על הרסיבר הקדמי, אז ללכת על פלאח עבה, שיחובר אל הקורה הקדמית, במרכזו רסיבר, וחיזוקים אלכסוניים מהרסיבר אל הפלאח. גישה שנייה, שאני העדפתי אותה, אבל בפועל לא מימשתי אותה בצורה מלאה, היא ללכת על קורה ריבועית, רוחבית, עם עובי דופן גדול (נגיד חמישה או שישה או אפילו עשרה מילימטר) ורסיבר במרכז. בלי חיזוקים אלכסוניים. זה יותר קל לבנייה, אבל זה שוקל יותר. לטעמי זה אסתטי יותר ,ופחות בולט לעין לבוחני תנועה ושוטרים. בפועל, מה שקניתי , היה פרופיל ריבועי בחתך של 60X60 מ"מ , עם עובי דופן של 2 מ"מ. עוד כשלושה מטר פלאח בחתך של 60X8 מ"מ , ופרופיל 50X50 בעובי דופן של 3.25 מ"מ. כאמור, הייתי מעדיף אותם עבים יותר, אבל זה מה שהיה, ובמסגרת זמן הפנאי הקצוב שיש לי, החלטתי שבמקום להמשיך להסתובב בבתי מסחר לברזל, אני אזרום עם מה שיש, ואחזק את מה שצריך עם הפלאח, במקום להמשיך לחפש. הרסיבר הקדמי בנוי מפרופיל 60X60 שנצמד אל הקורה הקדמית של ההיילקס. מרותך אליו הרסיבר עצמו, שבנוי מאותו חומר. מרותכים אליו שני פלאחים משני צידיו, שהולכים אל מתחת לקורות השילדה האורכיות ומחוברים אל החורים השניים (יש בקורות האורכיות ארבעה חורים בחלק הקדמי שלהן. להתחבר אל החורים השלישי והרביעי זה בעייתי, מכיוון שהקורות לא מקבילות אחת אל השנייה, אלא מתכנסות לכיוון קדמת הרכב. אם מנסים להתחבר גם אל החורים השלישי והרביעי, נוצר מעין טרפז , שחלקו האחורי רחב מחלקו הקדמי , ולכן לא ניתן להכניס אותו למקום, ללא הסתבכות בפירוק קפיצים ומכלולים אחרים) . אל הפלאחים שמתחברים לחורים השניים בקורות האורכיות, ריתכתי עוד פלאחים ניצבים אליהם, שיחזקו אותם. בפלאחים הניצבים עשיתי חורים שלתוכם נכנסים שאקלים, לטובת נקודות גרירה לרכב.
החיזוק בוצע מכיוון שהרסיבר אמור לעמוד גם בעומס כלפי מעלה וכלפי מטה, במקרה שהעוגן לא נמצא במישור של הרכב, והרגשתי שחיזוק כזה לפלאחים יעזור לכל הרסיבר לעמוד בפני כוחות כאלה. הקורה הרוחבית מחוברת אל קורת הרוחב של השילדה בעזרת ארבעה ברגים פרונטליים, שניים בכל צד. בסה"כ הרסיבר הקדמי מחובר אל השילדה בשישה ברגים של חצי אינטש. זה די והותר. במקור רציתי להתחבר גם אל החור הראשון בקורות האורכיות, אבל כשפתחתי שם את אחד הברגים, הריתוך של האום הפנימי בתוך השילדה השתחרר. ניסרתי את הבורג ונשארתי עם חור בשילדה , ללא הברגה.
כמו שאמרתי, לא הלכתי על חומר עבה מספיק לטעמי, ולכן הוא חוזק עם פלאח בתחתית הקורה הרוחבית, לכל האורך. כנ"ל בחלק העליון של הקורה, וכנ"ל מסביב לחלק הקדמי של הרסיבר, ובחלקו העליון והתחתון של הקורה האורכית של הרסיבר. הגעתי ככה לעובי דופן של 10 מ"מ בחלקים נכבדים מהרסיבר, וכך הגעתי, להערכתי, לחוזק מספק. על מנת להגיע אל הברגים הפרונטליים, להכניס אותם ולחזק אותם, חתכתי פתחים ריבועיים בקורה הקדמית. זה לא מאוד אסטטי, ואם יש לכם מקדח שיכול לעשות חורים גדולים, יותר גדולים מקוטר הבוקסה שאיתה מחזקים את הברגים, מה טוב. גם ככה, ניתן לכסות את זה לאחר גמר הבנייה עם חומר כלשהו , ולצבוע מעליו, וזה יראה טוב.
מאחור היתה לי עבודה יותר פשוטה, כבר היתה שם קורה אחורית רוחבית מסיבית מאוד ששימשה לוו הגרירה. נשאר לי לחתוך את הקורה האורכית ( 50X50 ) שהולכת מהקורה הרוחבית אל וו הגרירה, לרתך שם במקומה את הפרופיל 60 X60 , לעשות את החיזוקים הנדרשים עם הפלאח , וזהו. קדיחת החורים בשביל הפין שנועל את הזכר/נקבה. מקדימה הכנסתי את הזכר אל הנקבה, קדחתי דרך שניהם מלמעלה למטה, עם מקדח 13 מ"מ. ה"פין" הוא בורג בגרייד גבוה בקוטר של ½ אינטש . היה נראה לי מורכב מעט, להעתיק במדויק את מיקום החורים ברסיבר הנקבה אל הרסיבר מאחור, על מנת שיתלבשו בדיוק אל הזכר, ולכן מאחור פשוט קדחתי שוב, אבל הפעם מהצד. זו לא בהכרח השיטה האופטימאלית, והיא מותירה את הזכר עם חורים גם מלמעלה-למטה, וגם בצדדים, אבל היא חוסכת מאמץ. עוד דבר שבניתי, ולדעתי הוא חשוב מאוד, זה רסיבר שיושב בבאגאז' , מקבע את הכננת היטב, ובכך מונע תזוזה שלה, בזמן הטלטולים בשטח, תזוזה שעלולה להרוס את מה שמסביבה, והרבה יותר חשוב, ימנע תעופה של הכננת בזמן תאונה. חיבורי חשמל: השתמשתי בכבל לריתוך, עם חתך של 50 ממ"ר. מהמצבר לקחתי כבלים של פלוס ומינוס אל החלק האחורי של הרכב ואל הפגוש הקדמי. כבל הפלוס הושחל לתוך צינור גינה 25 מ"מ, עם עובי דופן גדול. הצעד הזה הוא חשוב מאוד, שכן מדובר בפלוס עבה, ללא הגנת פיוז, ואם הוא ייגע בשילדה בשלב כלשהו של חיי הרכב, אין מה שיגן בפני שריפה של הכבלים והתפוצצות של המצבר. אפשר להגן על הכבל החיובי גם באמצעים אחרים, אבל חובה לוודא שהוא יהיה מוגן מאוד ולא יישחק על פינות חדות במרכב. השתמשתי במחברים מהירים של WARN . המחברים נקנו אצל ארז מ"אוברלנד" . סופיות כבל נקנו ב"רוזנפלד" . כל הסופיות הודקו במכות פטיש. רצוי להלחים עם בדיל את סופיות הכבל, אבל זה לא חובה, והכבלים המקוריים של הכננת גם מחוזקים בלחיצה אל הסופיות, כך ש"יש על מי לסמוך" כשמחזקים בלחיצה. עלויות: ברזלים: 120 ₪ . כבלים וסופיות: כ350 ₪ . מחברים מהירים: מעל 400 ₪ (המחברים של WARN מגיעים בזוגות, ואני הייתי צריך שלושה, כך שנאלצתי לקנות אחד מיותר) . ניתן לקנות מחברים מהירים בבודדים, לא של WARN, ב"תב-אור" בתל אביב.
מסקנות: כסף, כאמור, לא חסכתי, בכך שהתקנתי את הכננת בצורה לא קבועה. כן חסכתי את הבירוקרטיה השנואה של הרישום ברשיון, בהתקנה, ובבוא העת, בזמן מכירת הרכב, בהסרה. שווה להתאמץ למצוא מראש חומר עבה יותר, ולא לשרוף שעות וקילוגרמים של ריתוך על חיזוקים. בשבילי, עם משקל "קצת" (נו טוב, הרבה... ) יותר גבוה ממשקל הכננת, המאמץ בהתקנתה מאחורה, בעת הצורך, הוא סמלי ביותר. מקדימה זה קצת יותר קשה, אבל גם לא נורא. |
תפריט ראשי
ניווט לפי מותגי 4X4
פורום 4X4 הודעות אחרונות
הודעת מערכת