ילדים נוהגים בשטח - עבודת מחקר

[דרור ברלי]

לצד זה שמלמדים אותם לשמור על הכללים, הם צריכים לדעת גם מתי עדיף לשבור את הכללים.
הכללים והחוקים הם לא המטרה, הם האמצעי (וזה מה ששוכחים אצלנו לפעמים).
החוק הוא לא "קדוש", ולפעמים (לצערנו יותר מדי פעמים) האמצעי הזה מפספס את המטרה שלו.
זה לא אומר שיש לך מנדט להחליט לאיזה חוקים אתה תציית ולאיזה לא (למרות שזה מה שקורה בפועל).
יש ספר ילדים שממחיש את זה בצורה מצויינת בשם "אריה הספריה", שם מציגים בחיוב שבירת כל החוקים של הספריה, ע"מ לעזור לחבר.

אז לנהוג בשטח ללא רשיון זו "שבירה חיובית" של כללים?

ואני לא מיתמם. אותי לימדו לנהוג כשהייתי ילד.
יש לי באגי שהיא רכב מבנייה עצמית ללא רישוי וביטוח = רכב לא חוקי.
הבן שלי כבר נהג לא מעט בג'יפ על הברכיים שלי. במהירות נמוכה מאוד (הרגל שלי על הדוושות, אבל הוא על ההגה ועל ההילוכים), ב-LOW, אבל נהג. בהרבה טיולים. במצטבר יש לו כבר עשרות ק"מ של נהיגה ואני אובייקטיבי לגמרי - הוא נוהג מצוין. זה לא הופך את זה לתקין ולפחות מסוכן, ואני מכה על חטא. לא הייתי צריך להתחי לעם זה בכלל, בוודאי לא בגיל כל כך צעיר. במיוחד כשהיום הוא דורש לנהוג בשטח ואני לא מסכים, והוא עושה מזה ברוגזים וסצינות שלמות.
ולתת לילד לנהוג בקארט-שטח שנבנה במיודח עבורו ומתאים למידותיו וכו', דוגמת ההוא מהספר של רון צ'מפיון - זה כן בסדר?....

איזה כללים מותר לנו לשבור ואיזה לא? מי שם אותנו להחליט?
לשבור את חוקי הספריה כדי לעזור לחבר זה בסדר? אולי, אבל זה מתאים לספר ילדים.
מחר הבן שלך ישדוד בנק כדי להשתמש בכסף למטרה טובה כמו לעזור לחבר?....
איפה הגבול בין זה לבין לנהוג בג'יפ בלי רשיון כי ככה בעצם אנחנו מלמדים את הילד לנהוג (גם זו הרי מטרה טובה).

[עודד זנטון]

ללמד את הילדים שצריך לשמור על הכללים והחוקים זה הכרחי, מתבקש וחלק מהתפקיד של כל הורה.
אבל, לצד זה שמלמדים אותם לשמור על הכללים, הם צריכים לדעת גם מתי עדיף לשבור את הכללים.
הכללים והחוקים הם לא המטרה, הם האמצעי (וזה מה ששוכחים אצלנו לפעמים).
החוק הוא לא "קדוש", ולפעמים (לצערנו יותר מדי פעמים) האמצעי הזה מפספס את המטרה שלו.
זה לא אומר שיש לך מנדט להחליט לאיזה חוקים אתה תציית ולאיזה לא (למרות שזה מה שקורה בפועל).
יש ספר ילדים שממחיש את זה בצורה מצויינת בשם "אריה הספריה", שם מציגים בחיוב שבירת כל החוקים של הספריה, ע"מ לעזור לחבר.
לגבי נהיגת ילדים, זה פחות רלוונטי כי פה זה לא "הכרח", אלא סוג של פריווילגיה, אבל לדעתי יש קשר בין הדברים.
במקרה הזה, ילד שיודע לעשות את האבחנה בין מה שמרשים לו ב"שטח" ובין מה שמרשים לו מחוץ ל"שטח", יכול רק להרוויח מ"שבירת החוקים", גם במישור החינוכי.
זה קצת קשור לדעתי למה שנמרוד כתב פעם על ממתקים חופשי בטיולים, שם החוקים הם אחרים.
חוץ מזה, ילד בן 14 צריך לנהוג על הקרטינג שלו ולא על הגיפ' של אבא.

אקח ברשותך את מה שכתבת עוד צעד קדימה.

החוק הינו אמצעי ואינו מטרה.
הוא אינו קדוש כמובן.
יותר מכך, לכל אזרח בחברה חופשית שמורה הזכות לעבור על החוק כראות עיניו, עם זאת, כדאי לו שיהיה מודע לזכות הציבור להתגונן ביפני פורעי חוק.

אני לא חש רע בגלל נהיגה של חסרי רשיון בשטח. אולי אפילו חש די טוב (אספקטים של חינוך לאהבת הארץ, לפיתוח יכולת נהיגה, להבנה של מערכת מכאנית ועוד).

אין לי שום בעיה לתת לחסר רשיון לנהוג ברכבי ובפיקוחי בשטח וזאת בשל הסיכוי הנמוך לנזק כספי (אני מפקח עליו, כן?) ובשל אפסיות הסיכוי להתפש כשאני מפר את החוק!

לא אתן לאף אחד, עם רשיון או בלעדיו, להישתולל עם רכבי בכביש, המחיר הצפוי גבוה מידי, אם ברכוש אם בחיי אדם וכן, גם אם ממשטרה. קל לה לתפוש אותי בכביש.

המדינה תישאר מדינת חוק לא כי לא עברתי על החוק אלא כי היא פיתחה יכולת לאכוף אותו היכן שנראה לה חשוב!!!

מכאן, לעניין צ'יקו תמיר.
לא עמד על האדמה משחר ימי ההיסטוריה צדיק כל כך גדול שמעולם לא הפר חוקים!
אם בכל זאת עמד אחד כזה, הרי שלא היה לו אופי בכלל.
כולנו, כאמור, מפרי חוק במידה זו או אחרת. זה ת ק י ן !
הבחירה היכן להחיל את החוק, היא הקובעת.
הבחירה להחיל אותו על אחד הקצינים היותר טובים שצה"ל יצר אי פעם, יותר מתמוהה.
היא מעוררת מחשבות על פוליטיקה בצבא.
קצין שבנה קרירה על גב משפחתו ללא רווח אישי (במגזר האזרחי משלמים טוב יותר, אם היה ספק למישהו) אלא מתוך תחושת שליחות.
אדם שבנו גדל ללא אבא יומיומי אלא עם דמות.
מה כל כך מפריע לכם שנתן לבן שלו לנהוג? להרגיש קצת "גבר"? לעבור חויות עם אבא שאף פעם לא נמצא שם?
הרי הוא שילם את ניזקי התאונה, אם טייח, טייח כי זה כל כך לא שייך ולא מהעניין לעצור קרירה של קצין בגלל שטויות.
כי בפוליטיקה הצהלית, ימצא תמיד מי שינסה לדרוס אותך בשם החוק.

בגלל ההתחסדות והצביעות עוד נאבד קצין מעולה!

במערכת השיקולים של היכן להחיל את החוק, נפלנו הפעם.

[דרור ברלי]

עודד, דעתי על מקרה צ'יקו תמיר בדיוק כדעתך.
אבל - וזה אבל גדול - אם יקרה לי או לך מקרה דומה, יסתדר לך שיוותרו לצ'יקו תמיר בגלל זכויותיו הרבות כקצין שהקדיש את חייו לצה"ל - ואיתך או איתי ימצו את הדין למען יראו ויראו?

[עודד זנטון]

צר לי לאכזב, אבל בשיקול לאומי, ברור שכן.
אולי אני אתמרמר ואתבכיין כי למה לא לנסות לסחוט עות טיפת אמפטיות אבל כאמונה במדיניות, ברור שאין דין אזרח שמן כדין מגש הכסף.

אגב, זה בכלל לא מעניין אם אתבכיין או לא. כשיש אמת, זה לא משנה אם אני רק שופר שלה או גם הולך בדרכה.

[דרור ברלי]

עזוב אותי משיקול לאומי.
בזה אתה מכשיר כל פוליטיקאי שגנב, מנהיג שסרח, איש ציבור שפשע, ושאר נישאים מעם שמסונוורים מהכוח שבידם.
כל האזרחים צריכים להיות שווים בפני החוק.

אם אני אתן לבן שלי לנהוג בג'יפ והוא יעשה תאונה, אני אצטרך לפצות כספית עבור הנזק אבל אף אחד לא יזרוק אותי מהעבודה. אני חושב שגם את תא"ל תמיר לא צריך לזרוק מהצבא. אבל הוא ביצע עבירה במודע ונתפס. האם ולמצות את הדין על העבירה הזו? בוודאי.

[עודד זנטון]

נו, אז אמרת מה שאמרתי.
הוא הרי שילם את הנזק, למה לעשות עניין?

[dudu]

למען הסר ספק
אני בהחלט חושב שמישהו נסחף לגמרי בעניין צ'יקו תמיר או שמישהו מנצל את המקרה כדי לנגח אותו ולפגוע בו ולדעתי זו בושה שהעניין הזה טופל בצורה הזו
הסיבה שההעלתי את המקרה הזה היא שזה המקרה היחיד שבו יש חשיפה לנושא הדיון
וגם במקרה הזה טוב שהיה מבוגר אחראי שטיפל בבעייה שנוצרה (לצערו יש מי שחושבים שדרך הטיפול לא הייתה נכונה)

בלי להיכנס לעניין החוקיות של הנושא מה בעצם מנסה הורה להשיג בזה שהוא נותן לילדיו לנהוג?
אבא שלי לא נתן לי לנהוג למרות שמאוד רציתי ,מה המשמעות של זה הרי לא באמת אתם מאמינים שילד שנהג פה ושם עם אבא שלו יהיה נהג יותר טוב או יפתח אהבה בלתי נדלית לשבילי הארץ ולנופיה (שילך ברגל הפרזיט) מאידך הזלזול בחוק מצד אביו הוא בעל השפעה עמוקה יותר (לדעתי)
לרוב המבוגרים יש את היכולת להפעיל שיקול דעת ולבחור באילו חוקים לזלזל לילדים ולנערים מתבגרים אין יכולת כזו מפותחת בפרט כשאבא מזלזל בחוק בפניהם
לדעתי למרות שזה כיף גדול להנות מתחביב שלך חד עם ילדיך (וזה באמת כיף גדול ) הנזק הוא רב על על התועלת בעשרות מונים (לדעתי)

[Juv]

קצת מוזר לראות דיון כזה דווקא כאן.
מוסרית ואל מול תפיסת החוק ומקומו בחברה אין שום הבדל בין החלטה לתת לילד לנהוג לבין החלטה לשים צמיגים גדולים מהמותר.

[עודד זנטון]

כמו יהודי טוב, אני אשאל אותך את אותה שאלה.
מה יוצא לאבא מללמד את הבן שלו שלא משנה מה הוא חושב, יש חוק וגמרנו?
(רמז: בורג)
איכשהו, אני לא רץ לזלזל בזמן איכות של אבא-בן. (לא אומר שאתה כן)בטח לא בעולם בו אנו חיים, כשהאבא לא נמצא בבית חלק ניכר מהזמן.
בעבר ל"חוויה", כמו שהגדרת אותה, בארץ שלנו אין תרבות נהיגה לא רק כי אין ספורט מוטורי חוקי, אלא כי אין חינוך לנהיגה, כי אתה תופס אבא שמחנך את הבן שלו לנהיגה (כן זה ערך חינוכי) ומנקנק אותו.
יותר מהכל ובבסיסו של הכל אני חוזר על דברי כי יש לי הזכות המלאה להפר את החוק!
אם הרשות רואה חשיבות באכיפה של חוקי נהיגה בנחל צין, שתציב שם שוטר, הרווחנו עוד יהודי שנהנה מהנוף בארץ ישראל..
אני לא צריך לאתר את הצורך של כל ילד לנהוג, מספיק שאכריז כי זו זכותו של אביו.

אגב, אבא שלי לא נתן לי לנהוג עד שהוצאתי רשיון, את גיל ההכרות שלי עם נשק, לעומת זאת, לא אכתוב כאן מסיבות מובנות..
תשאל אותי למה ככה?
כי ככה הוא רצה לעבור על החוק!
היה רוצה אחרת, היה אחרת.
היו תופסים אותו - היה משלם את המחיר...
לא תפסו - לא שילם ואני הרווחתי עוד תחום עניין לחיים.

[שלמי]

אז לנהוג בשטח ללא רשיון זו "שבירה חיובית" של כללים?
איזה כללים מותר לנו לשבור ואיזה לא? מי שם אותנו להחליט?
לשבור את חוקי הספריה כדי לעזור לחבר זה בסדר? אולי, אבל זה מתאים לספר ילדים.
מחר הבן שלך ישדוד בנק כדי להשתמש בכסף למטרה טובה כמו לעזור לחבר?....
איפה הגבול בין זה לבין לנהוג בג'יפ בלי רשיון כי ככה בעצם אנחנו מלמדים את הילד לנהוג (גם זו הרי מטרה טובה).

בהמשך למה שעודד כתב, לדעת לשים את הגבול זה בדיוק מה שאתה כמחנך אמור להעביר.
כל הרעיון של חינוך הוא שאתה לא תהיה שם תמיד כדי לעשות את האבחנה, ואם הצלחת ללמד את הילד שלך לשים את הגבול הנכון בעצמו, עשית את שלך.
הכוונה שלי הייתה שללמד את הילד לנהוג בשטח זה לא בהכרח ערך בפני עצמו, אלא בהקשר בו הוא לומד שלפעמים מותר (ובמקרים מסויימים אפילו רצוי) לסטות מהכללים.
חוץ מחוקים יש ערכים ומוסר, לא פחות חשוב.
בדוגמא שנתת - אם מחר הילד שלך ישדוד בנק למשל כדי לעזור לחבר לקנות ג'יפ, כנראה שנכשלת בחינוך.
לעומת זאת, אם מחר הילד שלך ישדוד בנק, למשל כדי להציל חיים של חבר שזקוק להשתלה דחופה, ולא הצליח להשיג כסף בשום דרך חוקית, אז נכשלת או הצלחת בחינוך שלו ?

[דרור ברלי]

קצת מוזר לראות דיון כזה דווקא כאן.
מוסרית ואל מול תפיסת החוק ומקומו בחברה אין שום הבדל בין החלטה לתת לילד לנהוג לבין החלטה לשים צמיגים גדולים מהמותר.

זו בדיוק הבעיה שרמזתי עליה קודם.
אי אפשר להיות חצי בהריון. או שאתה שומר חוק או שלא.

[דרור ברלי]

בדוגמא שנתת - אם מחר הילד שלך ישדוד בנק למשל כדי לעזור לחבר לקנות ג'יפ, כנראה שנכשלת בחינוך.
לעומת זאת, אם מחר הילד שלך ישדוד בנק, למשל כדי להציל חיים של חבר שזקוק להשתלה דחופה, ולא הצליח להשיג כסף בשום דרך חוקית, אז נכשלת או הצלחת בחינוך שלו ?

אם כדי להשיג כסף הילד ישדוד בנק. נכשלת בחינוך שלו. נקודה.
גם אם הכסף מיועד למטרה טובה, האמצעי פסול. אנחנו לא משחקים ברובין הוד.

אם תעודד את הילד לעבור על חוקים שנראים לך פעוטי ערך ולא חשובים ומצדיקים עבירה כמו לתת לו לנהוג ללא רשיון, אל תתפלא אם כשיגדל יעשה פירושים משלו לחוקים אחרים.

אישית אני חושב שכל עניין גיל רשיון הנהיגה הוא שטות. רשיון לא עושה אותך לנהג טוב יותר. הוא פיסת נייר ותו לא. אבל לפי מה תקבע למי מותר לנהוג? מוכרח להיות פרמטר כלשהו.
אם כל אחד יעשה כרצונו האישי וינהג לפי דרכו, יהיה כאן כאוס. בשביל זה בחברה האנושית יש חוקים. תאהב אותם/את רובם/את חלקם או שלא. החוקים הללו הם רע במיעוטו - ללא חוקים לא תוכל לחיות כלל בחברת בני אדם.

[meir alony]

אם כדי להשיג כסף הילד ישדוד בנק. נכשלת בחינוך שלו. נקודה.
גם אם הכסף מיועד למטרה טובה, האמצעי פסול. אנחנו לא משחקים ברובין הוד.

אם תעודד את הילד לעבור על חוקים שנראים לך פעוטי ערך ולא חשובים ומצדיקים עבירה כמו לתת לו לנהוג ללא רשיון, אל תתפלא אם כשיגדל יעשה פירושים משלו לחוקים אחרים.

אישית אני חושב שכל עניין גיל רשיון הנהיגה הוא שטות. רשיון לא עושה אותך לנהג טוב יותר. הוא פיסת נייר ותו לא. אבל לפי מה תקבע למי מותר לנהוג? מוכרח להיות פרמטר כלשהו.
אם כל אחד יעשה כרצונו האישי וינהג לפי דרכו, יהיה כאן כאוס. בשביל זה בחברה האנושית יש חוקים. תאהב אותם/את רובם/את חלקם או שלא. החוקים הללו הם רע במיעוטו - ללא חוקים לא תוכל לחיות כלל בחברת בני אדם.

צודק במאה אחוז

מאיר

[שלמי]

דרור,
אני מסכים עם רוב מה שכתבת, למרות שהתשובה לשאלה עם הבנק לא כל כך מוחלטת בעיני.
אין ספק שחברה לא יכולה להתקיים אם כל אחד יהיה סוברני להחליט לאיזה חוק הוא מציית ולאיזה לא.
אבל, חינוך שבא ללמד שיש לציית לחוק בכל מקרה ובכל מצב הוא חינוך גרוע (ואני יכול לחשוב לפחות על שש מיליון דוגמאות).
נהיגה בשטח יכולה להיות אמצעי להסביר לילד שלפעמים מותר (או צריך) לשים את הגבול במקום אחר, ואיפה לשים אותו זה מטרת החינוך, כמו שכתבתי.
בכל מקרה, הילד שלי לא הולך מחר לשדוד בנק, לא בגלל שהוא רק בן שלוש, אלא בגלל שהוא עסוק בלנהוג על הטרקטור...

[whisky]

דרור, מאיר, עודד זנטון וחברים יקרים:

אני התחלתי לנהוג לפני הוצאת הרישיון, אצל מנהל החווה שבה עבדתי, אבל ההורים שלי בחיים שלהם לא היו נותנים לי לנהוג לפני שהוצאתי רישיון.

אני מבין את שתי הגישות: במדינה מסודרת, אחד האמצעים לאיזון בין הזכויות של האנשים השונים ושמירה על זכויתיהם ביחס לשאר האזרחים היא חקיקה או מארג של נורמות (לא ניכנס כרגע לפרמידת הנורמות, אבל בגדול). יש נורמות בעלות מעמד על כמו חוקה (לו יהי) ויש נורמות נחותות יותר כמו התנהגות שבין אדם לחברו ויש מדרג שלם באמצע.

מה שאנחנו עושים, הוא לקחת נורמה שיש לה מדרג גבוה יותר ולהגיד אני מתייחס אליה אחרת, למה? כי אני מחליט. יש לזה השלכות, כלפי הזכות המוסרית שלנו לטעון לכיבוד החוק, ומאידך זו זכותו של כל אדם להחליט איזה נורמה הוא מקיים ועל איזה נורמה הוא נלחם שלא לקיים, יש לזה השלכות בהמון מישורים אחרים, המרזי שבהם בעיני הוא החינוך:

כיצד אדם יכול להגיד, יש נורמות מעוגנות שקיבלו הסכמה כללית בחברה שבה אני חי שאותן אני לא מקיים, ומאידך כאשר אחרים בוחרים שלא לקיים נורמות שלהם נראות לא נכונות זה לא מקובל עלי.

מדובר למשל על מקרים אידיאוליגים, אנשים לא מוכנים להתגייס לצבא, אנשים רוצים לבנות התנחלויות, אנשים לא מעניין אותם חוקי התכנון והבניה, לא מעניין אותם דיני העבודה, לכל אחד יש את המקום שבו אותו זה לא מעניין. את פרמידת הנורמות קבעו כחברה לגבי כל המכלול.

אז נכון שאי אפשר להיות צדיק לגבי כל דבר כל הזמן, אבל לבוא ולחנך ילדים שעם שיקול דעת מותר להפר נורמות קבועות חברתיות חשובות מדי פעם. מי אחראי למתי שיקול הדעת של הילד הוא נכון, וכל מי שהיה ילד בן 17 יודע שבד"כ שיקול הדעת הוא לא נכון.

אז כשאני איתו הוא יסע כמו שצריך, אבל לימדתי אותו לנהוג, ולימדתי אותו שהחוק הוא צחוק, אז למה שהוא ינהג גם בלי רשותי, הרי ברוגז הוא יודע לעשות לי כשלא מתאים לו, והוא לא שואל אותי כל הזמן מה לעשות, לקח את המפתח בלילה, והשוויץ לחברים שלו שהוא יודע לנהוג, (אבא שלי נותן לי לנהוג כל הזמן) ואז או שקיבלנו כתבה בעיתון http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3729155,00.html

או שנקבל ילדים שלא יודעים להבחין במה מותר ומה אסור, או שבוחרים את מארג החוקים בחירה סלקטיבית.

ואחרי כל זה, בלי שום קשר, אבל קשור בדיוק לזה: דרך הוצאת הרישיון בארץ היא בדיחה זולה (זה לא אומר שהילדים שלי לא יוציאו רישיון בדיוק ככה), אין הכשרה, אין חינוך, אין מיומנות, אין ניסיון... אז במקום להגיד במקומות אחרים האבא נוסע עם הילד בגיל 16, אז תגיד אני לא אתן לילד שלי לנסוע ברכב עד שהוא לא עבר אצלי שיעורים אחרי שהוא עבר אצל המורה המוצלח שלו (ואני לא מתכוון להעליב את מורי הנהיגה, אלא את השיטה). ויש רכבים שבהם מותר גם לילדים לנהוג, אז כן תלמדו אותם לנסוע על אילו, מה קרה, שינסע על טרקטור עד גיל 17 או אפנוע 50, או אופניים, שיעשה סיבובים בקרטינג (גם מיכאל שומכר התחיל שם ולא בF1) הוא רק יוכל ללמוד מזה.

my 2 batt's

whisky

[kobiarava]

יותר מהכל ובבסיסו של הכל אני חוזר על דברי כי יש לי הזכות המלאה להפר את החוק!

עודד, אני נאלץ לחלוק עליך, כי לדעתי המשפט הנ"ל, שמופיע גם בתגובה קודמת שלך, הוא בעיני שטות גמורה-אין לך, לי או לאף אחד אחר זכות דמוקרטית לעבור על החוק, ולכן גם החוק אומר-עברת על החוק-ישללו ממך זכויות דמוקרטיות, כמו הזכות לחירות (מאסר), הזכות לקניין (קנסות, החרמת רכוש\רכב), חופש העיסוק (סגירת עסק) וכו'.

אגב, אבא שלי לא נתן לי לנהוג עד שהוצאתי רשיון, את גיל ההכרות שלי עם נשק, לעומת זאת, לא אכתוב כאן מסיבות מובנות..

עודד, אל תיקח את זה באופן אישי (כי זה באמת לא מופנה ספציפית איליך), אבל לדעתי, ולדעת רוב ברי הדעת, מי שנותן לילד, לא משנה באיזה גיל, לירות בנשק-אישי, צבאי או אחר, הוא אידיוט אמיתי. נשק הוא לא משחק והוא לא צריך להיות תחום עניין לילדים! ילד שהיום ירה עם אבא בשדות, מחר יראה לחברים, איך הוא יודע לתפעל נשק "כמו שאבא לימד אותו", וההמשך ידוע, ע"ע מקרה רק לאחרונה, שנגמר בילד אחד מת, ושתי משפחות שנהרסו, בגלל שאבא אחד, חסר אחריות בכל קנה מידה, לימד את הבן שלו איך יורים, איך דורכים נשק, ועל הדרך, איפה נמצא הנשק הלא נעול כשאבא לא בבית.
נשק הוא לא צעצוע ולא "כיף", הוא כלי הרג שלא אמור להיות הידיים של מי שאין לו את האחריות וההבנה של מה הוא יכול לגרום, ואבא שמלמד את הילד שלו להשתמש בנשק, יש לשלול ממנו את הרישיון באופן מיידי, ומקומו, גם לדעת המחוקק, מאחורי סורגים!
ולדעתי, ההשוואה בין ירי בנשק חם, לבין נהיגה בשטח על הבירכיים של אבא, אינה במקומה, ויותר נכון להשוות את זה לאבא שמלמד את הבן לעשות חראקות במרכז העיר, ליסוע 180 קמ"ש ולסמן אצבע משולשת לשוטר שראו בדרך (את החלק האחרון אני כן אלמד את ילדיי).








קובי

[whisky]

שלמי אל תדאג, גם הילדים שלי לא ילכו לשדוד בנקים, כי הבת שלי עסוקה בללמד את אחיה נהיגה מבצעית


מזל שהם תאומים, הוא על נוהג והיא מסתכלת דרך החלון

whiksy

[דרור הראל]

אני נהגתי לבד לראשונה בגיל 13 בסוסיתא של סבא,בגיל 14 כבר נהגתי בפרגסןן עם עגלה של בית הספר(כן, מוסד חינוכי שמאפשר לנעריו לנהוג ללא רשיון),וכך הלאה-שנים רבות היה מקובל בקיבוצים ומושבים שהנוער נוהג בטרקטורים ומסייע בעבודה-כעלד בחפשת הקיץ במושב מדרך עוז נסעתי עם הטרקטור להביא תחמיץ לפרות ועוד ראיתי ילדים בני 8 על גון דיר שמסייעים בעבודת המשק.ווספות,טוטסים,באגים וכו עברו בילדות ונערות.

לבן שלי,נתתי לנהוג בדיפנדר מספר פעמים(הוא לא ביקש,זה אני שהצעתי),אך רק בתוך מחצבות ושבילים נידחים-אף פעם לא במסלול שטח.פה בגאמייקה הוא מתאמן בלהוציא ולהכניס את הלנד קרוזר מהחנייה.
אני מאד מודאג מכך שהוא לא מספיק נחשף לנהיגה בגיל צעיר-מה שאני למדתי על טרקטור ועגלה הוא בחיים לא יקבל בשיעור נהיגה.(מאות ק"מ שלי כנער על מכסחת דשא HACO רק עשו אותי נהג טוב יותר שמודע לסכנה בשיפועי צד)
מבחינתי בנושא זה,השיקול שלי כהורה הוא הקובע-אני אדריך,אני אלמד,ואני גם עובר על החוק-אפשר להיות צדקן ואני לא יש חוקים שאני עובר עליהם-מהירות,צמיגים,שינוי מבנה.אני מאמין שככל שהבן שלי ינהג יותר,בגילאים צעירים תחת הנחייתי,הוא יהיה נהג טוב וזהיר יותר(ישמור יותר על החוק-נכון,אבסורד אבל עובדה),מיומן יותר ובכך אני מגן עליו.
אם הפעם הראשונה שינהג תהיה תחת מורה נהיגה,יוציא רשיון ויצא לכביש-זאת תהיה ראשלנות פושעת מצדי ואני לא מתכוון להתרשל בחינוך ילדי ובטח לא להפקיר אותם למערכת לימוד נהיגה פושעת ומסוכנת-שיעורי נהיגה הם להוצאת רשיון בלבד-לנהוג הם לא מלמדים.

דרור הראל

[dudu]

קודם כל תודה לוויסקי וקובי שההודעות שלהם (35+36) משקפות את מה שאני חושב כך שהם חסכו לי זמן

שלמי לדעתי ובלי לפגוע ההשוואה בין הצלת חיי אדם לבין נהיגה של קטין ללא רשיון לצורך "פאן" היא "קצת" לא נורמלית

אני לא מכיר אף אחד שמציית לחוק באופן מלא מדקדק בקנאות דתית ולא מעגל פינות אפילו בחדרי חדרים ולא בגלל שאני מסתובב בחוגים הלא נכונים אלא בגלל שאין אנשים (חיים וחופשיים)כאלה
בסופו של דבר כל אדם מבוגר מבין את הלכי העולם את החומרה ואת הסיבות ובוחר כיצד לחיות את חייו רובנו נתפסים בעיני עצמנו כשומרי חוק למרות שאף אחד לא כזה ב100% ,ובמקרים שאנו עוברים על החוק ביודעין אנו מכירים בסיכון ובהשלכות. למה שלא ניתן לילדים שלנו לגדול בסביבה שבמהותה מכבדת את החוק ושומרת עליו את הדוגמא להתנהגות שלילית הם יקבלו כבר בבית הספר ובטלוויזיה ,חוץ מזה בואו ניתן להם את הקרדיט ונסמוך עליהם שכשיתבגרו הם יבינו לבד איפה אפשר לחפף קצת ולשחרר לחץ בדיוק כמו שאנחנו למדנו....

[ינון]

לצערי לי אף אחד לא נתן לנהוג כשהייתי ילד למעט דוד שלי במושב בו הייתי מבלה בקיץ ועובד (טרקטור) כך שאת ראשית דרכי המוטורית אני חייב לו.
אמא שלי הייתה משנה לפרקליט המדינה ואף היא עברה על החוק לאחר שנתפסתי נוהג בליל סדר של שנת 87 בהיותי בן 12 (חטפתי עם מקל ובצדק) אך כמובן שזה לא עזר והדיבוק נכנס.
אני מאמין שאני אלמד את הבן שלי לנהוג לכשיגדל באזורים שלהבנתי הם יהיו ראויים מבחינה בטיחותית.
אני בטוח שזה יתרום לו בעתיד ואני מקווה שזה ימנע ממנו את הדחף שהיה בי לסחוב את המכונית באישון ליל ואם לא לפחות הוא יהיה בעל ניסיון וידע והאמת אני מאמין שאני אלמד אותו לנהוג נהיגה נכונה ולא כיצד לעבור טסט.
לצערי החוק הוא החוק ויש לו את ההיגיון שלו וכפי שנכתב לנו שמורה האפשרות לבחור מתי אנו מכופפים אותו ומתי לא.