(צילומים בשדות: טל"ז)
נתחיל בגילוי נאות: קניתי את ערכת המתלים מיבואן ARB ישירות וקיבלתי הנחה יפה. לא הייתי מרגיש עם זה מאד בנוח, אבל זה לא שהיבואן פנה אלי - אני פניתי אליהם, כי את הבולמים האלו רציתי להתקין על הטנדר החדש שלי. ההנחה שקיבלתי אפשרה לי להגשים את הדודא הזאת תוך מזעור הנזק לירושת בנותי. אחרי איזה אלף קילומטרים, אני משלים את חלקי בעסקה - הרי קיבלתי הנחה לא בגלל עיני שאינן כחולות, אלא כדי לכתוב על זה בג'יפולוג (בנינו, הייתי כותב על זה בכל מקרה). אז נתחיל בהסבר טכני - מה זה בולם מעקפים, ולמה המוצר של חברת ARB הוא זה - כנראה - הטוב ביותר. אחר כך אשתף בקצרה בתובנות מתהליך ההתקנה במוסך אנדורו, ובסוף רשמים ראשונים. בולם מעקפים - Bypass Shock Absorber
בולם מעקפים קלאסי הוא גוש כסוף, שמן וארוך עם סבך של צינורות וכפתורים, ומסביבו בנוייה שלדת צינורות של טרופי טראק או באגי קלאס-1. משהו כמו בתמונה הבאה:
וזה מה שקורה בפנים: בנוסף לבוכנה הסטנדרטית שדוחפת את הנוזל דרך שסתומים הבנויים בתוכה, ישנם 3, 4, לעתים 7 צינורות שמרותכים לגוף הבולם. הצינורות האלו הם מעקפים - Bypass Tubes. כשהבוכנה נמצאת בין שני הפתחים של צינור, הנוזל יכול לעקוף אותה. בכל מעקף יש שסתום חד כיווני, שקובע את כיוון המעקף - האם הוא מאפשר זרימה של נוזל כשהמתלה נסגר (קומפרשן, Compression, או "באמפ") או שהוא מאפשר זרימה כשהמתלה נפתח (ריבאונד, Rebound). השסתומים שבנויים לתוך הבוכנה הם כאלו של בולם "קשה" ביותר. ואכן הבולם הזה יהיה קשה כמו בטון - כשהוא לא באזור שבו יש מעקף.
המעקפים מאפשרים לקבל כמה בולמים שונים, בבולם אחד. שניים, שלושה, שבעה - כמספר המעקפים. הבולם רך בנסיעה רגילה במרכז המהלך, הולך ונעשה קשה לא רק כשמהירות העבודה עולה אלא כשפני השטח משתנים והוא עובד קרוב יותר לקצות המהלך, והוא נעשה ממש קשה, כמו באמפ-סטופ, בסגירה ופתיחה מקסימליים של המתלה. יתרה מזאת, אפשר לכוון את הבולם בקלות, מבחוץ, על ידי כיול השסתומים החד כיווניים שבכל צינור מעקפים. במונחים הנדסיים, הריסון של בולם מעקפים משתנה בהתאם למיקום הבוכנה (Position Sensitive) בנוסף להיותו משתנה בהתאם למהירות הבוכנה (Velocity sensitive). בולם זעזועים רגיל, מרסן רק בהתאם למהירות.
נשמע טוב? זה באמת טוב. מה טוב, מדהים! מה שהופך טרופי-טראק לטרופי טראק, זה בולמי מעקפים. זה המאפיין הטכנולוגי החשוב ביותר של רכב מרוץ לשטח. הבולמים האלו הם מה שמאפשר לטנדרים ששוקלים שלוש טונות לרחף מעל סדרות של באמפים ב200 קמ"ש, לנחות בלי נזק מקפיצות בלתי סבירות ולרסן את הנחיתה באופן מיידי כאילו כלום לא קרה.
איך כל זה עוזר לנו, בג'יפים, טנדרים, וSUV רגילים? עד לאחרונה, זה לא היה רלוונטי בכלל. כי אין מקום לקקטוסים מרובי הצינורות האלו ברכב מיצור סידרתי. בטח לא כשצריך לבוא עליו קפיץ, בתצורת Coil over הנפוצה במתלים הקדמיים של רוב רכבי ה4X4 המודרניים. סוף סיפור. או שלא?
הפתרון המתבקש תמיד היה להכניס את המעקפים לתוך גוף הבולם, כדי שהבולם יכנס למקום המוגבל שהקצו לו יצרני ה4X4 הסדרתיים. זה לא היה פשוט וזה לקח זמן, אבל בשנים האחרונות יצרני מתלי המירוץ האמריקאים יצאו אחד אחרי השני עם בולמי זעזועים בעלי מעקפים פנימיים. הראשונים כנראה היו קינג, עם הIBP. בדגם זה, חלקו העליון של מוט הבוכנה חלול, בצידו קדוחים חורים, כך שמעקף הנוזל מתרחש בתוך מוט הבוכנה במקום בצינור חיצוני. בערך ברבע העליון של המהלך, מחט עבה נכנסת לתוך הצינור, ובהדרגה חוסמת את המעקף. התוצאה האלגנטית היא בולם עם שני תחומי עבודה, ומעבר הדרגתי בניהם. שווה ערך לבולם עם מעקף חיצוני אחד, ואחד בלבד. והמעקף הבודד הזה לא ניתן לכיוון חיצוני.
המתחרים הגדולים פוקס, יצאו בסמוך עם פתרון משלהם. בולם המעקף הפנימי שלהם עשוי צינור בתוך צינור, כשהמרווח שבין הצינורות הוא מסלול המעקף. בצינור הפנימי חרירים, ושסתומי עלים חד כיווניים דקים מווסתים את כיוון הזרימה. בשיטה של פוקס, יש כבר שלושה תחומי עבודה - מרכזי, סוף מהלך בסגירה וסוף מהלך בפתיחה. המעקף היחיד שנוצר בין שני הצינורות, בעזרת שסתומי העלים, מאפשר זרימה פעם בכיוון זה ופעם בכיוון הפוך. משהו דומה ללב של קרוקודיל. בולמים בטכנולוגיה של פוקס באים כציוד מקורי בפורד F150 רפטור ובהרבה דגמי SBS ספורטיביים, ובמידה רבה הם שמאפשרים את הביצועים שלהם. גם הבולם הזה לא ניתן לכוונון מבחוץ - אין גישה לשסתומי העלים שכלואים בתוך גוף הבולם במפעל.
בולם מעקפים פנימיים מרובה מעקפים, שאפשר גם לכוון
חברת ARB האוסטרלית ידועה במוצריה האיכותיים ובראשם נעילת הדיפרנציאל המפורסמת, ותחת המותג Oldman Emu משווקת מזה שנים מערכות מתלים חליפיות לשלל ג'יפים וטנדרים. תמיד נאמר על מוצרי אולדמן שהם איכותיים, קלים להתקנה, מתאימים בדיוק לרכבים, אבל הם מעולם לא נחשבו לספורטיביים. אולדמן התמקדו בקיטים של 50 מ"מ הגבהה בלבד, בהתאם לתקנות האוסטרליות, ולא בלטו בתחום הספורט המוטורי. מן אוסטרלים פולנים כאלו. אבל מסתבר שהם עבדו בשקט-בשקט על פטנט משלהם.
ARB הלכו על הפתרון המתבקש אבל הקשה לביצוע. לא מחט באמצע, ולא צינור-בתוך-צינור. הם פיתחו צינור אלומיניום תעופתי שמיוצר בשיחול (אקסטרוזיה) עם משטח פנימי מלוטש עבור הבוכנה, ושמונה מעברים נפרדים בהיקף. הם גם פיתחו דרך לקדוח חורים מתוך גוף הבולם, במקומות הנכונים, ורשמו פטנט על שסתומי עלים היקפיים שניתנים לכוון מבחוץ. התוצאה היא בולם מרובה מעקפים (8 מסלולי זרימה נפרדים) וניתן לכוונון חיצוני. כמו בולם מעקפים חיצוניים קלסי, אבל במידה שנכנסת לתוך קפיץ שנכנס לתוך תושבות המתלה המקוריות של... טויוטה היילקס, למשל. לסדרת המוצרים הם נתנו את השם BP-51,ראשי תיבות של ByPass, ו-51 הוא קוטר הבוכנה במילימטרים - כ2 אינץ'.
הטוב שבכל העולמות?
בשביל מה ללכת סחור-סחור? התשובה היא כן, זה הטוב שבכל העולמות. וזה גם מוגן בפטנט. לפני שלוש שנים כשהתחילו הפרסומים באינטרנט נדלקתי, וזה נכנס למגירה הזאת של הדברים שכיף לפנטז עליהם אבל לעולם לא יקרו. גברים נשואים באושר יודעים על מה מדובר. ואז החלפתי היילקס לאחד חדש יותר, וכשבאתי להזמין קיט הגבהה פשוט ורגיל כזה, בהתלבטות בין אוסטרלי לגרמני לבין כלב קשוח כזה ושועל אחר, הרמתי טלפון לאנשים בהנפלד לברר, האם הדבר הזה שיש בסרטוני היוטיוב מאוסטרליה, אפשר לקנות בארץ? ומשקיבלתי תשובה חיובית ושיש במלאי, היצר הרע השתלט, וההקדמה הארוכה הסתיימה.
התקנת קיט מתלים OMB BP-51 בטויוטה היילקס Revo
כמו כל המוצרים של המותג OME, גם הקיט הכולל בולמי BP-51 הוא בולט-און, מותאם בדיוק להרכבה ישירה על דגמי רכב ספציפיים. הקיט בעל אישור משרד התחבורה לפי תקנות ההגבהה, ולכן יש להרכיב אצל מתקין מורשה. אני בחרתי להתקין אצל ארנון מלאכי, במוסך אנדורו בפרדס חנה, לא בפעם הראשונה, ובטח שלא אחרונה. אין הרבה הבדל בין התקנה של בולמי BP-51 לעומת בולמים רגילים - אבל ההבדלים שישנם חשובים.
הקיט כולל זוג בולמים קדמיים שמגיעים עם קפיצים ומיכלי עודפים מחוברים ומדוחסים. זוג בולמים אחוריים, כנ"ל. קפיצי עלים עם בושינגים חדשים, וערכת חלקים ספציפית לרכב הכוללת שייבות, ספייסרים, ברגים, תושבות כאלו ואחרות ועוד. ההוראות מצויינות ומפורטות.
חשוב לעקוב אחרי ההוראות בדקדקנות מבחינת מיקום מכלי העודפים בבולמים האחוריים, מבחינת גובה וזווית, כדי לשמור על מרחקים אופטימליים מהאגזוז, גלגל רזרבי וכולי. הקיט מגיע עם תושבת מיוחדת והנחיות כיצד להזיז צמות חשמל בסמוך לקורת השלדה השמאלית. ההוראות הן ספציפיות מאד! הפרט היחיד שנדרשנו לבצע שלא היה מצוין בהוראות היה חיתוך/כיפוף של מגן חום מתחת לארגז.
חשוב לעקוב אחרי ההוראות לגבי סדר הרכבה של הבולמים לסרן ולשלדה. הבולמים מגיעים עם מסבי קצה, לא גומיות, וקיט ההרכבה מכיל דסקיות מרווח שיש להרכיב בסדר מסוים, על מנת לקבוע מרחקים נכונים של הבולמים מהשלדה. פספוס בדסקית יכול לדפוק את הבולם שהוא, בכל זאת, גדול משמעותית מהמקורי.
ערכת ההתקנה עבור טויוטה היילקס כוללת חיזוקי שלדה לקדמת הרכב, גשרים מחוזקים שמחליפים את המקוריים. המתכננים גילו כנראה שמעטפת הביצועים החדשה של הרכב דורשת את זה. לא מתווכח איתם. המקורי מימין, האוסטרלי משמאל.
אז איך נוסע?
על הכביש, כמו טנדר מוגבה. הרבה יותר רך מהתצורה המקורית (במיוחד מאחור), אבל עדיין טנדר. את זה מקבלים גם עם ערכות ההגבהה הרגילות - אבל ככל שמגבירים מהירות וככל שהדרך משתבשת, מתחילים להתרחק מהתחושות המוכרות. בולמי מעקפים זה פשוט משהו אחר, שרובנו לא מכירים (אני דווקא כן).
פס האטה בכביש, למשל, אפשר לקחת בכל מהירות. אין מגבלה, אין מה לחשוש - הרכב לא יתרסק ולא יסגור מהלך. הוא מתרומם ויורד ומתרסן וממשיך. כנ"ל רוב סוגי החריצים, הבאמפים, הגשרים האיריים, מדרגות סחף בנחלים. המתלה לא נסגר. צריך ממש, ממש להתאמץ כדי להגיע לסגירה. הצלחתי בינתיים פעם אחת. הטנדר הקודם שלי היה שובר שוב את המתלה הקדמי, בוודאות, באותן נסיבות. במעברי מים שאני מכיר היטב, אני מתאמן בלהגיע יותר ויותר מהר... הטנדר מתנתק מהקרקע בקפיצה ארוכה, ונוחת ומתרסן וממשיך. קפיצה במובן שאנחנו משייכים לאופנוע או לרייזר, לא לטנדר טויוטה.
מהירות הנסיעה באותם שבילי שדות שאני רגיל אליהם גדלה ב20-30 קמ"ש בצורה בלתי רצונית. עם רצון, היא גדלה בהרבה יותר. בלי לחשוב, העיניים מתרוממות כמו פנסים קדמיים שמסובבים את הגלגלת שלהם עד למעלה. צריך להסתכל הרחק קדימה, כי מה שנמצא קרוב מפסיק לעניין. מצד שני סיבובים שבעבר נלקחו במהירות מסוימת, מתחילים להיות מפחידים במהירויות שמגיעים אליהם. הבולמים לא הופכים היילקס לRZR. המסה והאינרציה גדולות פי שלוש, ולמרות שהמהירות הקווית יכולה להיות אותה מהירות, אי אפשר לשנות כיוון באותה קלילות. סיבובים צריך לחתוך כדי לא לעוף מהשביל - אבל פתאום אפשר! אפשר לבחור בקו הנכון מבחינת הסיבוב גם אם הוא לוקח חריץ או בור בלתי סביר. בשבילים פתוחים, עם שדה ראייה טוב ומקום לברוח, אפשר לעלות במהירות עוד ועוד, תחושה לא מוכרת ברכב 4X4 "רגיל". הבלימה מתחילה להיות עניין קריטי כשנוסעים במהירות של כביש בשטח. הגלגלים מרחפים, נוגעים לא נוגעים, והבלימה היא משהו שונה מכל מה שמכירים. כמובן שחובה מוחלטת לנתק את מערכת בקרת המשיכה כי היא פשוט מתחרפנת.
חסרונות?
יש חסרון אחד - המחיר. ערכת הגבהה קומפלט (ויש רק קומפלט, פר דגם רכב - אין אפשרות לבולם "גנרי") לטנדר היילקס עולה 23,750 שקלים, לפני מע"מ ולפני התקנה. ללנדקרוזר המחיר נמוך יותר, 19,250 שקלים. המחירים האלו כפולים פחות או יותר מקיט הגבהה רגיל של אולדמן. המחירים הם המומלצים לצרכן. לבולמי BP-51 אחריות יצרן 3 שנים או 60,000 קילומטר, והבולמים ניתנים לשיפוץ.
חסרון שני הוא שאין ערכת BP-51 לכל רכב. יש לטויוטה היילקס דור 7 (ויגו) ודור 8 (כמו שלי), יש ללנד-קרוזר 120, 150 ו200. כלומר לכל טויוטה 4X4 משנת 2005 והלאה. יש לג'יפ JK רנגלר, ולניסאן פטרול. זה מה יש לדגמי רכב שנמכרים בישראל. יש גם לטויוטה לנדקרוזר סדרה 70, בהזמנה מיוחדת.
שורה תחתונה - שווה?
לבולמי מעקפים BP-51 אין יתרון בעבירות טכנית, ואין ממש יתרון למי שנוסע בקצב נינוח מאד בשטח מתוך אידאולוגיה - למרות שגם במהירויות סבירות הם הופכים את הנסיעה לזורמת ונוחה הרבה יותר. בעוד שערכת הגבהה רגילה היא שיפור גדול לכל רכב 4X4, בולמי מעקפים באים לידי ביטוי באמת כשמגבירים את קצב הנסיעה. אבל אם מגבירים את הקצב...! טנדר היילקס, או לנדקרוזר, הופך לחיה מסוג אחר לגמרי. יש שקוראים לזה "פלפל", תיבול חדש לטיול בשטח. הממד שאנשים מוצאים באופנוע או בSBS ספורטיבי. לא בדיוק אבל דומה, ואחר. ובהשוואה לקנייה ואחזקה של RZR, תוספת המחיר לרכב ה4X4 המשפחתי, השימושי, נכנסת לפרופורציה. אני מחכה לטיולי החורף הקרוב בנגב. לחולות צאלים, לנחלים הגדולים, לנקרות, לציחור ולפארן. מבטיח תמונות עם רקע מדברי.
תפריט ראשי
ניווט לפי מותגי 4X4
פורום 4X4 הודעות אחרונות
vBulletin Message